דו"ח חושף: ממה ישראלים מתים בנסיבות חריגות

נתונים שנחשפים לראשונה לבקשת "ידיעות אחרונות" והתנועה לחופש המידע חושפים כי מדי שנה פחות ישראלים מתים בנסיבות חריגות. אלא שמוקדם לשמוח: משרד הבריאות לא עוקב אחרי נתוני התמותה מרשלנות רפואית. ההסבר של המשרד: "מושג הרשלנות הרפואית אינו חד־משמעי"

לבקשת "ידיעות אחרונות" והתנועה לחופש המידע נחשפים לראשונה נתוני מקרי המוות החריגים בישראל. החדשות הטובות: חלה ירידה משמעותית במספר מקרי המוות החריגים בישראל. החדשות הרעות: למשרד הבריאות אין נתונים על תמותה כתוצאה ממקרי רשלנות רפואית.

 

ב־2012 קבע משרד הבריאות נוהל לבתי החולים ולקופות החולים המחייב העברת דיווח על מקרי מוות חריגים. הנוהל נקבע על מנת ללמוד באופן שוטף ורציף מהניסיון המצטבר במערכת הבריאות ולהפיק לקחים מכל אירוע חריג. הדבר מקובל בכל מערכת הבריאות במדינות המערביות וכך גם בישראל.

  

 

במשרד הבריאות נקבעו מספר קריטריונים המחייבים דיווח. כך למשל במקרים של פטירה של החולה תוך 24 שעות מהרגע שהגיע לאשפוז או לחדר מיון (למעט במצב של חולה במצב סופני או מחלה כרונית), אדם שהגיע מת לבית החולים, מוות כתוצאה מניתוח או פעולה פולשנית אחרת אם המטופל לא התאושש מהם, פטירה תוך כדי ניתוח או פרוצדורה רפואית אחרת תוך שבעה ימים מרגע ביצועם - גם אם המטופל שוחרר לביתו, התאבדות כתוצאה מניסיון התאבדות מחוץ לבית החולים וגם מקרים של פטירה של אדם מתחת לגיל שלושים שלא סבל ממחלה כרונית או סופנית.

 

אין הערכה לגבי כמה מיתות אירעו מרשלנות רפואית

על פי הנתונים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" מתברר שחלה ירידה משמעותית באירועים החריגים בין השנים 2015־2017. כך למשל מספר מקרי הפטירה שאירעו תוך 24 שעות מקבלת אדם לאשפוז או למיון ירד מ־2,092 ב־2015 ל־1,498 מקרים ב־2017. מספר מקרי המוות לאחר ניתוח או פעולה פולשנית אחרת אם המטופל לא התאושש מהם לפני פטירתו ירד מ־611 ב־2015 ל־402 ב־2017.

  

במשרד הבריאות מסבירים כי בשנים האחרונות בוצעה סדרת פעולות שבעזרתן הוא מצמצם אירועים חריגים. בין היתר פותח ממשק ממוחשב לדיווח על אירועים חריגים, פטירות חריגות וטעויות. הממשק מאפשר עיבוד נתונים והפקת לקחים רוחביים. כמו כן נכתבו נהלים חדשים ונפתחו ופותחו מחלקות לניהול סיכונים במוסדות הרפואיים.

  

מנגד, במשרד הבריאות לא יודעים להעריך כמה מקרי מוות נגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית בישראל. במשרד הבריאות טוענים שלא ניתן להשיג את הנתונים, משום שכדי לקבל את המידע תידרש הזמנה של כל תיקי הדיווח השמורים בארכיון החיצוני של המשרד בכל אחת מלשכות הבריאות וכן בחינה פרטנית של כל אחד מהאירועים כדי לבדוק האם הוא הסתיים בפטירה.

  

לפני כשנה וחצי פורסם מחקר בארצות־הברית שהעלה כי מוות כתוצאה מרשלנות רפואית הוא סיבת המוות השלישית במספרה במדינה. על פי תוצאות המחקר, טעויות רשלנות רפואית גורמות למוות יותר משבץ מוחי, דמנציה, תאונות דרכים ודלקת ריאות.

  

לפני כחצי שנה, בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, הוצגו לראשונה נתוני הרשלנות הרפואית בישראל. על פי המחקר, כמחצית מתביעות הרשלנות הרפואית נפסקות לטובת החולים, כ־%46 מתיקי הרשלנות הרפואית הם בתחום הגינקולוגיה והמיילדות, ובשנים האחרונות נרשמה עלייה בתביעות נגד רופאים שלא הסבירו למטופלים על הסכנות וההשלכות של הטיפול שהם מקבלים.

  

הבקשה לחשיפת הנתונים הוגשה על ידי איה דביר מפרקטיקום חופש המידע במרכז הבינתחומי בהרצליה, ועו"ד אור סדן, יועמ"ש התנועה לחופש המידע. ״מדובר במידע חשוב המתפרסם בתום זמן המתנה לא קצר. נכון שיהיה גלוי לציבור באופן שיאפשר לו לבחון את התמורות לאורך השנים בנושא כה חשוב. אף שקיים נוהל מסודר, אנו נוכחים לדעת כי המידע אינו מלא ואינו בהתאם לאופן שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות״.

  

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "למשרד הבריאות אין נתונים על תמותה מרשלנות רפואית כיוון שהמושג 'רשלנות רפואית' אינו חד־משמעי והוא נקבע ברוב המקרים באמצעות ערכאות משפטיות שנים לאחר שהתרחש האירוע, וזאת רק במידה שהוגשה תביעה לבית משפט".