פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
המקרה התרחש ב-2010: בדרכה הביתה חזרה מנופש בסיני עצרה קבוצת מטיילים בחניון של הקיבוץ להתרעננות וקניית מזון ומשקאות. כשהתובעת ביקשה לצאת מהחנות ולחזור אל האוטובוס נסגרה הדלת החשמלית על פניה במהירות. היא נפגעה בראשה ובאפה, אולם רק למחרת הלכה לקופת חולים, שם הופנתה למיון בבית החולים הצרפתי בנצרת, שאבחן אצלה שבר באף וסטייה בעצמות האף לצד שמאל. בעקבות טיפולים שעברה היא הפסידה 34 ימי עבודה.
לתביעת הפיצויים שהגישה צורפה חוות דעת רפואית שלפיה כתוצאה מהתאונה נותרה לה נכות בשיעור של 20% בגין שינויים בצורת האף עם הפרעות בנשימה. התובעת טענה שהיא לא יכולה לדעת מה בדיוק קרה, אבל ברור שהיה בדלת איזשהו כשל, כמו תקלה בחיישנים או בעין האלקטרונית.
היא הוסיפה שקיבוץ יטבתה, כבעלי החנות, היה אמור לדאוג שהדלתות בחנות תהיינה תקינות ובטוחות לשימוש.
הקיבוץ וחברת הביטוח שלו טענו שהתאונה קרתה בעקבות חוסר זהירות של התובעת, אך במקביל הגישו הודעה לצד שלישי נגד חברת "עופר שערים אוטומטיים", שסיפקה והתקינה את הדלתות החשמליות בחנות. במקביל הגישו חוות דעת רפואית נגדית, שבה נקבע כי התובעת סובלת מ-10% נכות אסתטית בלבד, ללא קשיי נשימה.
השופטת תמר נסים שי קיבלה את גרסת התובעת, וציינה כי עדותה הייתה קוהרנטית, ונתמכה במסמכים רפואיים ובעדות חברתה לטיול. היא הבהירה כי אין ספק שהקיבוץ, המחזיק בשטח, אחראי כלפי ציבור המבקרים, ואמור למנוע את הסיכונים הכורכים בפגיעה מדלת חשמלית.
"הנתבעות לא הציגו בפניי מערך נתונים כלשהו ללמד כי הדלת הייתה תקינה במועד מוקדם לתאונה ואף לא לאחריה, או כי הן מבצעות בדיקות שוטפות לדלת המיועדות בדיוק למנוע כשלים מסוג הכשל שארע", נכתב בפסק הדין. "מדובר במנגנון אלקטרוני. הדעת נותנת כי מתחייב לבצע במנגנון כזה בדיקות שוטפות לצורך איתור תקלות, לצורך כיוון ולתחזוקה שוטפת".
עם זאת, השופטת החליטה לייחס 20% מאשמת התאונה לתובעת, מאחר שהשתכנעה מהעדויות כי מיהרה לצאת מהדלת בזמן שעמדה להיסגר. היא דחתה את ההודעה נגד חברת השערים מאחר שלא הוכח כי היה פגם כלשהו בדלת בעת הרכישה.
בסיכומו של דבר נפסק לזכות התובעת פיצוי בסך 31,200 שקל, בעיקר עבור כאב וסבל, מאחר שהשופטת קיבלה את טענת הקיבוץ שלפיה הנכות אסתטית בלבד.