גם אתם מתכתבים עם כל העולם בוואטסאפ נון-סטופ ומשוטט בפייסבוק בלילות? אתם לא לבד. מחקר שפורסם לאחרונה והסתמך על נתונים שנאספו באמצעות אפליקציה מיוחדת בסמארטפון, מצביע על כך כי הלחצים החברתיים שכולנו מתמודדים איתם בחיי היומיום גורמים לנו לוותר על שעות שינה יקרות, ובכך מובילים למשבר שינה עולמי.
האפליקציה אפשרה לחוקרים מאוניברסיטת מישיגן לאסוף נתונים רבים לגבי דפוסי השינה של אנשים ממאה מדינות שונות, ובכך לגלות כיצד דפוסי השינה משתנים כתלות בכמות האור, במין, בגיל.
בדרך זו היא אפשרה להם לנסות להבין טוב יותר איך התרבות שלנו מנסה להתגבר על תכתיבים ביולוגיים ומה קורה כתוצאה מזה. או במילים אחרות - האם באמת אפשר לנצח את הטבע? או להתעלם ממנו?
למה השינה בריאה?
מחקר: מה קורה לגוף אחרי פחות מ-6 שעות שינה?
לכמה שעות שינה אנו זקוקים? 9 אמיתות
משלימים שעות שינה בסופ"ש? זה מזיק לבריאות שלכם
האפליקציה הזו נועדה במקור לאפשר לאנשים להתגבר על ג'ט לג, והיא אספה מכ-6,000 משתמשים מעל גיל 15 מידע אנונימי על הרגלי שינה, התעוררות, ומידת האור בסביבה שלהם.
החוקרים גילו את מה שכולנו מרגישים: לחצים סביבתיים וחברתיים גורמים לנו לישון מאוחר יותר. כשיש לנו משימות מלחיצות ובלתי פוסקות ממקום העבודה או מטלות חברתיות ובכלל - מספיק שאנחנו רק מנסים לחיות בקצב המטורף של העולם בימינו.
אנחנו ישנים פחות, וליתר דיוק מאחרים את שעת השינה שלנו, כלומר הולכים לישון מאוחר יותר. בעצם, ישנים פחות. כלומר מי שהולך לישון מאוחר יותר- ישן פחות (ולא- הוא כנראה בדרך כלל לא משלים את שעות השינה בבוקר). במיוחד גברים בגיל העמידה - הם ישנים הכי פחות, והכוונה לכך שהם ישנים פחות מ- 7 שעות בממוצע ללילה, שזהו המינון המומלץ.
באופן טבעי מוטבע בנו שעון ביולוגי. זה לא איזה הוקוס פוקוס, אלא בסך הכל צבר של 20 אלף תאי עצב שמקובצים יחדיו בגודל של גרגר אורז, ממוקמים במוח מאחורי העיניים, ונקראים בלוטת האיצטרובל.
הבלוטה אחראית להפרשת המלטונין המפורסם, וזה בעצם מה שמשרה עלינו שינה באופן טבעי. הפרשת המלטונין מושפעת בעיקר מחשיפה לאור במשך היום, ולא אור פלורסנט במשרד במרתף לא ממש עושה את העבודה. הכוונה בעיקר לאור טבעי.
זה משתנה- החל ממוצע של 7 שעות ו-24 דקות בסינגפור ויפן (הם ישנים יחסים קצת, חרוצים), ועד למקסימום ממוצע של שמונה שעות ו - 12 דקות בארצות סקנדינביה (מדינות רווחה, למה ציפיתם?).
אולי לחלק ממי שקורא את הממצאים נראה שההבדל ממש קטן, בסך הכל 48 דקות. אבל מסתבר שהבדל כזה הוא ממש משמעותי מבחינת תפקוד קוגניטיבי, וגם יש לכך השלכות בריאותיות.
כלומר, מי שישן פחות לא רק יגיע לביצועים פחות טובים מחר בבוקר בעבודה, אלא הוא גם חשוף יותר לכל מיני מחלות: השמנה, יתר לחץ דם ואפילו מחלות לב.
ממצא נוסף מעניין של המחקר, שנתמך גם בממצאים ממחקרים קודמים - נשים ישנות כחצי שעה יותר מגברים.
אז מה המסקנות? שאולי כדאי ליישר קו (לפחות באופן חלקי) עם הטבע, ולצורך כך הנה כמה טיפים:
זו הדרך הבטוחה לישון יותר שעות (כנראה שמי שאומר לעצמו אני אשלים את שעות השינה בבוקר- זה לא כל כך עובד בפועל).
זה שואב זמן בצורה מאוד ערמומית וידחה את שעת השינה שלכם.
לפי מחקרים חשיפה לאור טבעי בכמות גדולה משפרת את איכות השינה.
פעילות גופנית סדירה משפרת את איכות השינה, והליכה רגלית בשעות הערב מאוד עוזרת להשרות שינה- שתי ציפורים במכה.
דאגו לטכסים קבועים לפני השינה (כמו סגירת תריסים), דאגו לסביבת שינה נוחה, נטולת רעשים והפרעות, ולבסוף - השאירו את חדר השינה לשינה, אל תעבדו בו.
מאחלת לכולם לילה טוב וארוך!
ד"ר דנה פלורנטין, מנהלת מרפאת 'כללית' 'לב העיר' בפתח-תקוה
ועל מה חולמים תינוקות וילדים כשהם ישנים? צפו: