פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
לפני כשנה חתמה הנתבעת על הסכם להשכרת נכס מסחרי של חברת "חז נכסים והשקעות" ברחוב שבזי בתל אביב לחמש שנים, לשם הפעלת הפאב. לאחר כמה חודשים הודיעה השוכרת לחברה כי בכוונתה לפנות את הנכס לטובת אישה אחרת, שעמה הגיעה להסכם להעברת זכויותיה כשוכרת, תמורת פיצוי בסך 400 אלף שקל על השקעותיה בנכס.
החברה הסכימה להעברת הזכויות בנכס, וחתמה עם הצד השלישי – השוכרת המיועדת – על הסכם שכירות נפרד. אלא שבסופו של דבר המהלך לא יצא לפועל, כיוון שהנתבעת והשוכרת המיועדת הסתכסכו ולא הצליחו להגיע להסכמות בנושאים כספיים. הדבר הוביל לפיצוץ העברת השכירות.
חברת "חז נכסים" פנתה לבית המשפט ותבעה לפנות את הנכס לטובת השוכרת החדשה. היא הסבירה שהנתבעת העבירה את תשלומי השכירות באיחור ובאופן חלקי, מה שמהווה הפרה יסודית של חוזה השכירות, המקנה לה זכות לפנות את הנתבעת וללא התראה מוקדמת.
מנגד טענה הנתבעת ששילמה את השכירות במלואה, גם אם באיחור. איחור זה נבע, לטענתה, מטעות של מנהלת החשבונות שלה, שפוטרה בשל מחדליה. היא הוסיפה שמאז ביטול העסקה עם השוכרת החדשה, חברת "חז נכסים" מנסה לפנות אותה בחוסר תום לב, אך ורק בשל בצע כסף.
השופטת כרמלה האפט הבהירה כי הסכם השכירות שעליו חתמה התובעת עם השוכרת החדשה הוא חסר תוקף כלפי הנתבעת, שכלל לא ויתרה על זכויותיה בנכס, כך שאינו ניתן לביצוע.
השופטת הגיעה למסקנה שהנתבעת שילמה את כל חובותיה – ואף עודף של 1,000 שקל – עבור השכירות, והצביעה על כך ש"חז נכסים" התלוננה על האיחור רק לאחר שנודע לה על ביטול עסקת העברת הזכויות בנכס לשוכרת החדשה. על כן סברה השופטת כי התובעת פעלה בחוסר תום לב כשהחליטה לפעול במשותף עם השוכרת החדשה.
לפיכך החליטה השופטת כי למרות איחורה של הנתבעת בתשלום השכירות, לא מדובר בהפרה מהותית של ההסכם. בהתאם היא דחתה את התביעה לפינוי והכריזה על כך שהסכם השכירות בין הצדדים עומד בתוקפו.
"טוב תעשה התובעת אם תתנצל מעומק הלב בפני הנתבעת על מעשיה", כתבה השופטת, והורתה לה לשלם לנתבעת את הוצאות ההליך בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.