מה גרם לצניחה בניתוחים לקיצור קיבה בישראל בשנים האחרונות?

אחרי עלייה משמעותית בניתוחים לקיצור קיבה בתחילת העשור, הישראלים מבינים שלא מדובר בפתרון קסם. מנתוני משרד הבריאות, שפורסמו לבקשת "ידיעות אחרונות", עולה כי בחמש השנים האחרונות נרשמה ירידה עקבית במספר הניתוחים שבוצעו: מ־11,392 ניתוחים ב־2013 ל־8,626 ב־2017. עם זאת, שיעור הניתוחים לקיצור קיבה בישראל עדיין גבוה בהשוואה למדינות המפותחות

הישראלים כבר לא רודפים אחרי הניתוחים לקיצור קיבה: אחרי עלייה משמעותית בביקוש לניתוחים בתחילת העשור, בחמש השנים האחרונות נרשמת ירידה עקבית ובסך הכל בוצעו ב־2017 כשלושת אלפים ניתוחים פחות מאשר ב־2013. כך עולה מנתוני משרד הבריאות שמתפרסמים לראשונה על פי בקשת "ידיעות אחרונות".

  

ישנם שלושה סוגים עיקריים של ניתוחים: ניתוח טבעת, שבו מתקינים טבעת מתכווננת סביב חלקה העליון של הקיבה, היוצרת כיס קיבה מוקטן שמתמלא במזון ולא מאפשר אכילה נוספת עד להתרוקנותו; ניתוח שרוול, שבמהלכו מתבצעת כריתה חלקית של הקיבה באופן שיוצר קיבה בצורת שרוול, והוא מלווה בשינויים בהפרשת הורמונים ממערכת העיכול כדוגמת הורמון הרעב; וניתוח מעקף קיבה, המבוסס על יצירת כיס קיבה, המתחבר ישירות למעי הדק תוך מעקף של יתרת הקיבה.

  

 

ישראל: שיעור גבוה של ניתוחים ביחס למדינות מפותחות

משרד הבריאות קבע קריטריונים לביצוע הניתוח: מבוגרים הסובלים מההשמנה חולנית עם בי־אם־איי (מדד מסת גוף שקובע האם אדם במשקל תקין או לא) 40 ומעלה, או לחילופין בי־אם־איי 35 BMI אך הוא סובל ממחלות רקע נוספות כמו סוכרת (סוג 2), יתר לחץ דם, מחלת לב, בעיית פוריות או בעיות אורטופדיות. כדי לעבור את הניתוח יש לעבור הערכה מקדימה על ידי רופא פנימאי או אנדוקרינולוג, דיאטן ופסיכולוג או עובד סוציאלי.

  

הכללים גם קובעים באלו מקרים לא ניתן לבצע את הניתוח - כך למשל אנשים הסובלים מהפרעות במצבי רוח וחרדה, אנשים עם אכילה בולמוסית ואפילו כאלה שנוהגים לקום באמצע הלילה ולרוקן את המקרר. במקרים כאלו מומלץ לפנות לטיפול על ידי גורמים לבריאות הנפש מפני שניתוחים כאלו לא יועילו בשינוי ההרגלים לאורך זמן.

  

בישראל עדיין קיים שיעור גבוה של ניתוחים לקיצור קיבה בהשוואה למדינות מפותחת: לשם השוואה, בגרמניה נעשים בכל שנה בין 3,000-5,000 ניתוחים בלבד וגם באיטליה, מדינה גדולה בהרבה מישראל, מבוצעים פחות מעשרת אלפים ניתוחים.

  

"לפני כחמש שנים קבעו שכל אדם שרוצה לעבור ניתוח לקיצור קיבה צריך לעבור ועדה שתבחן אם הוא מתאים לניתוח מבחינה רפואית, תזונתית ורגשית, ולכן סביר להניח שחלק מהמועמדים לניתוח לא עברו את הוועדה", מסבירה ענבל גלובוס, דיאטנית קלינית ומנהלת המכונים הבריאטרים במחוז השרון במכבי שירותי בריאות.

 

"בנוסף, אנשים מבינים שזה לא פתרון קסם. חלק מהאנשים יורדים במשקל בצורה יפה, אבל יש גם כאלה שלא מקפידים על שינוי תזונתי ושינוי של אורח חיים ולכן הם עולים שוב במשקל. כיום, אחרי חמש שנים, מתחילים לראות יותר ויותר את אלו שלא הצליחו. צריך לזכור שלניתוח הזה יש גם סיבוכים והשלכות כמו דליפה מאזור התפרים, שלשולים חסרי שליטה או צרבת קשה".