ביהמ"ש: פציעה בגיבושון גרמה לסכיזופרניה

נער שהגיע לגיבושון צנחנים עבר טראומה שהובילה למחלת נפש. משרד הביטחון התנגד לבקשתו להכיר בפגיעה הנפשית, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

עו"ד שרון מאירי פורסם: 10.01.17, 23:21

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה ערעור שהגיש צעיר נגד משרד הביטחון, וקבע שסכיזופרניה שממנה הוא סובל נגרמה בעקבות טראומה פיזית שעבר בגיבושון לצנחנים לפני יותר מעשור. עד כה הוא הוכר נכה צה"ל על פגיעתו הפיזית בלבד, ומעתה תוכר גם פגיעתו הנפשית.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בתחילת הגיבושון ביקש הנער לדחות אותו ליום אחר כי לא ישן בלילה שלפני כן, אך בקשתו סורבה. עקב המאמץ הפיזי באותו יום הוא התמוטט, נגרם לו שטף דם פנימי עם חבלה בלבלב, הוא נותח ונותר עם צלקת גדולה. בחודשים שלאחר מכן הידרדר מצבו הנפשי והוא אובחן כחולה בסכיזופרניה. ב-2005, ולאחר כמה דחיות של מועד הגיוס, הודיע לו צה"ל שלא יגויס.

 

קצין התגמולים במשרד הביטחון הכיר בצעיר כנכה צה"ל בשל פגיעתו הפיזית, אך בקשתו להכיר בפגיעתו הנפשית נדחתה ונקבע שאין קשר בין מצבו לבין הגיבושון. על החלטה זו הוא הגיש ערעור לבית המשפט בטענה שהטראומה הפיזית הקשה שעבר בגיבושון, שסיכנה את חייו, גרמה לו לטראומה נפשית ולהתפרצות מחלת הנפש.

 

מומחה רפואי מטעמו הדגיש שהסכיזופרניה התפרצה בתוך ימים ספורים מהפציעה, וכבר עם שחרורו לאחר הניתוח חלו שינויים באישיותו והוא החל להראות סממנים פסיכוטיים כמו אובדן בוחן מציאות ומחשבות שווא.

 

קצין התגמולים הגיש חוות דעת נגדית שלפיה המתח שממנו סבל המערער הופיע כשנה לפני התפרצות הסכיזופרניה, ולכן אין קשר סיבתי ביניהם. המומחית הרפואית ציינה שסכיזופרניה היא מחלה גנטית שפורצת ללא קשר לאירועי דחק והמערער גילה סימנים מוקדמים של המחלה עוד כנער.

 

"כמעט מוות"

אבל חברי ועדת הערר בראשות השופט בדימוס יואל צור דחו את עמדת קצין התגמולים וכתבו שהיא לא מתיישבת עם העובדה שלמערער נקבע פרופיל רפואי של 97. כמו כן, מהעדויות עלה שכנער היה המערער ספורטאי ותלמיד מצטיין ולא גילה כל סימנים למחלה נפשית.

 

הוועדה ציינה שאין ספק שהפציעה הפיזית שעבר בגיבושון הייתה אירוע קשה ולא טריוויאלי שקשור לייחודיות והמיוחדות של השירות בצבא. כמו כן, אין ספק שהפציעה הקיצונית, שבה עבר המערער חוויה של "כמעט מוות", גרמה לו לפוסט טראומה.

 

עוד צוין שהרופא שטיפל במערער כתב שהוא ממליץ לעקוב אחר תהליך ההתמודדות הנפשי שלו, ושחבר שלו העיד כי לאחר הפציעה חל שינוי משמעותי בהתנהגותו, ומנער פתוח וחברותי הוא הפך לאדם מסתגר שדיבר דברים מוזרים ולא מובנים.

 

הוועדה הדגישה שבנסיבות אלה מתקיים קשר סיבתי מהותי בין האירועים, שכן הן הפוסט טראומה והן הסכיזופרניה מקורן בפציעה הפיזית שנגרמה למערער. לפיכך התקבל הערעור ונקבע שמחלתו הנפשית של הצעיר נגרמה תוך כדי ועקב השירות. קצין התגמולים חויב בהוצאות של 7,500 שקל.