אפשר לומר הרבה דברים על החדשנות של "פוקימון גו". החל מהטכנולוגיה המשלבת נתוני מיקום גיאוגרפי ומפות של גוגל, וכלה במאפייני המציאות הרבודה, שהם בבחינת התגשמות חלום עבור בני דור ה-Y שתפסו פוקימונים בדמיונם כבר לפני שני עשורים. "פוקימון גו" גם פורצת דרך מבחינת רווחים, סיקור תקשורתי ונתונים שהיא אוספת על המשתמשים שלה. נראה שהדבר היחיד שאינו חדש בהיסטריה סביבה, הוא ההיסטריה עצמה. לאורך השנים נחשפנו למשחקים ואפליקציות שהצליחו לבטל פערים דוריים ומגדריים, שטפו את העולם המערבי והפכו מסתם משחק לתופעה תרבותית של ממש. שגעון הפוקימון הנוכחי הוא הזדמנות טובה להיזכר בכל מה שהפסקנו לשחק בו.
בשנת 1980 הוצג ביפן משחק הארקייד מבית Namco, שמדגים אולי יותר מכולם - איך הופך משחק לתופעה בקנה מידה עולמי, ונשאר אייקון רלוונטי גם שלושה עשורים אחרי. היצור הצהבהב והמפוקסל שמתנועע בין מבוכים, פותח וסוגר את פיו ונמלט מפני רוחות רעות, הוא היום סמל של תרבות משחקי הוידאו. מלבד עשרות משחקים בפלטפורמות שונות, גרסאות, חידושים, ספין אופים, סדרת אנימציה לא מאוד מצליחה, תפקידים אורחים במשחקים אחרים ועשרות אזכורים בתרבות הפופולרית (למשל כשפיבי מעניקה לצ'נדלר ומוניקה את ה"מיס פק-מן" כמתנת חתונה), פק-מן מצא את דרכו גם לתחומי דעת נוספים. למשל, "צפרדע הפק-מן" – זן מיוחד של צפרדעים שהתגלו בעיקר באזור דרום אמריקה, וזכו לכינוי מתוקף הפה הרחב שלהן, או "ערפילית פק-מן", עננה בין-כוכבית שנקראית NGC 281 וקיבלה את הכינוי החדש הודות לצורת ה"פה" הפתוח שנראית כשמצלמים אותה. ככה בדיוק נראית תופעה עולמית.
ארבע שנים מאוחר יותר והפעם דווקא ברוסיה, מעצב משחקים סובייטי בשם אלכס פז'יטנוב ממציא את הטטריס - הלחם של המילה היוונית "טטרה", שפירושה ארבע (כל הלבנים בנויות מארבע קוביות שמסודרות בצורות שונות) והספורט האהוב על פז'יטנוב – טניס. גם במקרה הזה, העולם המדעי התקשה לעצום עיניים מול אחד המשחקים הממכרים אי פעם, ונעשו מחקרים שטענו כי הטטריס מעודד שיפור ביכולות הקוגניטיביות. כיאה לתופעה בסדר גודל בינלאומי, טטריס זכה לאינספור גרסאות וכיום אפשר לשחק אותו בכל קונסולת משחקים, מערכת הפעלה ואפילו בפלטפורמות פחות מפותחות. אולי הטטריס לא בדיוק הביא לקיצה של המלחמה הקרה, אבל הוא בהחלט נחשב למשחק הממוחשב הראשון שיובא מברית המועצות לארצות הברית – ואם כבר להכריע בשאלת העליונות התרבותית, למה לא באמצעות פאזל דיגיטלי וצבעוני?
הזורעים ברינה: פארמוויל
ואז הגיעה פייסבוק. ההתפתחות הכרונולוגית של עולם הגיימינג לא היתה שלמה בלי תחנת הביניים המשמעותית הזו, שידעה לנצל את המאפיינים הספציפיים של הרשתות החברתיות כדי לספק חוויית משחק מסוג חדש. סימולציית החווה "פארמוויל" היא הראשונה שסחפה את משתמשי פייסבוק בקנה מידה בלתי נתפס כמעט, כשהושקה בשנת 2009 והפכה ללהיט תוך פרק זמן קצר. הפאניקה המוסרית מפני מליוני המשתמשים שלוח הזמנים הממשי שלהם היה כפוף לזמני קצירת היבול – הולידה ביקורת נוקבת נגד המשחק ומפתחיו, ונגד הציבור שנסחף אחרי הטרנד, משקיע זמן ואנרגיה בטיפוח חווה וירטואלית ומשתעבד אליה. המשחק נתפס כממכר במיוחד, והצליח להישאר ברשימת עשרת המשחקים הפופולריים ביותר בפייסבוק במשך קצת יותר משנתיים. חברת "זינגה" ניסתה לשחזר את ההצלחה עם יצירת הסיקוול "פארמוויל 2", אבל המשתמשים כבר נטשו את החווה לטובת הלהיט הבא.
מטבע דברים, רשימות מהסוג הזה לא יכולות לכלול כל הרפתקה דיגיטלית על ציר הזמן של עולם הגימינג. באתר Game Oldies אפשר למצוא רשימה אינסופית של משחקי עבר על שלל גרסאותיהם וההתאמות לקונסולות המשחקים השונות. החל מספייס אינביידרס, דרך אסטרואידים, האחים מריו, וולפיד (סוגר שטחים), דום, סטריט פייטר, סוניק וכל משחק אחר שאפשר לחשוב עליו.