הפתיתים, מאכל שכל ילד ישראלי מכיר ומוקיר, תפסו לא מזמן כותרות, ולאו דווקא מטעמים קולינריים. אז מה הפלא שגם לנו התחשק?
אצלנו בבית, כנראה בהתאם לקונצנזוס העממי ובניגוד לטעמם של האנשים שבכותרות, דווקא מחבבים מאוד פתיתים בכל צורה ודרך בישול. לכן גם לא הרמנו מעולם גבה כשהתברר שהם השתלבו כנציגים מובהקים של המטבח הישראלי בלב הסצנה הקולינרית של מסעדות הפאר בניו יורק, בעשור הקודם. שם הם זכו לכינוי קוסקוס ישראלי ולכבוד שלדעתנו היו ראויים לו מאז ומתמיד.
בניגוד למטבחי העולם, במטבח המקומי הפתיתים לא שכחו מעולם את מוצאם העממי, ולא הרימו ראש גם בשיא הצלחתם. בזיכרון הקולקטיבי הם עדיין זכורים כמי שאומצו בתקופת הצנע של שנות החמישים, כמרכיב פחמימתי שזכה לכינוי "אורז בן גוריון".
ההשתלבות שלהם בצלחת היתה כה מוצלחת עד כי מהר מאוד נשכחה עובדת היותם תחליף מקומי צנוע לאורז, שהיה קשה להשגה באותה תקופה של צמצום. מאז ועד היום הם הפכו לתושבי קבע אהודים, וחלק בלתי נפרד מהתפריט הלאומי, אם יש כזה. ילדים מקבלים אותם בארוחות הצהרונים בגנים ובבתי הספר, ואין כמעט מזווה ביתי שלא תמצאו אותם בו.
אצלנו בבית הפתיתים היו מאז ומתמיד חבריהם הנאמנים של השניצל, הקציצה והצלי, אבל לא רק: מהשאריות שלהם אנחנו מכינים סלטים וכבר יצרנו מהם גם לביבות ופשטידות. הפעם הם מככבים כמלית לפלפלונים הססגוניים שמצאנו אצל הירקן, וביחד מתפקדים כמנה ראשונה מקסימה וטעימה, שראויה להגשה גם בארוחה מושקעת והדורה. וכרגיל – ההכנה פשוטה ומהירה, עם אפס מכשלות בדרך.
הפלפלים הננסיים יוצרים כלי קיבול נהדר למליות שונות. ומי שפיתח משום מה התנגדות בלתי מובנת לפתיתים יכול החליף אותם באורז מבושל.
המצרכים (ל-4 מנות):1 אריזה של מיני פלפלים
1כוס פתיתים
מלח
100 גר' גבינת פטה, מפוררת
50 גר' גבינת פרמזן, מגוררת
1 עגבנייה מרוסקת (או 1/2 כוס עגבניות מרוסקות משומרות)
4 כפות שמן זית
קורט פלפל
אופן ההכנה: