סכסוך בין בעלי בארבי: מי ישלם את החובות?

הסניף הכפר סבאי של מועדון ההופעות נסגר בתחילת העשור. הבעלים שאול מזרחי תבע את המשקיעים שנטשו והותירו אותו עם החובות. מה נקבע?

עו"ד עומר נירהוד פורסם: 29.03.16, 22:02

בית משפט השלום בתל אביב הכריע לאחרונה בתביעה שעסקה בסכסוך בין בעליו של הסניף הכפר סבאי של מועדון ההופעות "בארבי", שנסגר בתחילת העשור: משקיעים שהצטרפו לבעלות על המועדון ישלמו כ-104 אלף שקל לבעלים שאול מזרחי עבור מחצית מחובות חברת הניהול למע"מ ולבנק. עם זאת, הוא פטר אותם מתשלום יתר החובות, שעליהם לא הייתה אחריות אישית.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

זה 20 שנה שבעלי מועדון הבארבי בתל אביב עוסקים בתחום המוזיקה, ולאור הצלחתו החליטו בעשור שעבר הבעלים שאול ואריאלה מזרחי להקים מועדון נוסף בכפר סבא. הוא פעל כחמש שנים, שלאחריהם פרסמו הבעלים הודעה על כוונתם לסגור אותו משיקולים עסקיים.

 

הנתבעים, יעל שחם ודוראל זנדר, שפרשו בדיוק מניהול מועדון הקאמלוט בהרצליה, יצרו קשר עם מזרחי והציעו להשקיע 150 אלף שקל בתמורה למחצית מהזכויות במועדון בכפר סבא. במאי 2008 התקשרו הצדדים בהסכם, הקימו חברה לניהול המועדון ופתחו חשבון בנק. במסגרת ההסכם נקבע כי ההחלטות לגבי המועדון יהיו מחייבות אם יתקבלו בהסכמה של שניים מהבעלים – אחד מכל צד.

 

בתחילה שיתוף הפעולה התנהל יפה, אך באמצע 2009 עזבו המשקיעים את המועדון, שנסגר לבסוף בינואר 2010. במאי 2012 הגישו אריאלה ושאול מזרחי תביעה נגד המשקיעים שעזבו בטענה שעשו זאת באופן חד צדדי, ולכן הם נאלצו להמשיך להפעיל את המועדון כדי לשלם חובות. לטענתם, הנתבעים היו שותפים שווים, ועליהם לשאת במחצית החובות ששולמו.

 

שחם וזנדר טענו מנגד שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים בעקבות התנהלות התובעים, שלא הפקידו את ההכנסות בחשבון הבנק שלה, אלא העבירו אותם לחברה אחרת שבשליטתם. בכל אופן, לטענתם, החובות שייכים לחברה ולא להם באופן אישי. בנוסף, הם הגישו תביעה נגדית לפיצוי של 50 אלף שקל בטענה שהתובעים הבריחו את הציוד שהיה במועדון.

 

יחסי שותפות

השופטת דורית קוברסקי התרשמה כי ההסכמים בין הצדדים מעידים על כוונתם ליצור יחסי שותפות מלאים. עם זאת, יחסיהם מול צדדים שלישיים הוסדרו באמצעות החברה, כדי שלא יסתכנו בחבות אישית העלולה לפגוע ברווחתם הפרטית.

 

בהתאם לכך, החובות לספקים הם חובות של החברה ולא של בעליה, ואף אחד מהצדדים לא היה צריך לשלם עבורם מכיסו. התובעים החליטו לפרוע את החובות על דעת עצמם, כדי להמשיך להפעיל את הבארבי בתל אביב. מאחר שהיו אלה השיקולים העסקיים שלהם בלבד, מבלי שניתנה הסכמת הנתבעים, הם לא יכולים לדרוש עבורם החזר.

 

עם זאת, פני הדברים שונים בכל הנוגע לחובות למע"מ ולבנק. חובות אלה, קבעה השופטת, מחייבים אישית את בעלי התפקידים בחברה והם לא יכולים להתנער מחבות הזו.

 

לפני סיום השופטת דחתה את התביעה הנגדית של התובעים, משום שלא הצליחו להוכיח אותה. לבסוף חויבו הנתבעים לשלם למזרחי 104,218 שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.