התפרצות חצבת בניו יורק מישיבה בברוקלין - לפחות 21 נדבקו

עיריית ניו יורק מדווחת כי ישיבה חרדית אחראית להתפרצות חצבת בניו יורק, בה נדבקו לפחות 21 בני אדם. גם ברחבי ארה"ב נמשכת מגפת החצבת, עם 159 הדבקות ידועות רק מהחודש האחרון

התפרצות חצבת נוספת מישיבה חרדית בתפוח הגדול: עיריית ניו יורק מדווחת על 21 מקרי הדבקה בחצבת שמקורם בישיבת "קהילת יעקב" בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין, ניו יורק.

 

ארצות הברית נלחמת בהתפרצות החצבת החמורה ביותר מזה עשרות שנים. במקרה הנוכחי, שמונה בני אדם אושפזו במצב קשה, בהם ילד אחד. ה"ניו יורק פוסט" מדווח כי הישיבה לא שעתה לצו העירייה ולא דרשה לחסן את התלמידים. על פי דיווח במגזין "טיים", הישיבה אישרה לאחד מתלמידיה, ששב מישראל, לחזור ללימודים על אף שלא היה מחוסן. הסתבר שהתלמיד היה חולה בחצבת, והמקרה הסתיים, כאמור, ב-21 מקרי הדבקה שמקורם באותה ישיבה.

 

ובשאר ארה"ב נמשכת ההדבקה ההמונית בחצבת, כשבחודשיים האחרונים זטהו לפחות 159 מקרי הדבקה, כך על פי נתוני המרכז האמריקני לבקרת מחלות. מרבית מקרי ההדבקה תועדו בנו יורק, קליפורניה, קולורדו, קונטיקט, ג'ורג'יה, אילינוי, קנטקי, אורגון, וושינגטון וטקסס.

 

וגם אצלנו נמשכת התפשטות מגפת החצבת: מאז פרוץ המחלה אובחנו עד כה לפחות 3,505 בני אדם שנדבקו בנגיף. הרוב המכריע של ההדבקות – 1,326, נרשם בירושלים. הדבקות נרחבות נוספות דווחו בישובים בית שמש, בני ברק, צפת, מודיעין עילית וביתר עילית.

 

קראו גם:

מפת החצבת נחשפת: כמה חולים יש בעיר שלכם?

אשדוד: מורה התגלתה עם חצבת, התלמידים מתחסנים

אם שבתה נדבקה בחצבת במסר תקיף למתנגדי החיסון

 

פגיעה מוחית לאחר שנים

חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתבטאת בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה, נגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, רתיעה מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול.

 

אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים יחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החיך, העפעפיים והנרתיק.

 

הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.

 

ילדים מתחת לגיל 5 או מבוגרים מעל גיל 20 עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית אם נדבקו וחלו. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות, שנובעת מחיידקים שתוקפים את הריאות וגורמים לזיהום משני. חיידקים שכיחים כאלה הם סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס - כולם גורמים לדלקת ריאות חמורה ומסכנת חיים.

 

ההגנה מחיסון חצבת לאחר קבלת שתי המנות הנדרשות, נמשכת במעל 97% מהמחוסנים - למשך עשרות שנים.

 

המחלה הופכת את הגוף לרגיש יותר לזיהומים רבים אחרים, ובהם דלקת של האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), דלקת של עצם המסטואיד, המצויה מאחורי האוזן וסמוכה לקרומי המוח (מסטואידיטיס), דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת שריר הלב, שלשולים והקאות עד התייבשות וזיהומים נוספים.

 

הסכנה הקטלנית מכולן היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל-מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות. הדלקת הזו פורצת בין שבע עד 13 שנים מרגע ההדבקה, לאחר שהנגיף הופך בדרך לא ברורה לאלים במיוחד, גורם להרס תאי המוח ולמוות אצל כל החולים.

 

כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.

 

החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף שישה עד 12 יום מרגע החיסון, לעתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.

 

מי נחשב מחוסן נגד חצבת?

מי שיש בידו תיעוד על קבלת שתי מנות של החיסון, ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות, שניתנו אחרי גיל 12 חודשים.

 

מי שיש בידו תיעוד רפואי על מחלה בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי.

משרד הבריאות עצמו אינו ממליץ על ביצוע רמת נוגדנים נגד חצבת לשם בירור מצב החיסון.

 

מי צריך להתחסן נגד חצבת?

החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ובכיתה א' - סך הכל שתי מנות חיסון.

• מבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.
• מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון.
• מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, למרות שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). לכן לנוסעים לחו"ל מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שתי מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות.
• מי שנולדו בישראל החל משנת 1978 ואילך: נחשבים מחוסנים ואמורים היו לקבל שתי מנות ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות.