"ילדים נפגעים גם במקומות הכי מוגנים"

בעקבות פרסום העדויות על המתרחש בתלמה ילין, מנכ"לית המועצה לשלום הילד עם מסר מדאיג להורים: "לא יהיה מופרך לומר שהנתונים המדווחים הללו הם רק קצה הקרחון של תופעה רחבה הרבה יותר. למרבה האימה, ילדים נפגעים גם במקומות בהם הם אמורים להיות הכי מוגנים"

הסיפורים שנחשפו בשבוע האחרון בהמשך ישיר למונולוג המטלטל של אסף הראל על ניצול מיני של תלמידים בבית ספר תלמה ילין, נותנים הזדמנות חשובה לומר את מה שאסור להתעייף מלומר - חשוב לדבר עם ילדים ובני נוער. חשוב לדבר איתם גם על נושאים שלעיתים קשה לדבר עליהם. הכוונה בעיקר להורים ולאנשי חינוך, הן במסגרות פורמליות והן במסגרות בלתי פורמליות.

 

לפי נתוני המועצה לשלום הילד, בשנים 2010-2016 נפתחו מדי שנה בין 74 ל-81 תיקים פליליים לבגירים, בחשד לביצוע עבירות מין כנגד קטינים במוסדות חינוך. לא יהיה מופרך לומר שהנתונים המדווחים הללו הם רק קצה הקרחון של תופעה רחבה הרבה יותר. למרבה האימה, ילדים נפגעים גם במקומות בהם הם אמורים להיות הכי מוגנים.

מערכת החינוך אחראית לעשות כל שביכולתה על מנת למנוע פגיעות בתלמידים על ידי הצוות החינוכי. בלתי מתקבל על הדעת שילדים יהיו חשופים לפגיעות מיניות מצד צוות המוסד החינוכי, אף לא ילד אחד, ובוודאי לא בהיקפים שעולים מהנתונים. מערכת החינוך אחראית להבטיח שתחת המסננת שלה יכנסו האנשים הראויים ביותר, הערכיים ביותר, ובוודאי כאלה שלא יפגעו בילדים או ינצלו את סמכותם.

 

כך גם המשטרה, כאשר יש לה מידע, חייבת להיות מסונכרנת ומתואמת עם מערכת החינוך כדי שהחורים במסננת ההגנה על תלמידים יהיו צפופים וקטנים. רק לפני חודשים ספורים וסביב מקרה "המורה מתל אביב" פנינו למשרד החינוך ולמשרד המשפטים על מנת שיובטח קיומו של מנגנון התרעה מיידי כאשר מוגשת תלונה כנגד איש חינוך.

 

כל זה הכרחי, אך אינו מספיק. האחריות שלנו כוללת גם מתן כלים לילדים ובני נוער להתמודד בנסיבות בהן מעגלי ההגנה הרבים שאמורים להגן עליהם כשלו.

 

לדבר עם הילדים על פגיעות מיניות

האירועים הקשים שנחשפו בשבועות האחרונים מזכירים לנו שצריך לדבר על זה. חשוב והכרחי לשוחח עם ילדים על פגיעות מיניות, וזאת בכל הגילאים, באופן מותאם כמובן הן גילאית והן תרבותית. האחריות היא של ההורים ושל אנשי חינוך, הן במסגרות פורמליות והן במסגרות בלתי פורמליות, שצריכים להקדיש זמן לשיח עם הילדים על הנושא של פגיעות מיניות, על אף הקושי שבדבר.

 

קראו עוד:

- הסרטון שיסביר לעולם איך לזהות פגיעה מינית בילדים

- איך תדעו אם הילד נפגע מינית? סימני אזהרה

- איך לדבר עם הילד על פגיעות מיניות?

 

שיח בטוח, פתוח ומכיל עם ילדים ובני נוער יכול לא רק לאפשר טיפול בנפגעים אלא גם למנוע פגיעות עתידיות. ההורים ומערכות החינוך צריכים לעשות הכל כדי לעזור לילדים לדבר על פגיעה בהם ולדעת להקשיב להם. צריך לעזור לילדים לדעת עם מי הם יכולים לדבר, ולוודא שישנו בסביבתם לפחות מבוגר אחד משמעותי, שיוכל להושיט להם יד בעת מצוקה.

 

עם הילדים ובני הנוער צריך לשוחח לא רק כנפגעים או כמי שעלולים להיפגע, אלא גם כסוכני שינוי. מחקרים מלמדים שילדים ובני נוער שנפגעים מהתעללות מספרים על כך לחבריהם. מכאן, שגם החברים צריכים לקבל כלים שיאפשרו להם להתמודד באופן נכון ומועיל כדי להושיט יד משמעותית למי שחלק איתם את דבר הפגיעה, ובכלל זה לערב מבוגר משמעותי.

 

מתביישים ומפחדים

חשוב לזכור שלילדים ובני נוער נפגעי עבירות מין קשה לדבר. הם מתביישים, מפחדים מתגובות החברה מסביבם, חשים, שלא בצדק, אשמה, ולעתים אף לא מבינים, משך תקופה ארוכה, שמה שנעשה בהם או להם הוא אסור וחמור. ילדים גם לא תמיד יודעים למי לפנות. הקושי אף יותר גדול כאשר הפוגע הוא דמות נערצת שמנצל את מרותו על תלמידיו.

 

מכל הסיבות הללו, אין תחליף לשיח פתוח, כזה שיאפשר קשב וזיהוי אותות מצוקה וכזה שיזמין פניה לעזרה בעת הצורך, כזה שלא ישאיר אף לא ילד אחד לבד, או בתחושה שהוא לבד.

 

הכותבת היא מנכ"לית המועצה לשלום הילד

 

מנכ"ל משרד החינוך מתייחס לחשיפה על בית ספר תלמה ילין: