הרגע הכי ישראלי: טניס במקום ארוחת ליל שבת

במשך כל יום העצמאות נשתף אתכם ברגעים הספורטיביים הכי ישראליים שלנו, והפעם: המשחק הבלתי נגמר מול נבחרת פולין בגביע דייויס

במארס 2011, נבחרת ישראל ערכה את עוד אחד ממפגשי הדייויס האינסופיים שמחוץ לבית העליון, הנדודים האירופים/אפריקאים המייאשים, שנמצאים כל-כך רחוק מהתהילה של אותה העפלה היסטורית וחד-פעמית לחצי הגמר.

 

רגעים קודמים:

• כשכולנו הופכים לפרופסורים לאולימפיאדה
• כשהערוץ הגרמני שבר את שיאי הרייטינג
• זוכרים את יום השואה בצומת סואן בצרפת
• נס יום כיפור של נבחרת הנשים
• כשלברון ג'יימס הפך לאויב

 

לרמת השרון הגיעה נבחרת פולין, עם המחבט הבכיר שלה ייז'י יאנוביץ', רגע לפני הפריצה שלו. ביתרון 0:1, אמיר וינטרוב עלה לשחק נגדו בצהרי יום שישי. לאט לאט המשחק התארך לו, היום החשיך לו, ויותר מדי אנשים קיבלו סמס מאמא ששואלת אותם בצורה פסיבית-אגרסיבית מתי הם מגיעים לארוחת ליל שבת.

 

 

בזמן שההמונים שראו את דודי סלע התחילו להתפזר, וינטרוב סיפק פייט אדיר מול טניסאי מעולה. אבל הוא לא נשאר לבד במערכה. כמה מאות נותרו להצטופף ביציעים, מסרבים לוותר ולהשאיר אותו נטול עידוד. הרבה אחרי שקבלות שבת ברחבי הארץ הסתיימו, וינטרוב השלים ניצחון הירואי בחמש מערכות גדולות. זה היה רגע מחשמל, בו כל האוהדים שנשארו היו מחוברים לשחקן אחד שנתן עבורם הכל. מי שעזב פיספס את האהבה המיוחדת והנדירה שקהל ישראלי יודע לתת למי שנלחם בשבילו.