דפנה נרצחה כשהגנה על ילדיה: "דקרו את אימא שלי, תעזרו לי"
בפיגוע בעתניאל נרצחה דפנה מאיר (38), אם ל-6, אחות בסורוקה ומטפלת ברפואה טבעית. בתה המבוהלת התעשתה במהירות והתקשרה להזעיק עזרה. החיפושים אחר המחבל נמשכים. חברהּ מהמחלקה, ד"ר אחמד נאסר: "הלב שלי נקרע". 150 תלמידי ישיבת עתניאל היו נצורים במשך שעות: "ניזונים מווטסאפ"
דפנה מאיר, בת 38 מהיישוב עתניאל שבדרום הר חברון, נרצחה אתמול (א') בפיגוע דקירה בפתח ביתה. אחת מילדיה הייתה עדה לאירוע, ושניים נוספים צפו בפעולות ההחייאה. הבת המבוהלת התעשתה במהירות והתקשרה להזעיק עזרה. "דקרו את אימא שלי, דקרו את אימא שלי. תעזרו לי", זעקה נסערת בטלפון.
דפנה מאיר הותירה אחריה בעל, נתן, ושישה ילדים: רננה (17), עקיבא (15), אהבה (10), נעה (11), יאיר (6) ויניב (4). הלווייתה תצא היום ב-9:00 מעתניאל וב-11:00 מבית ההספד בהר המנוחות בירושלים. רק לקראת 23:00 הודיעו כוחות הביטחון לתושבי עתניאל שניתן לצאת מבתיהם, ובינתיים החיפושים אחר המחבל נמשכים.
מאיר, הקורבן ה-28 של גל הטרור הנוכחי, הייתה דמות מוכרת ביישוב. "אישה שמחה, מאושרת, אופטימית, ראש גדול, אחראית, אוהבת", תיאר אותה ישי קליין, המתגורר בשכנות.
לדפנה ובעלה נתן ארבעה ילדים, והם פתחו את ביתם לשני ילדי אומנה. היא שילבה בין רפואה קונבנציונלית בעבודתה כאחות בבית החולים סורוקה, לבין עבודתה כמטפלת ברפואה טבעית בהתמחות בפריון וגוף האישה. "כל אדם שכואב לו ביישוב ידע שאפשר לפנות אליה 24 שעות ביממה", סיפר קליין. בנוסף היא הייתה מדריכת כלות.
ד"ר אחמד נאסר, רופא מתמחה במחלקה הנוירוכירורגית בסורוקה וחבר קרוב של מאיר, סיפר: "דפנה הייתה בן אדם מיוחד והיה בינינו קשר מיוחד. היא תמיד עזרה לי, ליוותה אותי ותמכה בי. היא הייתה החברה הכי טובה שלי במחלקה למרות שהיו בינינו חילוקי דעות. הלב שלי נקרע. אני לא מאמין שאיבדתי חברה כל כך יקרה. אני אתגעגע אליה כל החיים".
לדבריו, דפנה הייתה האחות האופטימית במחלקה, זו שעודדה את כולם והעלתה את מצב הרוח. "כמה פעמים היא הזמינה אותי להתארח אצלה בעתניאל אבל כבר לא אספיק לקיים את ההבטחה שלי. את דפנה אף פעם לא עניין מה הזהות של הבן אדם שעמד מולה. היא התייחסה אל כולם באותה דרך ארץ ונועם הליכות. לא הגיע לה למות".
אתמול אחר הצהריים חזר ד"ר נאסר ממשמרת וישן כמה שעות. כשהתעורר פתח את קבוצת הווטסאפ של המחלקה ונחרד. "כשהייתי בדרך הביתה שמעתי ברדיו שהיה פיגוע והייתה לי תחושת בטן לא טובה", הוא מספר. "רק לפני כמה חודשים היה פיגוע סמוך לעתניאל ואמרתי לה 'דפנה, תעשי טובה, תשמרי על עצמך'. תמיד היא אמרה לי 'אל תדאג, הכול יהיה בסדר"'.
לירון שטרנברג, חברתה של דפנה מאיר ליישוב ולצוות מזכירות היישוב: "היא אישה שנהנתה בחיים, האישה הכי שנונה שאני מכירה, שיודעת לתבל את הדיבור שלה באמרות שפר וציניות דקה. היא עברה חיים לא פשוטים מגיל צעיר ובנתה את עצמה בעשר אצבעות.
"היא רק חיפשה איך לעזור. אם זה לקחת שני ילדים לאומנה, אם זה בתור אחות סיעודית במחלקה הנוירוכירורגית. אני עובדת סוציאלית בכפר נוער בבית חגי, והיא כל הזמן הזמינה הביתה נערים שלא היה להם איפה להיות.
"נשים עם בעיות פוריות מכל הארץ התקשרו אליה, כולן ידעו שאפשר לפנות אליה. היא לימדה את שיטת המודעות לפוריות. היו לה מאות תלמידות שלמדו אצלה. מבחינתה זו הייתה שליחות לעזור לנשים להיות מודעות לפוריות שלהן, לזמנים שאפשר להיכנס להריון. היא הייתה פורצת דרך בהתאמת דיאפרגמות לנשים, בזכותה הרבה נשים יכלו ליהנות ממניעת הריון באופן הלכתי והיא עזרה להרבה עקרות".
מדוברות סורוקה נמסר: "בית החולים מרכין את ראשו ומשתתף בצערה הכבד של משפחתה של דפנה מאיר. היא עבדה כאחות במחלקה הנוירוכירורגית. אחות מוערכת, מקצועית ואהובה על חבריה לעבודה ועל המטופלים. הנתינה לזולת הייתה בנפשה בעבודה ובחייה הפרטיים".
ראש מועצת עתניאל, יוחאי דמרי, סיפר: "דפנה הגנה בחירוף נפש על שלושה ילדים ששהו בבית באותה שעה. שישה ילדים ואלמן נוספו למשפחת השכול. אני אומר בצורה מאוד ברורה וחד-משמעית: אנחנו מהרצח הנתעב הזה רק נצמח, לא יעזור שום דבר לאף אחד. מי שחשב שאנחנו נברח, שאנחנו נפחד, שאנחנו לא נהיה פה כתוצאה מהרצח הזה - הוא יטעה וימצא בדיוק את ההפך".
"הרגשה של רולטה רוסית". טור שכתבה מאיר במידעון היישוב לפני כמה שבועות (לחצו להגדלה):
במשך שעות ארוכות אחרי הפיגוע נאסר על כ-150 תלמידי ישיבת עתניאל לצאת מהמבנה. לאבל הכבד שנפל על היישוב נוספו גם החשש שהמחבל עדיין מסתובב באזור והקושי להיות זמן כה רב סגורים במקום. לאחר שכבר היה נראה כי הסכנה חלפה והתלמידים התכוננו לחזור למגוריהם, התקבלה הוראה נוספת ממפקד האבטחה של הישיבה – אין לצאת עד להודעה חדשה.
עם תלמידי הישיבה, בני 18 עד 23 שרובם חיילים, נמצאים גם תלמידי הישיבה התיכונית בני 18-14. את הזמן העבירו כולם בלימוד, כשברקע רעשו של המסוק החג ממעל ומחפש אחר המחבל.
אחד מהתלמידים סיפר: "אמרו לנו שנישאר פה סגורים כל עוד האירוע לא הסתיים במאה אחוז והשטח מטוהר. הם נוקטים משנה זהירות. אנחנו כל הזמן מקבלים בווטסאפ שמועות קונקרטיות יותר ופחות ומתעסקים בהן".
רב ישיבת עתניאל, בני קלמנזון, סיפר ל-ynet על השעות האחרונות: "התחושות היו קשות. שמעתי מהתלמידים כאב וכעס. אמרנו שנמשיך לשאוף לשלום ולא נפעל באלימות, אבל ננעץ ציפורניים במי שרוצה לרצוח אותנו. היה פה פיגוע קשה בישיבה לפני יותר מעשור. אני זוכר איך פרצתי למטבח שבו נרצחו תלמידיי, ומאז היישוב גדל פי שישה. גם עכשיו אנחנו נבכה את מתינו ונמשיך לבנות".
פעיל הר הבית יהודה גליק, חבר ושכן של המשפחה: "נתן ואחיו למדו פה בישיבה. זו משפחה שמאוד מחוברת ליישוב. דפנה כל כולה טוב לב. הבית שלי הוא שני בתים מהבית שלה אבל לא שמענו שום דבר. התחבקתי עם נתן ועם הילדים. הם מספרים שהמחבל רצה לפגוע בילדים ודפנה הקטנה הגנה עליהם והדפה אותו תוך שהיא גוססת. אנחנו שבורים אבל חזקים. אין לנו לגיטימציה להישבר. אנחנו בוכים, זה יום כואב, אין מישהו ביישוב שלא היה מחובר אליהם. הבנות שלי פרצו בבכי קורע לב".
נועם בר, חובש בכיר במד"א שהגיע לזירת הרצח, סיפר: "המראה היה קשה, ראינו אישה מחוסרת הכרה, ללא נשימה וללא דופק. היא סבלה מפציעות חודרות בפלג גופה העליון, ביצענו בה פעולות החייאה ממושכות שבסופן נאלצנו לקבוע את מותה".
אסי, תושב היישוב, סיפר אחרי האירוע: "קיבלנו הוראה שיש אירוע וצריך להסתגר בבתים, להגיף תריסים ולהודיע שכל בני המשפחה נמצאים בבית. אנחנו כאן עם הילדים, הם מרגישים את המתח ומפחדים, עוקבים אחרי אתרי החדשות והווטסאפ היישובי ומקווים לטוב".
אחרי הרצח המחבל נמלט מהמקום, ונבדקת אפשרות שעבד כפועל באתר סמוך. לפי הערכות, הוא נמלט לכיוון הכפר הפלסטיני חירבת כרמל ופאתי העיירה יטא. כוחות תגבור מגזרות שכנות הוקפצו לאזור עתניאל והשתתפו בסריקות אחר המחבל.
במהלך הלילה עצרו כוחות צה"ל ולוחמי מג"ב 27 מבוקשים. 24 מהם חשודים במעורבות בפעילות טרור ובהפרות סדר אלימות. כמה מהעצורים הם מדרום הר חברון.
במערכת הביטחון עדיין לא יודעים כיצד המחבל נכנס ליישוב, אך התראה במערכת האלקטרונית סביבו לאחר הרצח הצביעה כנראה על כיוון מנוסתו. עתניאל מגודרת רק בחלק המיוער שבין הישיבה הגדולה בהתנחלות לכביש 60 שבמורד השלוחה, שממנו חדרו מחבלים בעבר להתנחלות. ביתר חלקי היישוב אין גדר וההגנה מתבססת על אמצעי מעקב אלקטרוניים כגון חיישני תנועה ומצלמות אבטחה.
כשעה לפני חצות הודיע צה"ל על חזרה לשגרה לתושבי עתניאל לאחר שנשלל סופית החשש כי המחבל מסתתר ביישוב.
לפנייה לכתב/ת 
