כך נראה אירוע השחזור הגדול בארץ

המוני המבלים שביקרו היום בחוף ימה של תל אביב בשעות אחר הצהריים חזו באירוע שחזור ענק של המעפילים שהגיעה ארצה. עשרות שחקנים שנכנסו לדמויות המעפילים או לשוטרים בריטים, לצד מעפילים אמיתיים ובני משפחותיהם ביצעו את שחזור ההפעלה שהסתיים בפלאש-מוב גדול. צפו

 

 

"תשעה ימים הפלגנו, הובלנו כאסירים ואסור היה לנו לרדת": 72 שנה חלפו מאז ירדה רחל בן חיים בת ה-92 מסיפונה של אוניית המעפילים "אנצ'ו סירני" אל חופיה של עתלית. היא הייתה אז אישה צעירה ששרדה את זוועות השואה ואת מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

את הדרך המטלטלת שעברה רחל בדרכה לישראל, היא ועוד רבים אחרים לעולם לא ישכחו. עתה, עשרות שנים מאוחר יותר, התלאות הקשים שעברו המעפילים לארץ ישראל הפכו לחגיגה לכל המשפחה.

 

בחוף גורדון שבתל אביב שחזרו היום (ב'), באירוע ענק בו השתתפו אלפי אנשים - בהם שחקנים רבים והמעפילים עצמם, את הגעת ספינות המעפילים ארצה אי אז עוד בטרם קמה לה מדינת ישראל. בן חיים מספרת כי אירוע השחזור בחוף ימה של תל אביב בשנת 2018 הוא משמעותי ביותר עבורה: "חייבים לזכור כי עוד מעט ישכחו את כל העניין".

במסגרת השחזור ההמוני שקיבל את השם "אנו באנו ארצה", שתי ספינות הפליגו עד לפתח שובר הגלים שבחוף גורדון. מיד לאחר מכן, סירות של חניכי תנועת צופי ים בתל אביב שטו אל עבר החוף והחניכים שהיו מחופשים למעפילים התאחדו עם המעפילים המקוריים בחוף.

 

בהמשך, פרצו המשתתפים בריקוד פלאש-מוב המוני לצלילי ביצוע מודרני לשיר "הבאנו שלום עליכם". לפי המארגנים, מדובר באירוע השחזור הגדול בתולדות ישראל. למשך כמה שעות, הפך החוף למתחם ששילב בין נוסטלגיה להפנינג לכל המשפחה.

"אירוע בקנה מידה עולמי"

קאי, שמגלם את הדמות של בנימין שהעפיל על אחת הספינות, סיפר כי השנה מבחינתו היא "1940 ואני חוגג את ההעפלה שלנו. כשהגעתי הכניסו אותנו למעצר אבל החיילים הבריטים פה חמודים". מנגד, הקצינים הבריטים ג'ין ופרוספר - השחקנים הודיה וליאור - מספרים כי הם הגיעו לאירוע כדי להשגיח שהספינות לא יגיעו לחוף.

 

"אנחנו לא נותנים למעפילים להגיע לפה", מספר פרוספר. "קיבלנו את המקום הזה בזכות ואנחנו משגיחים על הכל", אומרת ג'ין. וכשהם יוצאים מהדמות, אומרים הודיה וליאור כי האירוע מכבד מאוד את המעפילים. "הם מספרים לנו את הסיפור שלהם, זה מרתק", אומר ליאור.

איציק רוזמן מכפר סבא הוא בנו של מרדכי רוזמן שהיה אחד ממנהיגי המעפילים על ה"אקסודוס", אוניית המעפילים הענקית שהובילה 4,515 יהודים מאירופה בימים שאחרי מלחמת העולם השנייה. "אבא שלי חלם כל חייו על ארץ ישראל, גם בימים הקשים ביותר בכלא הסובייטי.

 

כשהוא היה על האונייה היה לו ברור שמגיעים לארץ ישראל", סיפר והוסיף כי הוא מתרגש לראות את המוני הישראלים שהגיעו לחוף. דודו יוגב, שהיה בביטנה של אמו כשהוריו העפילו על גבי הספינה של מורדי הגטאות, סיפר כי הוא נולד בקפריסין לאחר שהספינה נתפסה על ידי הבריטים. "זה פשוט מדהים מה שנעשה כאן. יש כאן אירוע ממלכתי בקנה מידה שיכול לפנות לכל העולם. כולנו מבינים ומכירים את ההיסטוריה שלנו אבל נראה שהיא לא כל כך הוטמעה אצל הדור הצעיר", אמר יוגב.

 

"הרגשתי כאילו אני רואה את הוריי יורדים מהאונייה"

ליביה רוטקובסקי נולדה אף היא בקפריסין לאחר שהספינה עליה העפילו הוריה, "כנסת ישראל", נתפסה והועברה לאי. היא הביאה לאירוע החגיגי את משפחתה המורחבת, בהם גם נכדיה. "הזמן שלי פה עם הנכדים עושה לי וואו אחד גדול. הדבר מרגש בצורה בלתי רגילה. ראינו את אוניית המעפילים פה - הרגשתי כאילו שאני רואה את הוריי יורדים מהאוניה. זה היה מרגש, חבל על הזמן". נכדתה, תמר בת ה-11, אמרה כי מסיפורי סבתה היא למדה רבות. "אני יודעת שהרבה אנשים באו באוניות והבריטים לא נתנו להם".

ההעפלה הייתה מפעל עלייה לארץ בדרך לא חוקית, כדי להתמודד עם תקנות ההגירה הנוקשות של המנדט הבריטי. בין השנים 1934 ועד הכרזת המדינה הגיעו לארץ כמאה אלף איש באמצעות 140 אוניות, חלקן רעועות וישנות, שטלטלו את הנוסעים בהן שבועות ארוכים בים. חלק מהאוניות נתפסו על ידי הבריטים, המעפילים שהיו עליהן הוגלו למחנות מעצר בעתלית ובקפריסין, ושורה ארוכה של סיפורי גבורה ודרמות אנושיות נרקמו סביב אירועי ההעפלה.

באירוע הוצבה עמדת מידע ממוחשבת מתוך ארכיון מחנה המעפילים עתלית. המשתתפים שהגיעו יכלו לקבל פרטים אודות בני המשפחות שלהם שהגיעו לארץ באמצעות ספינות מעפילים, ואולי אפילו לזהות את קרוביהם בתמונות ארכיון של אותה עלייה. אירוע ההעפלה התקיים ביוזמת התוכנית "ציוני דרך" שבמשרד ירושלים ומורשת, ההסתדרות הציונית העולמית, המועצה הציונית ועיריית תל אביב.