פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
התובע החל לעבוד במספרת "רוני האומן" לפני כארבע שנים. תחילה נקבע ששכרו יעמוד שליש מהפדיון שנגבה מלקוחות המספרה, אך לטענתו עם הזמן נגזר שכרו ממחצית הפדיון, ובשלב מסוים החל לקבל שכר שעתי של 25 שקל. ואולם, לאחר כשנה וחצי הוא נקלע לסכסוך עם מנהל המספרה, שטען שאינו יכול להישאר עד תום שעות העבודה (22:00) ולסגור את המקום. המנהל לא קיבל זאת בהבנה, והספר הצעיר פוטר ללא שימוע או הודעה מוקדמת.
לפני כשנתיים, לאחר שניסיונותיו לחזור לעבודה לא צלחו, הוא הגיש תביעה נגד מנהל המספרה בגין כמה סוגיות: לדבריו הוא פוטר שלא כדין, לא קיבל פיצויי פיטורים, לא קיבל הודעה על תנאי עבודתו כמתחייב בחוק, שכר העבודה שלו לא הגיע למינימום, ולא שולמו לו מלוא הזכויות הסוציאליות כגון הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, נסיעות ועוד.
מנהל המספרה הכחיש את הטענות וציין ששילם לתובע במזומן את כל מה שמגיע לו, ולמעשה הספר הוא שהתפטר במפתיע וסירב לחזור אלא אם יתקבלו דרישות "חסרות תקדים" שהציב.
תלושי השכר שהוצגו לשופט דניאל גולדברג נראו לו חשודים: צוין בהם שלאורך כל תקופת העסקתו עבד התובע בדיוק 120 שעות חודשיות, וזאת גם בחודשים שבהם נעדר מעבודתו בשל לימודים, חגים או מועדים. מנהל המספרה הסביר שבעצם "פרגן" לתובע ושילם לו מעבר למגיע לו, אך השופט לא קנה את הסברו.
השופט גולדברג האמין לגרסת התובע, שמסר עדות אמינה ועקבית, וקבע כי הוא פוטר ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת. הוא גם האמין לו שעבד במשרה חלקית, ולנוכח תלושי השכר ניכר שלא קיבל שכר מינימום.
נקבע שעדות הנתבע הייתה מגמתית ולא מהימנה, ולכך מצטרפים גם תלושי שכר לא אותנטיים, שנועדו להוות "כסת"ח" מפני תביעה ולא תיעוד אמין ומדויק של זכויות התובע. כמו כן, נמצא כי מנהל המספרה אכן לא מסר לתובע הודעה על זכויותיו והחסיר ממנו זכויות המגיעות לו.
לפיכך הורה השופט גולדברג לנתבע לשלם 80,745 שקל עבור הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ואי מסירת הודעה על תנאי העבודה, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 שקל.