שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    כך החמצנו פתרון לבעיית לשון הרע ב"גוגל"
    בית המשפט האירופי וענקית החיפוש כבר עשו את העבודה עבור הגולשים הישראלים שנפגעים מחיפושים. אבל בית משפט השלום בת"א בחר להתעלם
    במאי האחרון פסק בית המשפט של האיחוד האירופי, כי על גוגל למחוק ולהסיר תוצאות חיפוש פוגעניות הקשורות להיסטוריה של גולשים, ואשר עולות במנוע החיפוש שלה. משמעות ההחלטה היא שבית המשפט של האיחוד קידם את ההגנה שניתנת לפרטיות ולשם הטוב של אזרחי אירופה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    גוגל, שבמנוע החיפוש שלה מבוצעים למעלה מ-90% מהחיפושים באינטרנט באירופה, הושפעה דרמטית מפסק הדין. בעקבותיו התקבלו בחברה רבבות פניות של גולשים ממדינות האיחוד, שביקשו לממש את "הזכות להישכח". גוגל אף הקימה צוות משפטי מקצועי, שבודק את הבקשות שהיא מקבלת ומחליט אם יש הצדקה למחיקת תוצאות חיפוש.

     

    מיותר לומר שגוגל לא שמחה על הפסיקה הזו, שמן הסתם גם העמיסה על החברה עלויות כספיות ניכרות בבחינת הבקשות ובטיפול בהסרת התוצאות, אבל כך או אחרת, את הפסיקה היא מקיימת.

    עוד באירופה. למה ישראל לא אימצה את פסק הדין? (צילום: gettyimages)
    עוד באירופה. למה ישראל לא אימצה את פסק הדין?(צילום: gettyimages)

    רצה הגורל וכמה ימים לפני יום הכיפורים האחרון, כמה חודשים בלבד לאחר פסיקתו של בית המשפט באירופה, המציאות "הרימה להנחתה" לבית משפט השלום בתל אביב את האפשרות לתת לגולש הישראלי, בדומה למקבילו באירופה, את "הזכות להישכח" מגוגל וממנועי חיפוש אחרים. אלא שבית המשפט בארץ החמיץ את ההזדמנות שהונחה בפניו.

     

    לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן

     

    התיק שנדון בבית המשפט בתל אביב עסק בתביעה נגד בעליו ומפעילו של אתר האינטרנט המשפטי "דיון פומבי" (court.org.il), שבו פורסמה לשון הרע כנגד התובע. לגבי מפעיל האתר נפסק שהוא אחראי לפרסום לשון הרע, ובית המשפט אף חייב אותו בפיצויים ובהוצאות של יותר מ-100 אלף שקל. סכום זה נפסק בין היתר בהתחשב בכך שהנתבע סירב להסיר את הפרסום למרות פניית התובע אליו.

     

    נתבעת נוספת בתיק הייתה חברת גוגל. התובע טען שכאשר פרסום כולל לשון הרע, גם אם נוצר על ידי צד שלישי, גוגל נושאת באחריות אם היא מסרבת להיענות לדרישה של הנפגע להסיר את הפרסום.

     

    גוגל מצידה לא הכחישה שהיא יכולה מבחינה טכנית לחסום לגמרי את הדף הבעייתי ולהסיר את תוצאת החיפוש לחלוטין. אלא שלטענתה אין להטיל עליה את האחריות לעשות כן ללא הכרעה שיפוטית בכל עניין ועניין לגופו. כלומר, כל מקרה ומקרה צריך לכאורה להיבחן בהליך משפט נפרד בבית המשפט.

     

    הטענות של גוגל בתל אביב היו דומות לאלה שנטענו על ידה באירופה, כולל בנוגע לחשש שהיא תהפוך למעין "צנזור על". אף שפסק דינו של בית המשפט האירופי הוצג לבית משפט השלום בתל אביב (שאכן מתייחס אליו בקצרה), הרי שלמרות כל זאת בית המשפט בארץ לא הרים את הכפפה. בניגוד לפסיקה האירופאית, בית המשפט בארץ קבע שאין מקום לקבוע כלל שלפיו כל אימת שאדם פונה לגוגל להסיר תוצאת חיפוש, יהיה עליה להסיר את הפרסום.

     

    ומה באשר לנימוקים ולרציונל שהנחו את בית המשפט באירופה שדחה את עמדת גוגל? השלום התעלם מהם וכלל לא דן בהם. הפספוס הגדול הוא שבית המשפט האירופי וגוגל כבר "עשו את כל העבודה", כך שבית המשפט בארץ כלל לא היה צריך להמציא מאפס קונסטרוקציות משפטיות מורכבות או לגבש קריטריונים לבדיקת בקשות מחיקה. כל שצריך היה לעשות הוא לאמץ את המנגנון הפשוט שגוגל כבר יצרה באירופה להסרת פרסומים שאינם רלבנטיים, מיושנים או בלתי הולמים. את המנגנון הזה, שכיום רלבנטי רק לאירופה, ניתן למצוא בקלות בעמוד העזרה של גוגל או לחפש בגוגל את הצירוף: "Search removal request under data protection law in Europe".

     

    בית המשפט בישראל יכול היה לקבוע שהמנגנון הקיים, אולי עם כמה שינויים מינוריים, יחול ויחייב את גוגל גם בכל הנוגע לישראל. לו בית המשפט היה עושה כך, הוא היה בבת אחת ובאופן משמעותי משדרג את הזכויות של הגולשים מישראל ושם אותן במישור אחד עם אלה שבאירופה.

     

    נותר איפוא רק לקוות, שהפסיקה הזו של בית משפט השלום בתל אביב לא תהווה סוף פסוק בנושא. נקווה שכשהסוגיה תובא שוב פעם בעתיד לפתחו של בית המשפט, או לפתחן של ערכאות משפטיות גבוהות יותר בישראל, ניתן יהיה להבטיח גם את זכותו של הגולש בארץ להישכח מגוגל וממנועי חיפוש אחרים.

     

    • עו"ד גיא קדם עוסק בדיני אינטרנט, משפט וטכנולוגיה וקניין רוחני

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כך החמצנו פתרון לבעיית לשון הרע ב"גוגל""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים