33 אלף שקל לעובדת קבלן שפוטרה בהיריון

חברת כוח אדם הפסיקה את עבודתה של אישה מבלי לקבל היתר ממשרד הכלכלה. נקבע שאף שההיריון לא היה סיבת הפיטורים, היא עדיין זכאית לפיצוי

עו"ד שמואל אלדן פורסם: 04.07.16, 16:35

בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע לאחרונה שעובדת קבלן תפוצה בכ-33 אלף שקל על ידי חברת כוח האדם שבה הועסקה, מכיוון שפוטרה משני מקומות בהיותה בהיריון, מבלי לקבל על כך היתר ממשרד הכלכלה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

התובעת החלה לעבוד אצל קבלן כוח האדם בתחילת יולי 2010 ובאותו חודש גם נכנסה להריון. לדבריה, עם תחילת העסקתה שלח אותה הנתבע לעבוד בחברת "ויטלגו" בייצור חוטי תפירה. עבודתה שם הסתיימה כחמישה חודשים לאחר מכן. בחודש שאחר כך לא נמצאה לה עבודה מתאימה אך בינואר 2011 היא נשלחה על ידו לעבודה בחברת "בונדד", המספקת שירותי לוגיסטיקה.

 

אלא שזמן קצר לאחר מכן היא פוטרה גם משם, בהיותה בחודש השביעי להריונה. לדבריה הפיטורים נעשו לאלתר, ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע. בתביעה היא טענה שהפיטורים משני המקומות היו על רקע הריונה, ולכן היא זכאית לפיצוי לפי חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כמו כן דרשה העובדת משכורות וזכויות סוציאליות שהפסידה בשל פיטוריה, ובסך הכול 112 אלף שקל.

 

מנגד טען הנתבע שהעסקת התובעת ב"ויטלגו" הייתה בפרויקט שהוגדר מראש כזמני. עם סיום הפרויקט לא נמצאה לה עבודה אחרת ולכן הוא שילם לה את מלוא זכויותיה ויחסי העבודה ביניהם הסתיימו. לדבריו הוא כלל לא היה מודע לכך שהיא בהיריון, ובכל אופן לא הייתה מניעה לפטר אותה במועד זה מכיוון שעבדה אצלו פחות מששה חודשים, וחוק עבודת נשים עדיין לא חל עליהם.

 

הוא הוסיף כי התובעת פנתה באופן עצמאי לראיון בחברת "בונדד" והתקבלה לשם ללא קשר אליו, כך שאין לו כל אחריות לסיום העסקתה שם. לטענתו היא השתכרה במשך כל תקופת העסקתה אצלו כ-15 אלף שקל בסך הכול, והסכומים המופיעים בתביעתה "מופרכים ומנופחים".

 

גרסה מתפתחת

אבל השופט צבי פרנקל קבע כי על פי חומר הראיות התובעת דווקא כן נשלחה לעבודה ב"בונדד" על ידי הנתבע. הוא התרשם כי גרסתו הייתה "מתפתחת ובלתי מהימנה" בהקשר זה. בנסיבות אלה, החודש שבו עבדה התובעת ב"בונדד" מצטרף לחמשת החודשים שבהם עבדה ב"ויטלגו", ולא ניתן היה לפטרה ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת (כיום משרד הכלכלה).

 

לדברי השופט פרנקל, גם אם הנתבע לא ידע שהתובעת בהריון, הוא ידע על כך בדיעבד לאחר פיטוריה, וכקבלן כוח אדם היה עליו לפעול להשיב אותה לעבודה או לקבל היתר לפיטורים. לפיכך נפסקו בעניין זה פיצויים לתובעת בסך 23 אלף שקל.

 

עם זאת, בית הדין לא השתכנע שהפיטורים נעשו בגלל ההיריון. הוא קיבל את עמדת הנתבע כי הפרויקט ב"ויטלגו" היה זמני, ובאשר ל"בונדד" נקבע כי התובעת לא הוכיחה קשר בין הפיטורים לבין ההיריון.

 

למרות זאת נפסקו לטובת התובעת פיצויי פיטורים, תשלום על אי מתן הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ופיצוי על העדר שימוע. בסך הכול תקבל התובעת כ-33 אלף שקל.