גורם המוות השלישי בארה"ב - וההתעלמות ממנו בישראל

יותר ממחלות נשימה, יותר מקורבנות תאונות הדרכים ויותר משבץ ואלצהיימר. נתונים חדשים חושפים שטעויות רפואיות גורמות לכ-250 אלף מקרי מוות בשנה בארצות-הברית, ומהוות את סיבת המוות השלישית בגודלה. ומה בישראל? קשה לדעת, רוב הטעויות הרפואיות כלל לא מדווחות למשרד הבריאות

טעויות רפואיות הן גורם המוות השלישי בשכיחותו בארה"ב: כך מגלים נתונים חדשים שחושפים כי יותר אנשים מתים מטעויות ורשלנות מאשר דלקת ריאות, תאונות, שבץ מוחי ואלצהיימר. הממצאים החדשים פורסמו בכתב העת הנחשב BMJ.

 

מדובר בטעויות שונות. החל מטעויות של אחיות הנותנות תרופות למטופל הלא נכון, דרך כירורגים המסירים את האיבר הלא נכון, טעויות בבתי חולים ומרכזים רפואיים שכיחים ביותר ונמצאים בעלייה מדאיגה. לדברי החוקרים, מדובר במגפה הגובה כ-700 קורבנות כל יום.

 

פרופ' מרטין מקארי, מומחה לכירורגיה מאוניברסיטת ג'ון הופקינס, שהוביל את המחקר, אמר כי: "טעויות רפואיות טומנות בחובן רופאים גרועים, כישלון של המערכת וליקויים בתקשורת מול החולה. התוצאה היא מוות של אנשים כתוצאה ישירה מהטיפול ולא מהמחלה עצמה שבה ביקשו לטפל".

 

קיראו עוד

1 מכל 10 הורים "תופס" רופא על טעות

ארה"ב: 80% מהרופאים מודים - אנחנו טועים בטיפול

הסכנה במעקב רשלני אחר תוצאות בדיקות רפואיות

 

"טעויות רפואיות ניתן למנוע"

בארה"ב כמו גם בישראל, לא מתבצע איסוף רשמי של כלל מקרי המוות שנגרמו מרשלנות או טעות רפואית. כיום, מסמך הפטירה בארה"ב מתבסס על קוד אבחנות הקרוי ICD. טעויות רפואיות אינן חלק מרשימת האבחנות ב-ICD. כתוצאה מכך, המידע על טעויות רפואיות חסר.

 

באמצעות מחקרים מ- 1999 והלאה וחישובים של שיעור האישפוזים, מקארי ועמיתיו חישבו כי מקרי התמותה כתוצאה מטעויות רפואיות מידי שנה עומדים על 251,454 קורבנות. בהשוואה לשאר מקרי המוות, התמותה מטעויות רפואיות מגיעה למקום השלישי.

 

"טעויות רפואיות ניתן למנוע", סיכמו החוקרים, "למרות שאי אפשר להעלים אותן לחלוטין, אפשר לתכנן מערכות טובות יותר שיפחיתו משכיחותם ומתוצאותיהן".

 

כיצד ניתן לעשות זאת? החוקרים מציעים שלושה צעדים: שקיפות רבה יותר של הטעויות, הקפדה יתרה של הצוותים הרפואיים והימצאות תרופות בהישג יד להצלת החולים.

 

כמו כן, מציעים החוקרים לבנות הליך חשיבה שימנע טעויות הנגרמות ממטלות בהן הצוות הרפואי אינו עומד בהן, כמו למשל עומס רב בבתי חולים על רופאים ואחיות.

 

 

ובארץ: מבקר המדינה כבר התריע מטיוח

דו"ח מבקר המדינה כבר התריע בשנת 2012 מפני ליקוי נרחב בישראל בכל הנוגע לטעויות ורשלנויות רפואיות. לדברי המבקר, מחלקות הסיכון בבתי החולים וקופות החולים מתמקדות בריכוז מידע ותיעוד אירועים חריגים לשם צמצום נזק עתידי ולא נוקטים במהלכים לשיפור מניעת טעויות ורשלנויות.

 

המבקר האשים עוד את משרד הבריאות בכך שאין מערכת המבטיחה לימוד והפקת לקחים ממקרי רשלנות רפואית, וכל מוסד בעל אוטונומיה לדיווח על האירועים שחלקם מדווחים לחברות הביטוח אך לא למשרד הבריאות. כתוצאה מכך, מידע חיוני אינו מגיע כלל למשרד הבריאות ואינו מאפשר הפקחת לקחים.

 

בנוסף הבהיר המבקר, כי לא קיים שיתוף מידע על אירועים חריגים בין המוסדות הרפואיים וכי המשרד לא הקים מאגר מידע ארצי, ממנו ניתן להפיק לקחים שימנעו את הטעויות וישפרו את אבטחת הרופא. גם נגד דור העתיד קובל המבקר כי אינם מקבלים הכשרה מספקת בנושא בטיחות החולה.

 

כיצד למנוע טעויות רפואיות

כאמור, מרבית הטעויות הרפואיות אינן מדווחות למשרד הבריאות, שאינו מתכוון לעת עתה לרכז את האירועים החריגים. אבחנות התמותה ימשיכו בשלב זה להתבסס על קודי האבחנות הבינלאומיות ICD, שאינן מכילות אבחנה בשם "תמותה בשל טעות רפואית".

 

בינתיים, מציע האגף לאבטחת איכות במשרד הבריאות כמה טיפים שיסייעו למנוע טעויות בטיפול:

 

• ודאו כי הרופאים המטפלים בכם מודעים לתרופות שאתם נוטלים, בכלל זה תרופות מרשם, תרופות ללא מרשם ותוספים תזונתיים, כגון ויטמינים וצמחי מרפא.

 

• ודאו שהרופא שלכם מודע לאלרגיות או לתופעות לוואי שאתם מפתחים בתגובה לתרופות. כך תוכלו להימנע מתרופה שעלולה להזיק לכם.

 

• כשהרופא כותב לכם מרשם, ודאו שאתם מסוגלים לקרוא אותו. אם אינכם יכולים לפענח את כתב-היד של הרופא, ייתכן שגם הרוקח לא יוכל לפענח אותו.

 

• בקשו מהרופא פרטים אודות התרופות – הן לפני שאתם מתחילים ליטול אותן והן בזמן השימוש בהן.

 

• בזמן קבלת התרופה בבית המרקחת שאלו "האם זאת התרופה שרשם לי הרופא?", אם יש לכם שאלות כלשהן לגבי הוראות השימוש המוטבעות על תווית התרופה, שאלו. תוויות התרופות הן לעתים קשות להבנה.

 

• בקשו לקבל חומר כתוב על השפעות הלוואי שהתרופה יכולה לגרום. אם תהיו מודעים למה שיכול לקרות, תוכלו להיערך בצורה הטובה ביותר גם למשהו בלתי צפוי.

 

 

• אם הדבר בידכם, בחרו בית-חולים שבו חולים רבים עוברים את הניתוח שאתם זקוקים לו.

 

• אם אתם מאושפזים בבית-חולים, אל תתביישו לשאול את הצוות המטפל בכם במגע ישיר, אם רחץ את ידיו.

 

• עם השחרור מבית-החולים בקשו מהרופא להסביר לכם את תוכנית המשך הטיפול בבית. מומלץ מאוד לרשום את כל ההוראות.

 

• בדקו עם הרופא שלכם, אם הטיפול שאתם מקבלים מבוסס על תוצאות עדכניות של הבדיקות אותן ביצע.

 

• אם אתם עוברים ניתוח, ודאו כי אתם, הרופא שלכם והמנתח שלכם מסכימים ומודעים בדיוק להליך העומד להתבצע. בכל שאלה או חשש אל תהססו לשאול.

 

• ודאו כי מישהו, כמו הרופא האישי שלך, אחראי לטיפול בכם.

 

• ודאו כי כל אנשי המקצוע המעורבים בטיפול בכם מודעים למידע הרפואי החשוב אודותיכם. אל תניחו שכל המטפלים מודעים בכל עת לכל הפרטים הקשורים בכם.

 

בקשו מבן-משפחה או מחבר לשהות במחיצתכם ולשמש כמעין עורך-דין. מישהו שיכול לסייע להזיז דברים ולדבר בשמכם אם אינך מסוגל לכך.

 

למדו על המצב הרפואי שלכם ועל הטיפול המוצע לכם באמצעות שאלות לרופא ובאמצעות שימוש במקורות מהימנים נוספים. בדקו עם הרופא אם הטיפול שאתם מקבלים מבוסס על מידע עדכני ביותר.

 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "קידוד סיבות המוות נעשה בישראל, כמו בכל המדינות המפותחות וכמו גם בארה"ב בהתאם לקידוד הבינלאומי של סיבות המוות Icd10. במידה ותהיה אבחנה כזאת בקידוד הבינלאומי, זה כמובן ירשם גם בישראל. יש לציין כי, מוות כתוצאה מרשלנות רפואית מצריכה הגדרה מאוד ספציפית למקרים שבהם הוכחה רשלנות".