תהל סופר, בת 3 מניצן, נפצעה בינוני מבקבוק תבערה שהושלך על המכונית שבה נסעה עם משפחתה בסמוך לבית אל. בפורים הזה היא בחרה להתחפש לדמות שמחה ואופטימית במיוחד - מלכת הפרפרים. "חליפת הלחץ עושה עבודה יפה, והצלקות על הגוף מתחילות להחלים", מספרת אמה סיגל. "זה ייקח זמן, אבל יש לנו סבלנות".
בבית משפחת מאיר בעתניאל דלק השבוע האור עד השעות הקטנות של הלילה. בכל שנה משקיעים בני המשפחה זמן רב בהכנת תחפושות מקוריות, אבל הפעם, בלי דפנה והצחוק המתגלגל שלה, המשימה הפכה למאתגרת במיוחד. "חיפשנו תחפושת דו־משמעית שתבטא את הרגשות הסותרים שלנו", סיפר נתן, שאשתו נרצחה על מפתן הבית לפני כחודשיים.
"מצד אחד רצינו משהו שיבטא את העצב שמלווה אותנו, אבל מהצד השני גם את שמחת החג ואת הצחוק שממשיך להיות חלק מהבית שלנו. אנחנו צוחקים ובוכים, בוכים וצוחקים". ורננה, הבת הבכורה שניצחה על מלאכת הכנת התחפושות, הסבירה תוך כדי צביעה וגזירה: "זה לא רק עצב וצחוק, זה גם קשור לכך שאנחנו מכורים למסך של הנייד, אבל בכל זאת שומרים על משפחתיות".
אז מה יכול לבטא את שלל הרגשות? הפרצופונים של ווטסאפ. לכל אחד מבני המשפחה - ארבעת הילדים הביולוגיים, שני ילדי האומנה והאב - הוכנו שני פרצופונים, האחד שמח והשני עצוב או כועס. "כמובן שלא שכחנו את דפנה", סיפר נתן. "גם לה מגיעה תחפושת, אז הכנו לה פרצופון מחייך עם הילה של מלאך על הראש. אבל לדפנה, שנמצאת בעולם שכולו טוב, הכנו רק פרצוף שמח, ואצלנו יש גם פרצוף כואב, כי רק אצלנו החיים פח", הוא צוחק.
אביה בת ה־6 ותהילה בת ה־10 חוו אובדן כפול: אביהן יעקב ואחיהן נתנאל נרצחו בפיגוע ירי סמוך לעתניאל לפני ארבעה חודשים. אביה הקטנה, שהתחפשה למלכת החיוכים, הסבירה כי יש לתחפושת משמעות גדולה: "היה לי חשוב להראות שאני ממשיכה בחיים. החיוכים של אבי ואחי תמיד ילוו אותנו, ואני בטוחה שכך הם היו רוצים שנחגוג את פורים הראשון בלעדיהם". תהילה, לעומתה, החליטה להתחפש לטבחית - פשוט כי היא מאוד אוהבת לבשל.