פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
הפרשה החלה ב-2007, כאשר אהובי רכש את המגרש שעליו מרכז מסחרי ישן, וביקש היתר לבנות במקומו מרכז מסחרי חדש שמעליו בניין רב קומות. תוכנית הבנייה לוותה בהתנגדויות מטעם מהנדס העיר ותושבי השכונה, שטענו שאין לפרויקט הצדקה תכנונית או ציבורית.
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב החליטה לדחות את מרבית ההתנגדויות ולאשר את התוכנית בכפוף לכמה שינויים, כמו הקמת חניון ציבורי והקצאת 20% מהבניין ליחידות דיור קטנות.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא אהבה את הפתרונות הללו, והגישה ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה. לגבי יחידות הדיור היא טענה שההקצאה לא באמת תתרום לתושבי העיר – שכן מדובר בדירות יוקרה שלא ישרתו את הצעירים שזקוקים לדיור במחיר סביר. לגבי הקמת החניון, הוועדה התנגדה לכך שהיזמית תשלוט בו ולא ניתן יהיה לפקח על מחירי החנייה.
אחרי כמה דיונים הסכימה היזמית להתחייב שהחניון שיוקם על חשבונה, ינוהל ויתופעל על ידי העירייה, והוועדה המקומית משכה את הערר. בכך לכאורה נסללה הדרך לתחילת עבודות הבנייה, אלא שלפני כשנתיים הגישו תושבים מהשכונה עתירה לביטול התוכנית. הם טענו שהעסקה שנרקמה בין היזמית לבין הוועדה המקומית פסולה ובלתי חוקית שפועלת לרעת הציבור.
במענה לעתירה השיבו הוועדה המחוזית והמועצה הארצית שהחלטתן הייתה מקצועית וסבירה וביקשו לא להתערב בה. עוד הן הוסיפו כי העסקה בין הוועדה המקומית לבין היזמית לא הייתה קשורה לעצם ההחלטה לאשר את התוכנית – שניתנה עוד לפני כן.
ואכן, השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן ציינה שהתוכנית אושרה עוד לפני ההסכמה בנוגע לחניון ולכן אין בה ממד לא חוקי של עסקת "תן וקח".
יותר מזה, גם אם הייתה קובעת שההסכם בין הוועדה לבין היזמית היה בלתי חוקי, זה לא היה משנה דבר באשר להחלטה לאשר את התוכנית באופן כללי – החלטה שאושרה על ידי הוועדה המחוזית ונבחנה גם במועצה הארצית שלא מצאה בה פגם.
"בית המשפט לא נועד לשמש מוסד תכנון או מוסד תכנון-על, העומד מעל רשויות התכנון המוסמכות", כתבה השופטת אמנון-גונן בהחלטתה לדחות את העתירה, והוסיפה שהתרשמה שהתוכנית דווקא חיובית: היא תביא לניצול מרבי של המגרש ולהתחדשות המרכז המסחרי המיושן.