שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לראשונה: נחשפים נתוני הרשלנות הרפואית בישראל
    הנתונים שמוצגים בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, מצביעים כי מחצית מהתביעות שהוגשו מתחילת שנת 2013 ועד לסוף שנת 2017 בבתי המשפט בישראל נפסקו לטובת החולים. פרופ' זמיר הלפרן, המנהל המדעי של המכון: "ההוצאה של מדינת ישראל בגין רשלנות רפואית היא גבוהה ביותר, ובאה על חשבון הרפואה של כולנו"

    בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות יוצגו הבוקר (ג') לראשונה נתוני הרשלנות הרפואית בישראל. על פי המחקר, כמחצית מתביעות הרשלנות הרפואית נפסקות לטובת החולים, כ-46 אחוז מתיקי הרשלנות הרפואית הם בתחום הגניקולוגיה והמיילדות ובשנים האחרונות נרשמה עלייה בתביעות נגד רופאים שלא הסבירו למטופלים על הסכנות וההשלכות של הטיפול שהם מקבלים.

     

    המחקר שבוצע על ידי עו"ד עומר פלד, לקראת הכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, שייפתח הבוקר בכפר בלום, בדק כיצד בתי המשפט פוסקים בתיקי רשלנות רפואית שמגיעים להכרעה בבית משפט. על פי הממצאים, מרבית מתביעות רשלנות רפואית בישראל מסתיימות בהסכם פשרה חסוי עוד בטרם הצדדים מגיעים לדיונים באולם המשפט.

     

    החוקרים בחנו את כל התיקים שהוכרעו בחמש השנים האחרונות – מתחילת שנת 2013 ועד לסוף שנת 2017 בבתי המשפט בישראל. מהנתונים עולה כי שיעור המקרים בהם בית המשפט פסק לטובת התובע הוא 48%. כאשר בוחנים רק את פסקי הדין נגד גופים ציבוריים (משרד הבריאות, קופות חולים ובתי חולים ממשלתיים) בתי המשפט הטילו אחריות ב-54% מהמקרים ופסקו לטובת החולים.

     

    טיפול לא נכון או אבחון לא נכון. הטענות ברוב התיקים המגיעים לפסיקה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    טיפול לא נכון או אבחון לא נכון. הטענות ברוב התיקים המגיעים לפסיקה(צילום: shutterstock)

     

    כמחצית מהתביעות הם בתחומי גניקולוגיה ומיילדות

    הממצאים מעלים כי, הטענה העיקרית של התובעים בתיקים שהגיעו לפסיקה היא שהטיפול הרפואי שקיבלו בוצע ברשלנות או שהייתה טעות באבחון. 49% מכלל התיקים טענו לביצוע רשלני של פרוצדורה רפואית, 31% מהתיקים טענו להתרשלות באבחון, 16% טענו להתרשלות בבחירת הטיפול, 7.5% טענו להתרשלות במעקב אחרי מצבו המטופל במחלקה ו 5.5% טענו להתרשלות בטיפול לאחר ניתוח.

     

    בחלוקה לתחומים של התיקים, המחקר מצא כי, תיקי הלידה והגניקולוגיה מהווים יותר מ-46% מכלל התיקים שמגיעים להכרעה בבית-המשפט. "הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהרופאים מאמינים שפעלו כמו שצריך ולא התרשלו", אומר עו"ד פלד, "ולכן אינם מוכנים להתפשר והתיקים מגיעים להכרעה של בית-המשפט".

     

     ( ) ( )

     

    מהמחקר עוד עולה ששיעור הפיצוי שפסקו השופטים בתיקים על רשלנות רפואית בגניקולוגיה ומיילדות מהווים יותר מ-55% מסך הפיצויים שנפסקו בכלל התיקים על תביעות בגין רשלנות רפואית בישראל.

     

    חוק זכויות החולה קובע כי יש לקבל הסכמה מדעת (הסכמתו של המטופל לטיפול הרפואי שניתן לו לאחר שקיבל מידע רפואי רלוונטי שיאפשר לו לקבל החלטות לגבי מצבו הרפואי). על פי החוק, אם הרופא לא ביצע זאת הוא התרשל במילוי תפקידו והדבר מהווה עילה לפיצוי של המטופל. המחקר מצא שבשיעור גבוה מהתיקים נטען שהרופאים לא ביצעו הסכמה מדעת למטופל.

     

    "הגיע הזמן לרפורמה אמיתית בתחום"

    באשר לגובה הסכומים שמשולמים במקרים שבהם לא ניתן מידע רלוונטי למטופל או הוא לא נתן את הסכמתו לתהליך רפואי אך לא הוכח קשר בין הרשלנות לבין הנזק בתי המשפט פסקו פיצוי ממוצע של 234 אלף שקלים. כמו גם כאשר נמצא קשר בין הרשלנות לנזק, סכום הפיצוי יכול להגיע למיליוני שקלים.

     

    "המחקר מלמד כיצד בתי המשפט פוסקים ביחס לתיקי הרשלנות הרפואית המופיעים מולם", מוסיף עו"ד פלד, "בתיקים בתחום המיילדות מצאנו שבתי המשפט פוסקים לרוב נגד הרופאים, וגובה הפיצוי רק עולה עם השנים, וכיום מגיע ל-10 מיליון שקלים ויותר".

     

    זמיר הלפרן, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, אומר:"תביעה נגד רשלנות רפואית מטרתה להבטיח את איכות הטיפול ואת בטיחותו, על מנת שנזכה לטיפול הרפואי הטוב ביותר. אולם, ההוצאה של מדינת ישראל בגין רשלנות רפואית היא גבוהה ביותר, ובאה בסופו של דבר על חשבון הרפואה של כולנו.

     

    "אולמות בית המשפט אינם הזירה האידאלית להתמודדות עם מקרים רפואיים מורכבים, ללימוד ולהפקת לקחים של המוסדות הרפואיים השונים. מכאן, שהגיע הזמן לרפורמה אמיתית בתחום הרשלנות הרפואית בישראל שתיטיב גם עם המטופל וגם עם מערכת הבריאות".

     

      


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים