>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משרד השיכון חזר בו מהדחייה: הגרלת מחיר למשתכן התשיעית תתקיים החודש
מחיר למשתכן: רק 2% מהדירות המוזלות משווקות במגזר הערבי
מחיר למשתכן הגיעה ב־2019 ליותר מאלף עסקאות בחודש
חוות דעתו של מנדלבליט מגיעה כיממה לאחר הודעת משרד הבינוי והשיכון כי בכוונתו לקיים הגרלה גדולה, תשיעית במספר, כשבוע לאחר הבחירות, ב-23 בספטמבר, שבה יוגרלו 3,300 דירות מוזלות. ואולם זו לא צפויה להיות מושפעת מחוות הדעת, שכן בשנה האחרונה, מאז חוות הדעת הראשונה בנושא, כבר מחזיק משרד השיכון בהיתר הנדרש.
בספטמבר 2018 קבעו המשנים ליועמ"ש, עמית מררי וארז קמיניץ, כי הקצאת זכות מוגבלת על ידי המדינה או על ידי גופים שאינם המדינה באמצעות עריכת הגרלה, במקרים בהם לא ניתן לחלק את הזכות לכלל הזכאים הפוטנציאליים, נכללת בגדרי האיסור שנקבע בחוק העונשין על משחקים אסורים, הגרלות והימורים, ולכן היא טעונה היתר מיוחד ממשרד האוצר. המשנים ליועמ"ש הבהירו במכתבם מאותה עת, כי בכך שלא ניתן היתר עד אז, אין כדי לפגוע בדרך כלשהי בתוקפן של ההגרלות שהתקיימו. על דעת מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ביקש עו"ד מסינג את הכרעת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיות נחיצות הוצאת היתר להקצאת זכות מוגבלת במסגרת הגרלות – ובפרט ביחס להגרלות מחיר למשתכן. במכתבו טען, בין היתר, כי תכלית האיסורים על הגרלות הקבועים בחוק העונשין הינה מניעת הסיכונים הכרוכים בהימורים, ביניהם התמכרות להימורים וביצוע עבירות נוספות.
בנוסף, הוא הציג פסקי דין של בתי המשפט השונים שבהם נקבע, כי הגרלה היא פרקטיקה אפשרית ולגיטימית במשפט המינהלי להקצאת משאבים. עוד ציין, כי רשויות שונות עושות שימוש בפרקטיקה של הקצאת משאבים באמצעות הגרלה מבלי שקיבלו היתר, ולכן קיים קושי לקבוע כי מדובר בעבירה לפי חוק העונשין. הוא הציג פניות נקודתיות לקבל היתר שקיבל משרד האוצר, הממחישות את החשש מפני ריבוי פניות של גורמים ציבוריים ופרטיים לצורך מתן היתר, והעלה את האפשרות שישנם גופים נוספים שאינם מודעים לצורך בקבלת היתר וייתכן שהם פועלים בניגוד לחוק.
עו"ד כהן דוחה במכתבו את הפרשנות שהציע מסינג לחוק העונשין, שלפיה יש לפרש את סעיף העבירה כך שיחול רק על אותן הגרלות שיש הצדקה מהותית לאסור אותן. "נראה כי פרשנות זו הייתה מרוקנת מתוכן את סעיף מתן ההיתרים, שכן היא היתה מובילה לכך שרק הגרלות שיש הצדקה לאסור אותן, קרי הגרלות שנערכות לשם ההימור בלבד, היו נכנסות מראש לגדרי האיסור ומשכך לא היה מקום למתן היתרים כלל. פרשנות לפיה העבירה הקיימת, על אף הגדרתה הברורה, אינה כוללת סוגי הגרלות מסוימים, מרוקנת מתוכן את סעיף ההיתרים, אשר תכליתו היא להתיר בדיוק את עריכת הגרלות אלו, אשר אין חולק כי הן נורמטיביות ולעיתים נדרשות".
הוא ציין, כי עצם הטענה שקיימת פרקטיקה של עריכת הגרלות ללא מתן היתרים אינה מהווה נימוק משפטי המאפשר לפרש את החוק באופן שאינו תואם את לשונו, והבהיר כי גם במכתבם של המשנים ליועמ"ש נאמר, שאין בכך שלא ניתן היתר עד לאחרונה, כדי לפגוע בדרך כלשהי בתקפן של ההגרלות שהתקיימו לפני שנכתבה חוות דעתם.
באשר לקושי בריבוי הפניות לקבלת היתר לעריכת הגרלה משיב עו"ד כהן כי מדובר בקושי מובן, אך המענה לקושי זה הוא בקביעת היתר כללי להגרלות מסוגים מסויימים או לחלופין בתיקון חקיקה, ככל שיימצא כי יש מקום לכך.
הוא הדגיש, כי ככל שעמדת משרד האוצר היא שמנגנון ההיתרים הקיים כיום בחוק אינו מגשים כראוי את התכלית שעומדת בבסיסו, רשאים כמובן גורמי המשרד לפנות ולבקש את בחינת האפשרות לעריכת תיקון חקיקה בעניין זה. אולם, כל עוד החוק לא יתוקן, וכאשר החוק בנוסחו הקיים הוא ברור ולא מותיר מקום לפרשנות זו או אחרת שמאפשרת לקבוע, כי ההגרלות הן חוקיות גם ללא קבלת היתר, אזי המדינה על רשויותיה השונות, מחויבת לקיים את האמור בו.
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "המשרד פועל מכח היתר שניתן לו לביצוע הגרלות מטעם שר האוצר, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה וההגרלה הגדולה תתקיים כמתוכנן".