מגיהנום המלחמה ועד לגן העדן הקוריאני

את סוף המסע הקוריאני אנחנו עושים מצפון לדרום. מהגבול שהדם בו עוד לא יבש למרות השנים הארוכות שעברו, דרך בוסאן עוצרת הנשימה ועד לגן העדן הקוריאני, האי ז'זו. כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת התנהלה מלחמה עקובה מדם בין צפון קוריאה (בגיבוי סין וברית המועצות), לבין דרום קוריאה (בגיבוי ארצות הברית). הפסקת האש, אחרי שלוש שנות מלחמה, הותירה את שתי שתי המדינות העוינות של אותו עם, על אותו קו גבול, ופורמאלית הן עדיין במצב מלחמה.

 

לכתבה הראשונה בסדרה: מבוא לקוריאה

לכתבה השנייה בסדרה: סיאול - K-פופ נוצץ ומקדשים בני 2,000

 

האזור המפורז שלאורך קו הפסקת האש (ה-DMZ) אורכו כ-250 קילומטרים והוא חוצה את חצי-האי הקוריאני לכל רוחבו. האזור רווי כוחות צבא ומוקשים, יותר מכל קו הפסקת אש כלשהו בעולם. ובמהלך השנים התרחשו בו תקריות איבה וגם נחשפו כמה מנהרות שצפון קוריאה חפרה אל תוך השטח הדרומי.

 

ביקור באזור המפורז

ככלל, האזור אסור לכניסת אזרחים, למעט בכמה מוקדים מורשים. הסיור בהם ממחיש היטב את העוצמה הרגשית של השבר הקוריאני. זהו סיור מאוד מומלץ. הוא מצריך נסיעה של כשעתיים מסיאול והצטרפות לאחד מהסיורים המאורגנים במקום.

 

פארק אימג'ינגאק (Imjingak)

מתחם תיעוד וזיכרון למלחמת קוריאה. בין השאר - קרון רכבת נקוב כדורים, האחרון שנסע עדיין על מסילת הרכבת שבין סיאול לפיונגיאנג, והושמד במהלך המלחמה; גשר השלום - שנבנה לאפשר חזרת שבויי המלחמה ב-1953; בונקר מלחמה - בונקר שמדמה את כל אמצעי ניהול קרב, כולל ציוד צבאי הדמויות של כפרים צפון קוריאניים.

 

מנהרת ההסתננות השלישית

מנהרה שנחפרה בידי צפון קוריאה ונתגלתה על ידי צבא הדרום ב-1978. מבחינת ממדיה (1635 מטרים אורך וכ-2 מטרים רוחב) המנהרה יכלה להחדיר גייס בסדר גודל של 30 אלף איש בתוך שעה-שעתיים. בשונה מהמוכר לנו ברצועת עזה, כאן החפירה נעשתה בסלע קשה. הביקור במקום מעניין. ניתן לרדת רגלית אך נוח יותר לעלות על מיני-רכבת קטנה שמורידה את המבקרים אל עומק המנהרה.

 

מצפה דוֹרה

נקודת התצפית הצפונית ביותר בדרום קוריאה. מאפשרת תצפית על אזור הצפון, כולל כפרי רפאים מעוצבים שנועדו להדגים את איכות החיים "המשובחת" בצפון. אגב, איזור החיץ, שאין איש נכנס לתוכו כבר 60 שנים, הפך לשמורת טבע משגשגת.

 

תחנת דוֹרַאסאן (Dorasan)

תחנת רכבת שוממת, הצפונית ביותר בצפון קוריאה. תיאורטית, ביום מן הימים כשיחודש גשר הרכבות שבין שתי המדינות, תוכל לשמש תחנת רכבת ותחנת גבול. כיום היא רק עדות דוממת לקרע הלאומי.

 

ומהצפון - ננוע דרומה.

 

מרחב ג'יונגג'ו ועתיקות ממלכת סִילה 

העיר ג‘יונגג‘ו (Gyeongju) נמצאת כ-350 קילומטרים דרומית-מזרחית לסאול, בקרבת הים המזרחי. זו הייתה בירת ממלכת סִילָה (Silla) ששלטה בדרום-מזרח קוריאה, מהמאה ה-1 ועד למאה ה-7 לספירה. אתרי ג'יונגג'ו ממחישים יותר מכל מקום אחר בקוריאה את המורשת התרבותית והארכיטקטונית של סילה העתיקה. לא בכדי הם כלולים ברשימת מורשת התרבות העולמית של אונסק“ו.

 

מקדש בּוּלגוּקסה (Bulguksa)

מדרום-מזרח לעיר, על צלע ההר, ניצב מקדש בּוּלגוּקסה מן המאה ה-6 לספירה - רכז אחד המסדרים הבודהיסטים הקוריאנים העתיקים ביותר. המקדש נחשב לאחת מן המופלאות שבעתיקות קוריאה.

במתחם שתי פגודות, גשרים, פסלי בודהה, כולל בודהה המואר – פסל ענק מהמאה ה-9, עשוי ברונזה מוזהבת.

 

 

מערת סוֹקגוּרַאם (Seokguram Grotto)

המערה (4 קילומטרים מבולגוקסה, במעלה ההר) היא אתר בודהיסטי מהמאה ה-8. זוהי מערה מלאכותית שנחצבה בסלע הגרניט ובמרכזה פסל ענק של בודהה היושב בתנוחת לוטוס. ברחבי המערה עוד עשרות פסלי דמויות מהמיתולוגיה הבודהיסטית, בין השאר בודהיסוואטה יפיפה של החמלה. בעבר היו כאן שכיות חמדה נוספות שנבזזו בידי הכובש היפני.

 

אתר קברי המלכים דארווּנגווֹן (Daereungwon)

אתר קבורה ענקי, בצד העיר ג'יוֹנגג'וּ, ובו קברי מלכים ואצילים מתקופת ממלכת סילה. באתר יש עשרות טוּמוּלִי - עירומי עפר ואבן דמויי כיפות ענק, שמכסים את הקברים – ורובם לא נחפרו כלל. באחד הקברים שכן נחפרו, Cheonmachong, נמצא אוצר בלום של תכשיטים וחפצי חן שהמחישו את השפע של מלכות סילה ונוהגי הקבורה של מלכיה. רב הקברים מתוארכים למאות החמישית עד השביעית לספירה.

ארמון דוֹנגוּנג ובריכת ווֹלגִ'י (Donggung and Wolji)

מתחם מרהיב שבמרכזו בריכה וארמון נסיכי הכתר של שושלת סילה. המתחם נבנה באמצע המאה ה-7. בלב הבריכה 3 איים קטנים, לרגיעה ומדיטציה. על הבריכה צופה אולם קבלת אורחי הממלכה. לאחר נפילת שושלת סילה האתר חרב והבריכה נסתמה. רק בשנות ה-70 של המאה ה-20 הוחל בתהליך שיקום ממושך שנמשך יותר מ-10 שנים. הבריכה נוקתה, חומותיה שוקמו, חלק מהארמונות והאולמות שוחזרו. עדיף לבקר כאן בשעות הלילה, או אז מתחוור משמעות שמה של הבריכה: הבריכה שבה משתקף הירח.

 

בוּסאן ואתריה 

בוסאן (Busan, ניתן גם להגות את השם: פוּסאן) היא העיר השנייה בגודלה בקוריאה. היא שוכנת על חוף הים בקצה הדרומי של קוריאה. נמל בוסאן הוא הגדול במדינה והחמישי בעולם (במדד נפח המטענים). ראשיתה של העיר במאה הרביעית, אך היא הפכה לעיר נמל גדולה במאה ה-16 כשהפכה לנתיב הסחר הראשי ליפן.

 

לבד מן הנמל העצום והמספנות בולטים בבוסאן בנייני הענק של דירות למגורים, תופעה האופיינית לכל קוריאה. זה הפתרון שנמצא שם לבעיית הצפיפות העצומה בערים שנוצרה בעקבות הגירת רב האוכלוסייה הכפרית לערים. שישים וחמישה אחוזים מכלל תושבי המדינה מתגוררים ב-Condominium Buildings – בנייני דירות ענקיים, רבי קומות. בכל בניין כזה יש כ- 100-150 דירות, מרווחות למדי, וכל קבוצת בניינים חולקת מתחם שירותים תת-קרקעי משותף. זה כולל בין השאר סופרמרקטים, מכבסה, גני ילדים, שירותי בריאות. מבחוץ בנייני הענק הללו נראים מדכאים למדי. אך הקוריאנים מדווחים דווקא על איכות חיים גבוהה למתגוררים בהם. הדירות גדולות יחסית, מאווררות, גדושות אמצעים טכנולוגיים, והמתחמים מספקים נגישות למרבית שירותי היום-יום.

ספק אם שיכונו של עם שלם בבנייני דירות שכאלה היה אפשרי במערב. זה מצריך משמעת, סדר וניקיון, התחשבות הדדית, שקט וכבוד לזולת – תכונות שהקוריאנים כולם חולקים בשפע, ומשפחתיות.

 

אתרים בעיר

מגדל בוסאן

מגדל תצפית הניצב על גבעה נישאה מעל העיר. גובהו כ-120 מטרים והביקור בו מומלץ ביותר. רק ממרפסת התצפית שלו ניתן לקבל מושג, לא רק על גודלה של העיר אלא בעיקר על הנמל העצום.

בכל רגע נתון יש במפרץ בוסאן וברציפים עשרות רבות של ספינות (בביקור האחרון ספרתי כ-80 אניות). התצפית גם ממחישה את הפלא ההנדסי של גשר בוסאן שתלוי מעל המפרץ.

 

שוק הדגים ג'גאלצ'י (Jagalchi)

זהו שוק הדגים הגדול בקוריאה. בדוכנים שפע דגים ומאכלי ים - חיים ומיובשים. זה לא בדיוק האתר המתאים לצמחונים.

בכל דוכן ילטשו בך עיניהם המתות של דגי מאקרל, תמנונים, מיתרנים למינהו ואפילו לוויתנים. יש כאן דוכני אוכל שבהם מגישים מאכלי ים חיים ומפרפרים ישר על המגש. השוק אגב נשלט בלעדית כמעט בידי נשים מבוגרות המנהלות את כל דוכניו.

 

מקדש האֵדוֹנג-יוֹנגוּנגסה (Haedongyonggungsa)

מקדש בודהיסטי, על חוף הים ממזרח לבוסאן. המקדש המקורי נבנה ב-1376 ובמאות השנים שחלפו נוספו בצדדיו מקדשים נוספים ואתרי פולחן. מיקומו על חוף הים, נדיר ומרשים.

זהו אתר תיירות פופולארי ואתר עליה לרגל פעיל. במועדי יום ההולדת של בודהה (על-פי לוח השנה הסיני, בערך בין אפריל למאי) יש כאן פסטיבל מרתק.

 

שכונת התרבות גאמצ'און (Gamcheon Cultural Village)

סיפורה של השכונה הזו מעניין והביקור במקום מאוד מומלץ. השכונה בנויה מרצף דירות קטנות, מדורגות, דבוקות זו לזו, שפרוסות על המדרון התלול הנשקף אל מפרץ בוסאן. הבתים צבועים בכל צבעי הקשת, רבים מהם מעוטרים בציורי קיר ובפסלים. במקור זו הייתה שכונת עוני שהוקמה בידי פליטים ממלחמת קוריאה. בשלב מסוים החלו משתכנים במקום אמנים צעירים, והקימו שם בתי מלאכה וגלריות. היום זו שכונת אמנויות צבעונית ומשגשגת.

 

"קרן קיימת לקוריאה"

התצפית ממגדל בוסאן חושפת את הפער העצום בין העיר הצפופה לבין ההרים גדושי היער סביבה. זו רק דוגמית אחת למהלך ייעור חסר תקדים, בקנה מידה עולמי. כשישים וחמישה אחוז משטחה של קוריאה הררי ובלתי מיושב. עד לסוף המאה ה-19 ההרים כולם היו מיוערים. אך ב-1905 הפכה קוריאה לשטח חסות יפני ומאוחר יותר סופחה ליפן כליל. היפנים הנהיגו בקוריאה שלטון כיבוש אכזרי במיוחד שבזז בשיטתיות את אוצרות קוריאה ומשאביה, כולל את היער הקוריאני.

רוב היערות נכרתו והעצים הועברו ליפן. קוריאה נותרה חשופה כליל. והתוצאה: סחף קרקעות וקריסת הרים. קוריאה העצמאית החלה במהלך גרנדיוזי של שתילת היער מחדש. עשרות מיליוני עצים נשתלו, חברות ורשויות מקומיות חויבו בשתילת עצים מאסיבית בשטחיהן, והמדינה הנהיגה שימור יערות חמור במיוחד.

למעשה כניסה ליער אסורה כליל, למעט באזורים מותרים ולאורך שבילים מסומנים. הניסיון שקוריאה צברה בתחום זה הוא שם דבר בעולם, וכעת יערנים קוריאנים מנהיגים מהלכים דומים בסין ובאינדונזיה.

 

האי ז'זו – גן עדן קוריאני

האי ז'זו (Jeju ובתעתיק נוסף: Jejudo), אי וולקני כ-130 קילומטרים מדרום לחוף קוריאה, הוא אתר קסום של יופי וטבע פראי. לפני כ-5 שנים הוא נבחר אחד משבעת פלאי עולם של הטבע (ועל הדרך הביס את ים המלח). נופי טבע בתולי, מפרצים ומיצרי ים קטנים, חופי חול זך ודקלים, מי ים צלולים וכחולים במיוחד, שקיעות וזריחות , גנים, ובמעלה ההר יער טבעי ומפלי מים.

במרכז האי ההר הָאלַה - הגבוה ביותר בדרום קוריאה (1,950 מטרים) - והנופים ממנו עוצרי נשימה. האי כולו הוא פרי התפרצויות געשיות מה שהותיר בו צוקי סלע בזלתיים בתצורות יוצאות דופן. באי גם התפתחה תרבות פיסול ייחודית בפסלי הבזלת הללו.

 

בצד תופעות הטבע הייחודיות, גם תופעה אנושית מיוחדת: הנשים הצוללות בג'וסאנג ג'אולי. הן צוללות ללא בלוני חמצן ומוציאות מהים פירות ים - צדפות, מיני דיונונים ומיני אצות. בעבר הן דלו פנינים. רובן כבר לא צעירות. בנותיהן כבר לא יעסקו במלאכה המפרכת.

 

ולסיכום, פנינה תיירותית של ממש.

 

הכתב היה אורח משרד החוץ של דרום-קוריאה