פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
ההכרעה על "מועד הקרע" הייתה מן הסתם בעלת השלכות כלכליות לא מבוטלות, שכן למשל יש הבדל בין חלוקת הזכויות הסוציאליות שנצברו ב-2016 לבין אלה שנצברו עד 2012.
בני הזוג התחתנו ב-1995 והביאו לעולם ילדה אחת, כיום בת 15. לפני כארבע שנים עזב הבעל את ביתם המשותף.
עמדת האישה-התובעת הייתה שמועד הקרע לצורך האיזון הוא היום שבו יתגרשו בעתיד, וזאת בהתאם לכלל הקבוע בחוק יחסי ממון. לדבריה אף שבעלה עזב את הבית כבר ב-2012, הרי שהוא המשיך להתנהל כבעבר, כלומר לכלכל את הבית ולדאוג לה ולבתם.
מנגד טען הבעל-הנתבע שמועד הקרע הוא מרס 2012 – הזמן שבו עזב את הבית והגיע למסקנה שנישואיהם הגיעו לקצם. או לחלופין, היום שבו פתחה האישה חשבון בנק על שמה בלבד – כחודשיים לאחר מכן. כמו כן, הבעל טען כי העובדה שנהג באחריות כלכלית כלפי משפחתו לא אמורה לפעול נגדו, והסביר כי עשה זאת בכוונה להגיע להסכם ללא מאבק מיותר.
סגן הנשיאה השופט אלון גביזון הבהיר כי ניתן לסטות מהכלל שבחוק יחסי ממון אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. במקרה הנוכחי, הוא התרשם שמאז שהבעל עזב את הבית, חתרו שני הצדדים להסכם גירושים כולל, והבינו שבפועל נישואיהם הסתיימו והפכו ל"על הנייר" בלבד.
השופט ציין כי הבעל תיאר את הדברים בהרחבה, למשל העובדה ששכר לעצמו דירה והחל בזוגיות חדשה, ולעומת זאת, האישה לא ציינה אף פעולה שבה נקטו הצדדים לשיקום הזוגיות. כמו כן התקבלה טענת הבעל שלפיה העובדה שהמשיך לכלכל את משפחתו לא צריכה לפעול לרעתו.
לפיכך נקבע כי המועד המכריע הקרע לצורך איזון המשאבים הוא עזיבת הבעל את הבית. "מדיניות שיפוטית נכונה המבקשת לעודד בני זוג לנהוג בהגינות כלכלית זה עם זו עד לסיום הסכסוך הזוגי (אם זה דרך חתימה על הסכם גירושין כולל ואם זה דרך הכרעות שיפוטיות), צריכה להכיר, כבמקרה המיוחד שבפני, במועד הפירוד הפיזי משום מועד קרע לצורך האיזון הרכושי", נכתב בפסק הדין.
השופט גביזון הוסיף שאי הכרה במועד הפרידה הפיזית כמועד קרע רק מאחר שהבעל המרוויח יותר ממשיך לזון את התא המשפחתי שלו מתוך דאגה כנה, תעביר מסר פסול לזוגות הבאים, ואף לעורכי הדין העוסקים בתחום, ועלולה לעודד "טרור כלכלי".