מרקו סרביה, חבר ועידת מפלגת העבודה וחבר קיבוץ צובה, אמר ל-ynet: "זה אחד המעוזים הכי פעילים של מפלגת העבודה. אנחנו אוהבים את המועמדים שלנו וקיימנו חמישה פאנלים שונים עם חברי המפלגה לקראת הבחירות. מאז ומתמיד העבודה משקיעה בהתיישבות. אבל בקמפיין האחרון הרגשנו שהתמקדנו יותר מדי בניסיון להביא קולות של קהלים חדשים, במקום לחזק את הבסיס שלנו ולהחזיר את אנשינו למקורות.
"לצד ההצלחה של המפלגה בקיבוץ, הרבה מאיתנו בחרו בכחול לבן מתוך אמונה שיש בכוחה היכולת להחליף את השלטון. בעיניי מפלגת העבודה לא נכשלה. אנחנו מומחים בהחלפת היו"רים שלנו אחרי כל מערכת בחירות. בכל פעם אנחנו טובעים בחשבון נפש ומאשימים את עצמנו. אולי הגיע הזמן לתת למפלגה צ'אנס לבנות את עצמה מחדש".
בקיבוץ בארי (שבו מתגורר החבר החדש ברשימת העבודה, חיים ילין) זכתה המפלגה ב-45% מהקולות מול 34% לכחול לבן. מרצ קיבלה 14%. ובכלל, גוש השמאל-מרכז הגיע להישג מרשים ביישובי עוטף עזה, שהפעם ציפה לתוצאות אחרות בבחירות הכלליות, על רקע המצב הביטחוני מול רצועת עזה תחת ממשלת נתניהו.
אחד מחברי הקיבוץ אמר הבוקר: "היו לנו התלבטויות רבות, כי מצד אחד רצינו מאוד לחזק את המפלגה המובילה כחול לבן, אבל מצד שני ידענו שזה יבוא על חשבון כוחה של העבודה. מרבית גוש השמאל והמרכז עשו את החישוב הקר שיש לחזק את המפלגה המובילה ולא לבזבז קולות על מפלגות קטנות כדי להחליף את השלטון. לפי הנתונים, אנחנו בבארי החלטנו להישאר נאמנים לדרך של מפלגת העבודה ולתמוך באבי גבאי. העבודה הציגה רשימה של אנשים מאוד רציניים ואיכותיים, אבל כחול לבן לקחה לה את כל הקולות. אני לא חושב שמפלגת העבודה קרסה, כי מרבית אלה שהצביעו כחול לבן, בלבם הם אנשי מפלגת העבודה והם יחזרו אליה בהמשך".
תושבות אחרת הוסיפה: "אני מתהלכת בתחושה מאוד כבדה, בתחושה שלא סופרים אותנו. כל מה שעברנו כאן בשנה האחרונה לא בא לידי ביטוי בבחירות. המצב הביטחוני מול רצועת עזה לא השתנה וגם לא ישתנה כל עוד ממשלת נתניהו בשלטון. כל מה שעובר על יישובי עוטף עזה לא ממעניין אף אחד, ואנחנו נשכחים כל פעם כשמסכמים על רגיעה זמנית".