פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
האחות (60), שיוצגה על ידי עו"ד אביגיל שיינין, ציינה בבית המשפט כי אביה הלך לעולמו באוגוסט 2015 ולא הותיר צוואה. בשל הוויתור של אמה ושלושת אחיה היא ביקשה צו ירושה שלפיו כל רכוש האב יועבר אליה. היא פירטה כי העיזבון כולל חצי מדירה ישנה ששוויה כ-1.2 מיליון שקל ועוד 30 אלף שקל בחשבון הבנק של אביה.
אלא שבן הדוד של התובעת, שיוצג על ידי עו"ד משה און, הגיש התנגדות לצו הירושה. לדבריו, אחד האחים חייב לו כ-315 אלף שקל ולכן אין לאפשר לו "להסתלק" מהעיזבון.
התובעת סיפרה שאמה עזבה לפני שנים את אביה ומאז הוא התגורר לבדו, והיא זו שטיפלה בו לבדה. היא הוסיפה שהיא לא נשואה ואין לה ילדים. לדבריה מעולם לא קיבלה מהוריה עזרה כלכלית וכיום היא חסרת כל הגרה בדירה שכורה. בנסיבות אלה, אמה ואחיה המסודרים כלכלית החליטו לוותר למענה על חלקם בעיזבון מתוך דאגה למצבה וכאות תודה על טיפולה המסור באב.
התובעת הוסיפה כי ויתור האח נעשה בתום לב ואין למתנגד כל עילה להטלת עיקול על חלקו בעיזבון.
השופטת שפרה גליק הבהירה כי על פי הדין, כל עוד לא הוטל עיקול – יכול יורש לוותר על חלקו בירושה, ובלבד שהוויתור נעשה בתום לב ולפני חלוקת הירושה.
מצב זה יוצר מעין מסלול מרוצים בו אם חייב "הסתלק" מהירושה לפני הטלת עיקול על חלקו – הנושה אינו יכול עוד להטיל את העיקול. לעומת זאת, אם הנושה זריז יותר ומעקל את חלקו של היורש החייב – אותו יורש אינו יכול לוותר על חלקו בירושה.
במקרה זה, כתבה השופטת גליק, במסלול המרוצים האח היורש הגיע ראשון, שכן בן הדוד לא הטיל עיקול כלשהו על חלקו של האח בירושה והגיש את התנגדותו רק במאי 2016, לאחר שכל האחים כבר ויתרו על חלקם.
בנוסף, בן הדוד לא הוכיח את טענותיו שלפיהן הוויתור נעשה על ידי האח החייב כדי להתחמק מתשלום החוב, ולא טרח לתבוע את הכסף במועד או להגיש בקשת עיקול. לפיכך דחתה השופטת את ההתנגדות ונתנה צו ירושה הקובע כי האחות היא היורשת היחידה של אביה.