הערעור נדחה: ynet לא יסיר כתבה על אדם בעל שם זהה

עו"ד תבע מ-3 אתרים ישראלים להוריד מהרשת ידיעות על הרשעתו בגניבה של עו"ד אחר בעל אותו שם. הוא נדחה הן במחוזי והן בבית המשפט העליון

עו"ד עזרא קונוביץ פורסם: 05.12.17, 16:25

 

בית המשפט העליון הגן לאחרונה על הזכות לפרסם כתבות על הליכים משפטיים מבלי לחשוש מתביעות לשון הרע: השופטים קבעו שהאתרים ynet, "הארץ" ו-news1 לא צריכים להסיר מהרשת כתבות על הרשעת עו"ד בגניבה, אף שלכאורה פגעו בעו"ד אחר בעל שם זהה למושא הידיעה.

 

הפרשה החלה ב-2014, כאשר עו"ד יונתן מילר ערך חיפוש על שמו בגוגל ומצא כתבות מ-2005 בשלושה אתרי תקשורת, שעסקו בהרשעת עו"ד בעל שם זהה בגניבה. הוא פנה לאתרים בבקשה שיסירו את הכתבות משום שגולשים טועים לחשוב שמדובר בו, והדבר פוגע בשמו הטוב ובפרנסתו, אך הם סירבו. אתרי ynet ו"הארץ" הסכימו להוסיף הערת הבהרה כדי למנוע בלבול, אבל תשובתם לא סיפקה את עו"ד מילר.

 

לאחר שגם "גוגל" סירבה להסיר את תוצאות החיפוש הוא הגיש נגד האתרים ונגד ענקית החיפוש תביעת רשלנות ולשון הרע. לטענתו, לפני פרסום הכתבות היה על גופי התקשורת לבדוק אם ישנו עו"ד נוסף בעל שם זהה לשמו של המורשע. הוא הוסיף שהם התרשלו כלפיו משום שהמשיכו לפרסם את הכתבות גם אחרי שהודיע כי נפגע מהפרסום.

 

אולם בית המשפט המחוזי בלוד דחה את תביעתו וחייב אותו לשלם לכל אחד מהגופים שנתבעו הוצאות משפט ו-10,000 שקל שכר טרחת עו"ד. סגן הנשיא השופט יעקב שפסר קיבל את עמדת האתרים שלפיה הכתבות נחשבות "פרסומים מותרים" לפי חוק איסור לשון הרע, משום שהן עוסקות בהליכים משפטיים שהתנהלו בדלתיים פתוחות.

 

נקבע כי במקרה כזה, של פרסום הליך משפטי פתוח לציבור, כלי התקשורת לא חייבים לבדוק האם שם של מישהו שנזכר בכתבה דומה לשמו של אדם אחר. עם זאת, הומלץ לאתרים לנסות לסייע למילר במצוקתו.

 

לא הוכחה רשלנות

כך או אחרת, עו"ד מילר ערער לעליון, ושם הוסיף על טענותיו שהכתבות לא נחשבות לפרסום מותר לפי החוק, ומכל מקום לא מדובר בפרסום "נכון והוגן" כלפיו. הוא הפנה לפסק דין של האיחוד האירופי, שקבע כי לאדם יש את הזכות להישכח "כאשר המידע הפוגעני הופך ללא רלבנטי".

 

מנגד, ynet ו"הארץ" השיבו שאם בית המשפט ייעתר לבקשת כל אדם שנפגע מפרסום לגיטימי על הליך משפטי, יוביל הדבר ל"אפקט מצנן בסיקור הליכים משפטיים". ואכן, שופטי העליון – הנשיאה אסתר חיות, והשופטים נעם סולברג ויוסף אלרון – העדיפו את גישת כלי התקשורת והחליטו להותיר את פסק הדין של המחוזי על כנו.

 

הם הוסיפו שהמערער לא הוכיח את טענתו בעניין הרשלנות, בפרט כשהוצע לו לפרסם הבהרה בגוף הכתבות. "אף אם הדבר לא מביא את המערער על סיפוקו, איננו סבורים שניתן לקבוע שהתנהלות כזו היא התנהלות רשלנית", נכתב.

 

לבסוף ציינו השופטים שניתן להבין ללבו של המערער, גם אם מבחינה משפטית אין אפשרות לסייע לו, והביעו תקווה שמחוץ לבית המשפט הצדדים ימצאו "פתרון אנושי הולם".