פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
שתי בנותיה של האישה עלו מאוזבקיסטן ב-1992 לאחר שהציגו תעודת לידה של אמן, שבה נכתב שהיא יהודייה. עשור לאחר מכן ביקשה גם אמן לעלות לישראל, אבל כשהציגה בעצמה את תעודת הלידה שלה – דחה אותה משרד הפנים בטענה שהיא מזויפת. בעקבות ממצאים אלה פתח המשרד בהליכים גם נגד הבנות, שהסתיימו בביטול אזרחותן.
אלא שהאחיות - אימהות לאזרחים ישראלים ששירתו בצה"ל - פתחו בתגובה בהליכים לקבלת מעמד קבע בישראל. וכך, ב-2013 קיבלה אחת הבנות אזרחות מתוקף נישואיה לישראלי, וכעבור שנה קיבלה אחותה מעמד קבוע מטעמים הומניטריים.
במקביל הגיעה אמן לביקור בישראל, והפעם ביקשה לקבל מעמד מכוח נוהל "הורה קשיש", המאפשר להורה בודד (אישה מעל גיל 62, גבר מעל גיל 64) לחיות בארץ במידה שיש לו ילד בעל אזרחות ישראלית. אבל משרד הפנים דחה אותה בטענה שבעבר ניסתה לעלות לישראל במרמה. גם ערעור שהגישה האישה לבית הדין לעררים נדחה, בנימוק שאדם שנכנס לישראל באמצעות מסמכים מזויפים אינו זכאי למעמד.
בתגובה, הגישו האישה, אחת מבנותיה וחתנה ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. לטענתם, משרד הפנים כלל לא הוכיח שתעודת הלידה מזויפת, והוא נוהג בצורה בלתי סבירה כשהוא "מעניש" אישה בעקבות חשדות לגבי יהדותה, בעוד שנוהל "הורה קשיש" נועד דווקא למי שאינו זכאי לזכויות מכוח חוק השבות.
השופט יורם נועם הסביר כי מטרתו של נוהל הורה קשיש היא לאפשר להורה, שהגיע לגיל מתקדם, לשהות לצד ילדו הישראלי ולמנוע מצב שבו יישאר לבדו בגיל שבו הוא זקוק לעזרה וסיוע. המערערת, נקבע, עומדת בתנאי הנוהל, אם כי עדיין יש צורך לבדוק אם בקשתה לקבלת מעמד נדחתה בצדק בעקבות החשד לגבי תעודת הלידה.
מכאן הדגיש השופט נועם את העובדה שמשרד הפנים החליט "למחול" לבתה של הקשישה – כאשר אפשר לה לקבל אזרחות מכוח הליך איחוד משפחות, אף שהאשים אותה בכניסה לישראל על סמך פרטים כוזבים.
השופט לא סבר שמשרד הפנים הצביע על טעמים המצדיקים נקיטת עמדה שונה בעניינה של האם, שכלל לא זכתה להיכנס לישראל על סמך תעודת הלידה, שבכל מקרה לא הוכח בראיות שהיא מזויפת.
לפיכך קיבל השופט את הערעור, והורה למשרד הפנים להעניק לאם מעמד בהתאם לנוהל קשיש. משרד הפנים גם חויב בהוצאות המערערים בסך 5,000 שקל.