מ"פק-מן" ועד "פוקימון גו": המשחקים שהפכו להיסטריה

שגעון הפוקימון הנוכחי הוא בסך הכל גלגול נוסף של משחקים שהפכו לתופעות תרבותיות בקנה מידה עולמי. מתברר שכשההיסטוריה חוזרת על עצמה, ההיסטריה נגררת יחד איתה. עדיין משחקים בסנייק?

קדחת ה"פוקימון גו" מייצרת חדשות מסביב לשעון: בשבועיים שחלפו מאז הושקה אפליקציית המציאות הרבודה של נינטנדו, היא הספיקה למצב את עצמה כתופעה תרבותית של ממש. מלבד הנוכחות הנרחבת של המשחק ברשתות חברתיות - בצורת סטטוסים, ממים וסרטוני יוטיוב, הספקנו לשמוע על שחקן שנורה ונהרג בעת חיפוש פוקימונים, על אחד שהתנגש בניידת משטרה, על שחקנים שמצאו גופות, הוכרזו כנעדרים או נתפסו בוגדים, אבל גם על מי שהתרוממו מהספה והתאספו בפארקים למפגשים חברתיים. נראה שלכל אחד יש דעה - המצקצקים טוענים שתופעת ה"פוקימון גו" היא לא יותר מאשר רובד נוסף של טמטום אנושי שמוביל להתמכרות אמיתית, והמפרגנים מזהים כאן פוטנציאל משחקי אמיתי שפורץ את גבולות המרחב הפרטי.

 

 

אפשר לומר הרבה דברים על החדשנות של "פוקימון גו". החל מהטכנולוגיה המשלבת נתוני מיקום גיאוגרפי ומפות של גוגל, וכלה במאפייני המציאות הרבודה, שהם בבחינת התגשמות חלום עבור בני דור ה-Y שתפסו פוקימונים בדמיונם כבר לפני שני עשורים. "פוקימון גו" גם פורצת דרך מבחינת רווחים, סיקור תקשורתי ונתונים שהיא אוספת על המשתמשים שלה. נראה שהדבר היחיד שאינו חדש בהיסטריה סביבה, הוא ההיסטריה עצמה. לאורך השנים נחשפנו למשחקים ואפליקציות שהצליחו לבטל פערים דוריים ומגדריים, שטפו את העולם המערבי והפכו מסתם משחק לתופעה תרבותית של ממש. שגעון הפוקימון הנוכחי הוא הזדמנות טובה להיזכר בכל מה שהפסקנו לשחק בו.

 

לאכול, להתחמק, לארוב: פק-מן

בשנת 1980 הוצג ביפן משחק הארקייד מבית Namco, שמדגים אולי יותר מכולם - איך הופך משחק לתופעה בקנה מידה עולמי, ונשאר אייקון רלוונטי גם שלושה עשורים אחרי. היצור הצהבהב והמפוקסל שמתנועע בין מבוכים, פותח וסוגר את פיו ונמלט מפני רוחות רעות, הוא היום סמל של תרבות משחקי הוידאו. מלבד עשרות משחקים בפלטפורמות שונות, גרסאות, חידושים, ספין אופים, סדרת אנימציה לא מאוד מצליחה, תפקידים אורחים במשחקים אחרים ועשרות אזכורים בתרבות הפופולרית (למשל כשפיבי מעניקה לצ'נדלר ומוניקה את ה"מיס פק-מן" כמתנת חתונה), פק-מן מצא את דרכו גם לתחומי דעת נוספים. למשל, "צפרדע הפק-מן" – זן מיוחד של צפרדעים שהתגלו בעיקר באזור דרום אמריקה, וזכו לכינוי מתוקף הפה הרחב שלהן, או "ערפילית פק-מן", עננה בין-כוכבית שנקראית NGC 281 וקיבלה את הכינוי החדש הודות לצורת ה"פה" הפתוח שנראית כשמצלמים אותה. ככה בדיוק נראית תופעה עולמית.

 

 

עוד לבנה בחומה: טטריס

ארבע שנים מאוחר יותר והפעם דווקא ברוסיה, מעצב משחקים סובייטי בשם אלכס פז'יטנוב ממציא את הטטריס - הלחם של המילה היוונית "טטרה", שפירושה ארבע (כל הלבנים בנויות מארבע קוביות שמסודרות בצורות שונות) והספורט האהוב על פז'יטנוב – טניס. גם במקרה הזה, העולם המדעי התקשה לעצום עיניים מול אחד המשחקים הממכרים אי פעם, ונעשו מחקרים שטענו כי הטטריס מעודד שיפור ביכולות הקוגניטיביות. כיאה לתופעה בסדר גודל בינלאומי, טטריס זכה לאינספור גרסאות וכיום אפשר לשחק אותו בכל קונסולת משחקים, מערכת הפעלה ואפילו בפלטפורמות פחות מפותחות. אולי הטטריס לא בדיוק הביא לקיצה של המלחמה הקרה, אבל הוא בהחלט נחשב למשחק הממוחשב הראשון שיובא מברית המועצות לארצות הברית – ואם כבר להכריע בשאלת העליונות התרבותית, למה לא באמצעות פאזל דיגיטלי וצבעוני? 

 

 

היכל נוקיה: סנייק

אמנם הגרסאות הראשונות של משחק ה"סנייק" שהתחיל את דרכו כמשחק ארקייד, ראו אור כבר בשנת 1976, אבל בואו נודה על האמת: זו היתה "נוקיה" ששמה את הנחש על המפה, כשהכניסה את המשחק לטלפונים הסלולריים שלה. מכשירי הנוקיה 6110 שהוצגו בשנת 1997 צוידו בגרסת סנייק וגרמו לכולנו לקבור את הראש במסך הטלפון – קטן ככל שהיה. נוקה המשיכה להציג את המשחק כחלק מובנה בטלפונים שלה, ולתקוה מסויימת אף שלטה בעולם הגיימינג הסלולרי בזכותו. קיימות שתי גרסאות מרכזיות של המשחק – הראשונה והמוכרת יותר היא זו שבה שחקן אחד נדרש "לאכול" אובייקטים ולתמרן את הנחש שלו, וגרסה של שני שחקנים, שמתמרנים שני שחקנים במטרה לחסום זה את זה ולגרום לפסילת היריב.

 

 

הזורעים ברינה: פארמוויל 

ואז הגיעה פייסבוק. ההתפתחות הכרונולוגית של עולם הגיימינג לא היתה שלמה בלי תחנת הביניים המשמעותית הזו, שידעה לנצל את המאפיינים הספציפיים של הרשתות החברתיות כדי לספק חוויית משחק מסוג חדש. סימולציית החווה "פארמוויל" היא הראשונה שסחפה את משתמשי פייסבוק בקנה מידה בלתי נתפס כמעט, כשהושקה בשנת 2009 והפכה ללהיט תוך פרק זמן קצר. הפאניקה המוסרית מפני מליוני המשתמשים שלוח הזמנים הממשי שלהם היה כפוף לזמני קצירת היבול – הולידה ביקורת נוקבת נגד המשחק ומפתחיו, ונגד הציבור שנסחף אחרי הטרנד, משקיע זמן ואנרגיה בטיפוח חווה וירטואלית ומשתעבד אליה. המשחק נתפס כממכר במיוחד, והצליח להישאר ברשימת עשרת המשחקים הפופולריים ביותר בפייסבוק במשך קצת יותר משנתיים. חברת "זינגה" ניסתה לשחזר את ההצלחה עם יצירת הסיקוול "פארמוויל 2", אבל המשתמשים כבר נטשו את החווה לטובת הלהיט הבא.

 

 

אילו ציפורים: אנגרי בירדס

היסטריית הציפורים הכעוסות הגיחה אל העולם גם היא בשנת 2009, קודם באופן בלעדי עבור מערכת ההפעלה iOS של אפל, ומאז הפכה לזיכיון שלם שכולל סדרת משחקים, אנימציה טלוויזיונית, סרט קולנוע, פרסומות, מתקני שעשועים וכמויות אדירות של מרצ'נדייס – כולל גאדג'טים למטבח, צעצועים ופרטי לבוש. אנגרי בירדס הצליחה להתבלט לא רק בזכות המשחקיות שמקדשת את חוקי הפיסיקה, אלא גם בזכות העיצוב ההומוריסטי של הדמויות במשחק. הטחת ציפורים באמצעות מקלע הפכה מהר מאד לספורט החביב על מאות מליוני משתמשים ברחבי העולם. חמש שנים לאחר שהוצגה, האפליקציה עוררה סערה כאשר נודע שבאמצעות קוד פנימי שמשמש לצרכים פרסומיים, היא מאפשרת זליגת מידע פרטי של משתמשים.

 

 

מתוקה מהחיים: קנדי קראש סאגה

רגע לפני ש"פוקימון גו" נכנס אל חיינו, היינו עסוקים בעיקר בממתקים. השיח סביב שני המשחקים הללו זהה בצורה מטרידה: פסיכולוגים שמזהירים מפני התמכרות, שחקנים שלא מסוגלים להפסיק לשחק, ניתוח כלכלי-תרבותי של עולם הגיימינג וניסיון לפצח את סוד ההצלחה. האפליקציה שהושקה רשמית בשנת 2012, היא גרסה משופרת של משחק המחשב, והיא כוללת מאות שלבים המחולקים ל"פרקים" במסע. בקנדי קראש – כולם שיחקו, ובתוך פחות משנה להשקה האפליקציה כבר עמדה על 10 מיליון הורדות. משהו בעיצוב המתוק שכולל סוגים שונים של סוכריות עטופות, ליקריץ ושוקולד – הפך את חוויית המשחק לביקור ילדותי בחנות הממתקים – כזה שבו אפשר למלא שקית צלופן במבחר אינסופי של סוכר. אבל קנדי קראש עוררה גם הרבה מחלוקת, סביב תחום הרכישות שבתוך האפליקציה. שחקנים הודו שעבורם חוויית המשחק ממכרת, וכי הם מוצאים עצמם מבזבזים סכומי כסף גדולים בנסיון להתקדם בו. המשרד לסחר הוגן בבריטניה אף פתח בחקירה, בטענה כי המנגנונים הפנימיים של קנדי קראש מעודדים ניצול כלכלי בקרב שחקנים צעירים.

 

 

עוד קצת נוסטלגיה

מטבע דברים, רשימות מהסוג הזה לא יכולות לכלול כל הרפתקה דיגיטלית על ציר הזמן של עולם הגימינג. באתר Game Oldies אפשר למצוא רשימה אינסופית של משחקי עבר על שלל גרסאותיהם וההתאמות לקונסולות המשחקים השונות. החל מספייס אינביידרס, דרך אסטרואידים, האחים מריו, וולפיד (סוגר שטחים), דום, סטריט פייטר, סוניק וכל משחק אחר שאפשר לחשוב עליו.