שתף קטע נבחר

סיאול: בין K-פופ נוצץ למקדשים בני 2,000

בירת דרום קוריאה היא אחת הנקודות המתויירות במדינה - ולא בכדי. לצד האטרקציות הזוהרות והקצב המטורף של העיר הכי תוססת במזרח, היא מציעה גם היסטוריה בת יותר מאלפיים שנה ואסתטיקה מסורתית עוצרת נשימה. כתבה שנייה בסדרה

המטוס מתקרב לנחיתה באינצ'און – שדה התעופה המעולה של סיאול – וכבר אפשר לראות גשרי ענק מעל הנהר, מגדלים ובנינים אימתניים. ובעודנו באוויר כבר ברור שלפנינו עיר עוצמתית. ואכן סיאול, בירת קוריאה הדרומית, היא עיר של און ושפע, עיר אולטרה-מודרניות וטכנולוגית מאוד - כיאה לבירת אחת מ-15 הכלכלות החזקות בעולם.

 

<< לכתבה הראשונה: מבוא לקוריאה <<

לטיולים נוספים: ynet חופש גם בפייסבוק

 

סיאול הזוהרת בלילה ()
סיאול הזוהרת בלילה

אבל סיאול היא קודם לכל בירתן ההיסטורית של ממלכות קוריאה השונות, משך יותר מ-2,000 שנים. ועל-אף שמדובר בעיר עכשווית גדושת גורדי שחקים ואוטוסטראדות, יש בסיאול שקט ונעימות מפתיעים. זהו כרך סואן שבו-בזמן מציע אתרי שלווה ויופי, מזרקות ופסלים. את כל אלה נמצא בשכיות החמדה העתיקות – בארמונות, בגני מלך ובמקדשים.

 

האסתטיקה הקוריאנית המסורתית שונה מזו הסינית והיפנית. הפגודה הסינית היא רבת שכבות, ושפתי גגותיה דקות גיזרה. קוריאה מתחנחנת פחות, הפגודות שלה פשוטות ואינן מכבירות קישוּטים וסלסולים. זו גם אינה ארכיטקטורה אימפריאלית כפי שנראה במבנים העצומים של הקיסרות הסינית, אלא שמרנית, צנועה ומופנמת.

 

ארמון ג'יוֹנגבוֹקגוּנג (Gyeongbokgung)

זהו מתחם הארמון הראשי של מלכי שושלת ג'וסאון ששלטה בקוריאה מהמאה ה-14 ועד לכיבוש היפני במאה ה-20. המתחם כלל, בצד ארמונות המלכים, גם את קריית הממשלה.

אולם העמודים בארמון ג'יונגבוקגונג ()
אולם העמודים בארמון ג'יונגבוקגונג

בשיאו היו בארמון 7,700 חדרים והמתחם כולו הכיל כ-500 מבנים שבהם ישב כל מערך הפקידות שניהל את ממלכת קוריאה משך 1,000 שנים. כל זה נגדע עם הכיבוש היפני בתחילת המאה ה-20. היפנים הרסו בניינים וקרעו מהמתחם שטחים ניכרים לטובת כבישים ומבנים חדשים. מזה עשרות שנים עוסקים כאן בשיקום מקצת הארמונות והגנים, ואכן יש במתחם בניינים נהדרים ופינות חמד, כמו אולם העמודים שבצד האגם; אולם קבלת הפנים בארמון הראשי וכמובן גנים. אטרקציה תיירותית: חילופי המשמר בחזית שער הכניסה הראשי.

זקיף בשער הארמון ()
זקיף בשער הארמון

ארמון צַ'אנגדאוֹקגוּנג

גם מתחם זה שימש את מלכי ג'וסאון, אך לא לבנייני הממשל אלא לצרכי המשפחה המלכותית לבדה – חדרים פרטיים, ביתני נוי קטנים ובעיקר גן ענק ונפלא.

 

הגן מדגים את מיטב מסורת הגינון הקוריאנית. בשונה מהגן היפני שכולו שליטה בטבע וניהול עד אחרון העלים והאבנים, הקוריאנים דווקא משתדלים להתערב כמה שפחות. הם מבקשים לתת לטבע הפראי לעשות את שלו. בגני צַ'אנגדאוֹקגוּנג יש עצי ענק צבעוניים, בריכות מים, פלגים ומפלים קטנים וביתני התבודדות. לב המתחם הוא "הגן הסודי" ששימש מקום מנוחה לשליטים, אי של שקט. האתר כולו נפלא, הביקור בו מומלץ בכל פה וכדאי להצטרף להדרכה המקומית. הסיפורים מעניינים.

ארמון צ'אנגדאוגונג ()
ארמון צ'אנגדאוגונג

ויש כאן כמובן גם ארמונות, שכרגיל בקוריאה נחנו בפשטות אסתטית נעדרת ראווה. הארמון הראשי במתחם נבנה בראשית המאה ה-15 ושימש עד לחיסול המלוכה בקוריאה. ניתן לבקר באולם ההכתרה שבו נתקיימו אירועים ממלכתיים; באולם המועצה המלכותית ובחדרי המגורים של המשפחה המלכותית.

 

 

המקדש המלכותי ג'וֹנגמיוֹ (Jongmyo)

ג'וֹנגמיוֹ נחשב למקדש המדינה העליון שכן הוא מכיל את ארבעים ותשע מצבות הרוח של המלכים והמלכות הגדולים בתולדות קוריאה באלף השני. הבכיר שבהם הוא המלך טאג'ו, מייסד שושלת ג'וסאון הגדולה. כשמלך או מלכה הלכו לעולמם, התקיימו בארמון המלוכה טקסי אבלות ממושכים שבסיומם הובאה מצבת הרוח של המלך המת למקדש ג'ונגמיו.
 
לכל מצבה כזו יש חדר משלה. כך שהמקדש כולו הוא מעין מבנה ארוך בן קומה אחת, שלכל אורכו חדרים סגורים ובכל אחד מהם שוהה רוחו של אחד מהמתים הנכבדים. זהו אתר מורשת עולמית של אונס"קו והוא מקרין פשטות ואיפוק.
 

מקדש ג'וֹגיֵיסה (Jogyesa)

מקדש ג'וֹגייסה הוא מרכז הזן בודהיזם הקוריאני. מקדש ענק בעל חזית מרשימה ושורת עצים בני מאות שנים. במרכזו אולם תפילה עם שלושה פסלי בודהה: בודהה של גן העדן המערבי; בודהה בהארה; בודהה המרפא. בשל מיקומו באמצע סיאול המקדש נגיש לכל. אך העיר הסואנת שללה ממנו את השקט השורר במקדשי ההרים המרוחקים.
 

המוזיאון הלאומי

במוזיאון הלאומי של קוריאה יש שכיות חמדה מאלפיים שנות ממלכות קוריאה – כתרים ופרטי זהב, פסלי בודהה בסגנון הקוריאני הייחודי, אוצרות שנדלו מהים מספינת סוחר טבועה, קישוטים, ציורים, בדים.
פסל בודהה בתנוחת המורה ()
פסל בודהה בתנוחת המורה
 
על אף גודלו מדובר במוזיאון נעים מאוד. הוא לא מעמיס, ובנוי באופן כרונולוגי, לאורך ההיסטוריה והתרבות של שלושת השושלות המלכותיות העיקריות ששלטו בקוריאה מאז ראשית הספירה.
 

משכן הנשיאות

חלק ממתחם ארמון ג'יוֹנגבוֹקגוּנג הפך באמצע המאה שעברה למעון הרשמי של נשיאי קוריאה הדרומית ומכונה 'הבית הכחול'. לאחרונה הודחה נשיאת קוריאה אך המעון (ששמו נגזר מצבע רעפי הגג שלו) נותר עפוף הדרת כבוד. פניו אל העמק שבו שוכנת סיאול ובעורפו ההרים הגבוהים שמצפון לבירה.
הארמון הכחול - משכן נשיאי קוריאה ()
הארמון הכחול - משכן נשיאי קוריאה
הרבה נשיאים ישבו בארמון הכחול אך משפחת פאק – האב והבת – הם המרתקים שבכולם וסיפורם ממחיש את המעבר המזהיר של קוריאה הדרומית ממדינת חסות נחשלת לדמוקרטיה משגשגת. האב, פאק צ'ונג-הי, היה גנרל בצבא קוריאה. ב-1961 הוא הנהיג הפיכה צבאית ומינה עצמו לנשיא המדינה. פאק צ'ונג-הי שלט בקוריאה, כנשיא-רודן, משך 18 שנים, עד שנרצח ב-1979. שלטונו היה רודני אך הישגיו היו עצומים והוא ללא ספק אבי קוריאה המודרנית. הוא הנהיג, ביד חזקה, רפורמה כלכלית וחברתית דרמטית, השקעה מאסיבית בתשתיות תחבורה ואנרגיה, ועידוד ממשלתי לתעשיות טכנולוגיות.
 
אחרי שנרצח, בידי ראש סוכנות הביון שלו עצמו, עלו נשיאים וירדו וקוריאה עברה בהדרגה תהליך דמוקרטיזציה סוער, גדוש בהפגנות דמים ענקיות. בסופו של דבר המשטר הצבאי ותקנות החירום קרסו כליל. כיום קוריאה היא דמוקרטיה משגשגת ומצטיינת במעורבות פוליטית גבוהה של הציבור. לא בכדי קוריאה מכונה "רפובליקת המחאה" ו"רפובליקת ההפגנות". ההפגנות הללו הן גם שהובילו השנה להדחתה של נשיאת קוריאה, פאק גווין-האיי. גווין-האי היא בתו של הרודן לשעבר. היא נבחרה לנשיאות כ-35 שנים אחרי שאביה נרצח. ולחץ ציבורי עז, בעקבות שערורייה כספית ופוליטית שבה הייתה מעורבת, הביא לסילוקה.
פתקאות מחאה במאבק נגד נשיאת קוריאה, נובמבר 2016 ()
פתקאות מחאה במאבק נגד נשיאת קוריאה, נובמבר 2016
תייר המבקש להתרשם ישירות מעוצמתה הטכנולוגית והכלכלית של קוריאה יכול לבקר באחת ממספנות הענק בבּוסאן (יש סיורים מאורגנים), או באחד ממפעלי המכוניות של יונדאי, או באחד מאין-ספור מפעלי ההייטק של סמסונג. אבל אפשר גם פשוט להסתובב ברובע גאנגם בסיאול.
 

גאנגם

השם גאנגם מוכר היטב בזכות גאנגם סטייל - הלהיט של הראפר הדרום קוריאני סיי (Psy). השיר הוא פרודיה על אורח חייהם הנהנתי של צעירי הרובע היוקרתי הזה. גאנגם, השוכן מעברו הדרומי של נהר האן החוצה את העיר, הפך בתוך עשרים-שלושים שנים מאזור חקלאי נידח לזירה האופנתית ביותר בסיאול. יש שם גורדי שחקים, בנקים, מסעדות טרנדיות, מרכזי היי-טק, חברות ביטוח וחנויות אופנה. הביקור ברובע הזה מומלץ מאוד. מי שאוהב גורדי שחקים וארכיטקטורה מודרנית – זה המקום בשבילו. רק להרים את העיניים ולספוג את התחכום האדריכלי בסגנון בינלאומי היפר-מודרני.
 

Samsung Town

בלב רובע גאנגם יושבת, בגורד שחקים מרשים, כל הנהלת קונצרן סמסונג הענק. סמסונג - המותג השלישי במדרג המותגים המוכרים בעולם – הוא גאוותה הגדולה של קוריאה, וממחיש יותר מכל את הנס הכלכלי שלה.
 
הקונצרן אחראי לבדו על 20% מהתוצר הלאומי הגולמי של קוריאה ועל כ-25% מהיצוא שלה. הקבוצה עסקת באין-ספור תחומים: אלקטרוניקה, מחשבים ורכיבי מחשב, תעשייה כבדה, כימיקלים, מספנות, תעשיית רכב, חברות ביטוח, ובתי חולים, חברות בנייה וכמובן טלפונים סלולאריים (מייצרת כשליש מכלל הסלולארים בעולם). לעבוד בסמסונג זו משאת נפש של כל קוריאני צעיר כי החברה משלמת שכר גבוה במיוחד, ומספקת תנאים סוציאליים ברוחב יד.
 
כדאי לבקר במרכז המבקרים Samsung d-Light. במקום תצוגה של הטכנולוגיות הכי עדכניות שסמסונג עובדת עליהן, כולל סיור מציאות מדומה מהנה.
 
פרט למחאות פוליטיות יש רק עוד שני תחומים בקוריאה שעשויים להקהיל עשרות אלפים: ספורט ומופעי פופ קוריאני.
 

פופ קוריאני

הפופ הקוריאני הוא להיט בינלאומי עצום. הז'אנר המוסיקלי-בידורי הזה ייחודי לקוריאה: מוסיקה מקפיצה וקליטה, תנועתיות וירטואוזית ושפע של אפקטים אודיו-ויזואליים. מבחינה מוסיקלית מדובר בפיוז'ן ממוסחר של דאנס-פופ מערבי עם אלקטרו או היפ-הופ. והלוק של הזמרים והזמרות הוא סופר-עכשווי: כולם דקים, יפיפיים, מעט א-מיניים ומדוגמים במיטב האופנה.
מעריצה לצד קיר טביעות האצבע של כוכבי הפופ הקוריאני ()
מעריצה לצד קיר טביעות האצבע של כוכבי הפופ הקוריאני
הז'אנר הזה החל לפרוח לפני כ-15 שנים בלבד. מקוריאה הוא עבר ליפן ומשם – במה שמכונה "הגל הקוריאני" – לדרום אמריקה וצפון אמריקה. בקוריאה ובארצות מזרח אסיה יש כיום תת-תרבות נעורים שלמה של K-Pop עם סגנון לבוש, תספורות ותנועות ריקוד שכולם חיקויי הקליפים וסרטי המופעים. הז'אנר הוא כל-כך סינתטי ובינלאומי, עד שלא ניתן לזהות בו סממן קוריאני ייחודי. וזה בדיוק מה שמסביר את הפופולאריות הבינלאומית שלו.
 

מרכז המבקרים של SM Entertainment

חברת הפופ הקוריאנית המצליחה ביותר היא SM Entertainment שבין כוכביה להקות כמוEXO , Girls Generation, Super Junior – שהפכו לסנסציות בינלאומיות. החברה מכשירה את הכוכבים ומייצגת אותם, מפיקה תקליטים, סרטים ומופעי מוסיקה (ענקיים, נערכים באצטדיוני כדורגל).
כרזה של להקת פופ קוריאני ()
כרזה של להקת פופ קוריאני
הביקור בבניין החברה בסיאול מומלץ גם למי שאינו מתעניין כלל בפופ מסחרי. זו תופעה ייחודית. ניתן לצפות שם, בקולנוע תלת-מסכים מתוחכם, במופעי המוסיקה שלהם (ומי שלא יכול להגיע למופע חי, זו אלטרנטיבה לא רעה), לקנות בחנות המרצ'נדייז של החברה ובעיקר להביט במעריצים שבאים לגעת בקצה אצבע בזוהר.
 
חברות פופ קוריאני דוגמת SM ממש מייצרות את הכוכבים שלהם, כמעט מילדות. מדובר במהלך ארוך שנים ומוקפד: הם מאתרים ילדים כישרוניים ובעלי מראה מתאים, מכניסים אותם לפנימייה ובמשך כמה שנים מכשירים אותם בשירה, תנועה, שפות. במשך כל שנות ההכשרה הם נדרשים לשרוד מבחני מיון בלתי פוסקים. בסופו של התהליך יעלה על הבמה הרכב, שחבריו יהפכו כמעט בן לילה לכוכבי ענק. עלות האימון של כוכב אחד כזה היא כ-3 מיליון דולר. למותר לציין שמצופה מכל אחד מהם להחזיר את ההשקעה בו. ולא בכדי שיווק הלהקות והזמרים הללו מתועש לא פחות מתהליך הכשרתם, תוך שימוש אינטנסיבי במיוחד של קידומי רשת וטלוויזיה.
 
עוד כמה אתרים בסיאול על קצה המזלג:
 

נחל Cheonggyecheon

במרכז סיאול זורם לו נחל נסתר למחצה. אתה מהלך ברחוב הסואן, בלב העיר, יורד כמה מדרגות ולפתע אנחנו נמצאים על גדת שמתעלם לו מהעיר השוצפת שמעליו. הנחל הזה הועלם לפני עשרות שנים - נאטם כליל והפך לכביש – ורק בעשור האחרון הנחל שוחזר בפרויקט שיקום חסר תקדים. וכעת יש בלב העיר הסואנת הזו, פנינת רוגע ומים זורמים. עשרים גשרים להולכי רגל חוצים את הנחל מגדה לגדה, וכיכר הכניסה שלו (Cheonggye Plaza) הופכת עם ערב לזירת אורות צבעונית ומזרקות מים.

 

שכונת השימור Bukchon Hanok

השכונה נמצאת לא רחוק מהארמון הראשי, במעלה גבעה נישאה. במקור כפר קוריאני שבמאה ה-19 התגוררו בו פקידי מימשל, אך ברבות השנים הוזנח. בתי השכונה נותרו ברובם מבני Hanok - הבית הקוריאני המסורתי. בנויים מעץ (בעיקר), אבן וטיט.

 

מתחם התרבות דוֹנגדאמוּן (Dongdaemun)

זהו מתחם גלריות, מוזיאון וחנויות לעיצוב, שבמרכזו ה-Dongdaemun Design Plaza . האתר כולו מעוצב בסגנון היפר-מודרני, כמו חללית ענק. המעניין כאן הוא החוץ, פחות הפנים: אדריכלות שמשלבת קורות בטון ענקיות ומבנה מתכת דמוי חללית. המתחם הוא משיאי עבודתה של הארכיטקטית העיראקית-בריטית זאהא חדיד.

 

פיסול עכשווי בצד הארכיטקטורה של זאהא חדיד ()
פיסול עכשווי בצד הארכיטקטורה של זאהא חדיד

 

<< לכתבה הראשונה בסדרה: מבוא לקוריאה <<

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כוכבי הקיי פופ והמקדשים המסורתיים
מומלצים