הישראלים שותים פחות חלב פרה, זו עובדה. בין אם הסיבה לנטישת המשקה הלבן היא טבעונות, הטענות שתעשיית החלב מזהמת את הסביבה, או רגישויות ואלרגיות לחלב, המגמה ברורה. מנתוני חברת סטורנקסט עולה, כי ב־2019, עד כה, חלה ירידה של 0.7% בצריכה הכמותית של חלב לשתייה בישראל. שוק החלב בארץ עדיין מגלגל כ־1.5 מיליארד שקל בשנה. לעומתו, שוק משקאות החלב הצמחיים עלה ב־10%, והוא מגלגל כ־187 מיליון שקל בשנה. כלומר, ספינת ענק לעומת רפסודה צנועה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בארה"ב הרפסודה כבר פגעה בעוצמה בספינה וטילטלה אותה: דין פודס, תאגיד מוצרי החלב הגדול בארה"ב, הגיש לאחרונה בקשת הגנה מפשיטת רגל. הסיבות לנפילתו רבות, כאשר אחת מהן היא צרכנים שעברו לתחליפים. סיבות לנטישה: טבעונות, טענות שתעשיית החלב מזהמת את הסביבה, רגישויות ואלרגיות לחלב.
הכוכב העולה של תחליפי החלב בארה"ב כרגע הוא חלב שיבולת שועל: מכירותיו קפצו ב־636% (ל־53 מיליון דולר) בשנה האחרונה. מבחינת נתח השוק, משקה השקדים הוא המלך: 72% מהשוק. חלב הסויה בארה"ב מהווה רק 11% מהשוק, בעוד שבישראל הוא מגיע לנתח שוק של 63% (מבחינה כספית).
במדפי תחליפי החלב בישראל היום יש צפיפות מותגים וסוגים. בסניף אחד ולא גדול של שופרסל דיל ספרנו 20 סוגי תחליפים. יעקב קדמי, סמנכ"ל השיווק של וילי פוד, מסביר למה החברה נכנסה לשוק הזה (עם המותג יורו וג): "היום בכל בית קפה יש חלב סויה וחלב שקדים. הדור הצעיר הופך ליותר רגיש לחלב ומדף התחליפים רק גדל. זכינו במכרז ואנחנו ספקים של צה"ל, צרכן תחליפי חלב גדול. כמו שילדים גדלים היום על מים וזה משנה את שוק המשקאות הקלים, כך גם שוק החלב ישתנה. אם זה היה שוק קטן, טרה ושטראוס לא היו נכנסות אליו".
זה גם יותר רווחי.
"יחסית לחלב הוא בטוח יותר רווחי, כי הוא לא דורש קירור ולכן נוח יותר להפצה ולתצוגה (וחשוב לא פחות - מחירו אינו בפיקוח, מ"ק). תחליפי חלב שמוצגים בקירור הם תרגיל שיווקי של שחקניות שיכולות להרשות לעצמן שטח מדף במקרר החלב הצפוף".
שוק תחליפי החלב בארץ נשלט על ידי תנובה, שמחזיקה 59% מהשוק הכספי ו־64% מהשוק הכמותי. שסטוביץ, עם המותג אלפרו, מחזיקה ב־23.5%, נטורפוד עם המותג ויטריז מחזיקה ב־11%, שופרסל גרין עם 2% ויורו וג של וילי פוד עם 1.5% בלבד. טרה החלה לשווק חלב צמחי לאחרונה תחת המותג "משק צוריאל", וגם לרמי לוי ולשופרסל יש מותגים פרטיים של משקאות סויה ושקדים.
א', צרכנית אדוקה של חלב שקדים ביתי, מסבירה למה נטשה את חלב הפרה: "אני לא טבעונית, אבל שמחה לצמצם ניצול ופגיעה בבעלי חיים. עברתי לחלב שקדים כי חשתי שחלב פרה לא עושה לי טוב והבנתי שהייצור שלו מזהם מאוד את הסביבה. אני טוחנת שקדים בבית, ובחוץ שותה חלב שקדים או חלב שיבולת שועל, ואין לי מחסורים תזונתיים".

ניתן לחלק את משקאות תחליפי החלב לארבע קטגוריות: משקאות דגנים (שיבולת שועל, כוסמין, דוחן, אורז), אגוזים (שקדים, קוקוס, קשיו, לוז, מקדמיה, ברזיל), קטניות (סויה, אפונה) וזרעים (פשתן, קנבוס). הפופולריים ביותר הם סויה, שקדים ואורז.
אחד מסוגי החלב הצומחים בישראל הוא משקה שקדים. כשאומרים לנו "חלב שקדים", אנחנו חושבים על, ובכן, שקדים. אבל זה לא מדויק. ייתכן שתופתעו לגלות שברוב מותגי משקאות השקדים, שיעור השקדים הוא 2% בלבד. משקאות השקדים מכילים בעיקר מים וסוכר כרכיבים עיקריים. לא רק שלא מדובר בתחליף לחלב פרה, אלא שקשה לקרוא למשקה הזה משקה שקדים. השם הנכון יותר הוא כנראה משקה עם שקדים.
מבט נוסף ברשימת הרכיבים מעלה שמדובר במוצרים מתועשים במיוחד. הבעיות העיקריות: חלקם מכילים פחות חלבון מאשר חלב פרה (חלב האורז דל במיוחד בחלבון). חלקם עתירי סוכר (בעיקר המשקאות בטעמים, למשל וניל, שוקו ובננה), ורובם מכילים בעיקר מים ומעט מאוד מחומר הגלם שעל שמו הם נקראים. כמו כן, יש הרבה תוספים ומייצבים.
יחד עם זאת, בעוד שרוב המוצרים אינם מכילים די חלבון, חלבי סויה, אפונה ופשתן דווקא משתווים או אף עולים על חלב רגיל מבחינה זו. גם תכולת הסוכר ברוב תחליפי החלב נמוכה לעומת חלב פרה (פרט למשקאות שיבולת שועל ואגוזי לוז) וכך גם רמת הקלוריות (פרט למשקה שיבולת שועל). כמו כן, ברוב המשקאות יש פחות שומן מאשר בחלב פרה, ובכל המשקאות אין שומן רווי (פרט לחלב קוקוס, 0.9 גרם במשקה של אלפרו). תכולת הנתרן, האשלגן והסידן ברוב המוצרים דומה לתכולה שבחלב פרה - אך חלב שקדים, אפונה ופשתן מכילים דווקא יותר סידן מחלב פרה.
יש גם ערכים תזונתיים חיוביים אחרים: חלב שקדים עשיר בנוגדי חמצון, חלב קוקוס עשיר בברזל, במגנזיום ובאבץ, בחלב סויה יש איזופלאבונים - אנטיאוקסידנטים עם תכונות אנטי־דלקתיות. כמעט כל תחליפי החלב מכילים סיבים תזונתיים וויטמינים שאין בחלב רגיל, והם דלי פחמימות.

מאיה לנגר, דיאטנית קלינית בעלת תואר שני בתזונה, התבוננה בתוויות של קרוב ל־20 סוגי משקאות שנתנו לה לבחון, ולרוב לא אהבה את מה שראתה. "המשקה היחיד שמתקרב בערכיו לחלב הוא חלב הסויה, שמכיל 3 גרם חלבון ל־100 מ"ל משקה, ומדובר בחלבון מלא וטוב. הייתי בוחרת במשקה סויה ללא תוספת סוכר, עם רשימת מרכיבים קצרה ככל האפשר", היא אומרת.
"למשקה השקדים מוסיפים אינסוף דברים. אין בו חלבון, או שיש כמות מזערית בלבד, ובמרבית התחליפים הסוכר מככב בראש רשימת הרכיבים אחרי המים. ברוב המשקאות יש גם תוספת של מלח, מייצבים ומתחלבים - חומרים שמחלישים את ההגנה של המעי שלנו מפני מזיקים. מוסיפים למשקאות גם שמן כדי להעשיר את הטעם ואת התחושה בפה".
גם בחלב פרה יש שומן וסוכר.
"אבל הוא לא מוצר מעובד (למעט פסטור - מ"ק). כמו שלא אמליץ על קולה, לא אמליץ גם על רוב תחליפי החלב".
בשקדים יש ערכים תזונתיים שאין בקולה.
"נכון, נוגדי חמצון, והם טובים לבריאות הלב, אבל כשמדובר ב־2% שקדים במשקה שרובו מים, זה כל כך מינימלי. עדיף לאכול שני שקדים במקום זה. כל המשקאות גם מועשרים בויטמינים D, B2 ו־B12. זה טוב, אבל הכמויות מזעריות ולא יעילות. הדבר היחיד שמוסיפים בכמות גבוהה ויש לו יעילות זה סידן: 120 מ"ג ב־100 מ"ל זו כמות מאוד יפה".
מה הכי גרוע?
"ככל שהטעם יותר מיוחד - בננה, קפה, שוקולד ושדרוגים - המוצר עבר הרבה יותר עיבוד והוא הרבה פחות מזין. בחלב סויה בטעם בננה, למשל, יש מיץ בננות שמיוצר מתרכיז, כלומר אין שם בננה. גם יש שם שלושה סוגי סוכר: לבן, מלטודקסטרין וסוכר שרוף (ראוי לציין שגם במשקאות שוקו או בננה חלביים, למשל, יש יותר סוכר וערכים תזונתיים ירודים בהשוואה לחלב רגיל, מ"ק)".
מה עדיף - סויה בקירור או לא בקירור? יש טענה שהקירור הוא טריק שיווקי.
"החלב הזה לא מצריך מקרר. דווקא הסוג שצריך מקרר, כמו המשקאות של תנובה, שופרסל וטרה, מכיל כל מיני תוספי E. עדיף לקחת את המוצר שלא בקירור - כי שם רשימת הרכיבים יותר קצרה, ההפך ממה שהיינו מצפים".
מה אומרים היצרנים? שאלנו את ראיד זועבי, טכנולוג ראשי בחברת סוי מג'יק של תנובה, למה מוסיפים סוכר, לציטין ומייצבים: "את רוצה שהטעם של החלב בקפה יהיה מתקתק וניטרלי, וסוכר מעניק יותר טעם למוצר. אבל המגמה היא להפחית את רמות הסוכר. המתחלב קושר את השומן עם המים כדי לתת מרקם הומוגני. המייצבים והמסמיכים הם טבעיים ומיוצרים בתהליכים ביוטכנולוגיים, ומשתמשים בהם במינון מינימלי".
למה יש אחוז מזערי של שקדים בחלב?
"שקדים זה דבר יקר. בעולם מקובל להשתמש בסביבות 1.5%-2% שקדים (אנחנו מצאנו בישראל גם חלב שקדים עם 8%, ובארה"ב המותג Three Trees מתגאה ב־20% שקדים - מ"ק). אנחנו הכפלנו את הכמות ל־4%. זה פגע לנו מאוד ברווחיות, אבל זה מסייע להוריד את כמות המייצבים, והמרקם שנוצר טוב יותר והטעם חזק יותר".
למה תחליפי החלב כה יקרים, אם אתם משתמשים בכל כך מעט חומרי גלם?
"בכל העולם זה עולה כמעט פי שניים מחלב פרה, בגלל תהליך הייצור והעבודה שזה דורש".
מוצרים שבדקנו: משקאות הסויה השונים של תנובה, אלפרו, משק צוריאל והרדוף.
טווח מחירים: 16.90-6 שקלים
יתרונות: מכילים חלבון כמו בחלב פרה ואף יותר, איזופלבונים - אנטי־אוקסידנטים עם תכונות אנטי־דלקתיות, סיבים תזונתיים וויטמינים. דלים בפחמימות.
חסרונות: בחלקם כמות פולי הסויה נמוכה (בין 4.1% ל־8.7% במשקאות שבדקנו); הרבה תוספות (קלציום קרבונט, מווסתי חומציות, חומרי טעם וריח, מלח, מייצב גלן גאם, חומרי E למיניהם); בחלקם הרבה סוכר (3.8 גרם סוכר במשקה סויה הרגיל של תנובה).
שורה תחתונה: המשקה הכי דומה לחלב פרה, כשהוא במתיקות מופחתת. כשהוא ללא סוכר - הוא הכי קרוב למשקה טבעי.
הכי טוב: משקה סויה ללא סוכר של אלפרו (8.7% סויה) או תנובה (6.4% סויה).
פחות מומלץ: משקה סויה "רגיל" שמסתתר בו סוכר, כמו סויה משק צוריאל של טרה עם 47 קלוריות ו־4.2 גרם סוכר ל־100 מ"ל. גם יורו וג עם 6% סויה בלבד וסויה לייט כמו זה של תנובה, שיש בו סוכרלוז, ממתיק מלאכותי.
מוצרים שבדקנו: משקה שקדים של תנובה, שקדים ושקדים־קוקוס של אלפרו, שקדים של אלמונד בריז, משקה שקדים של דה ברידג'.
טווח מחירים: 6.9-22.9 שקלים.
יתרונות: מכילים יותר סידן מאשר בחלב פרה, עשירים בנוגדי־חמצון, טובים ללב, מכילים סיבים תזונתיים וויטמינים, דלים בפחמימות.
חסרונות: מעט שקדים (בין 2% ל־8% במשקאות שבדקנו); מעט חלבון (בין 0.4 גרם ל־1.5 גרם ל־100 מ"ל); הרבה תוספות (כמו מלח, מייצבים, חומרי E למיניהם, מתחלבים, חומרי טעם וריח); בחלקם הרבה סוכר (4 גרם ל־100 מ"ל בדה ברידג').
שורה תחתונה: אחוז השקדים זניח ולא מספיק כדי ליהנות מיתרונות השקד.
הכי טוב: במשקה שקדים של דה ברידג' יש 8% מחית שקדים, אך זה משפיע על הקלוריות (70 ל־100 מ"ל) ועל הסוכר (4 גרם). גם אין בו מייצבים ומתחלבים. במשקה שקדים תנובה יש 4% שקדים ופחות סוכר (3.2 גרם) אבל יש מייצבים ומתחלבים.
פחות מומלץ: אלמונד בריז - סוכר לבן כרכיב שני ו־2% שקדים בלבד, מלח, מתחלבים ומייצבים. יש בו 3 גרם סוכר ורק 0.5 גרם חלבון.
מוצרים שבדקנו: משקה קשיו של אלפרו, משקה אורז עם אגוזי לוז של ויטריז, משקה אגוזי ברזיל של דה ברידג'.
טווח מחירים: 9-22.5 שקלים.
יתרונות: מכילים סיבים תזונתיים וויטמינים; השומן של האגוזים נחשב לבריא, לא כולם עתירי קלוריות.
חסרונות: מכילים כמות קטנה יחסית של אגוזים (בין 3% ל-4% במשקאות שבדקנו) ומעט חלבונים (פחות מ־1 גרם ל־100 מ"ל); הרבה תוספות (שמן חמניות, מייצבים, מתחלבים, עמילן אורז, לוקוסט, לציטין).
שורה תחתונה: משקאות לא מומלצים כתחליף חלב משום שהם דלים בחלבון.
הכי טוב: רוב המשקאות שבדקנו לא מומלצים. במשקה אגוזי ברזיל של דה ברידג' 4% אגוזים - אך יש שטוענים שצריכת יתר של אגוזי ברזיל מזיקה לבריאות. יש בו מעט קלוריות (30 ל־100 מ"ל משקה) וסוכר (0.1 גרם), אך גם מעט חלבון 0.7) גרם).
פחות מומלץ: משקה אורז עם אגוזי לוז של ויטריז. ב־100 מ"ל משקה יש 71 קלוריות ולא פחות מ־10 גרם פחמימות.
מוצרים שבדקנו: משקה אורז של ויטריז, משקה אורז של אלפרו, משקה אורז־שקדים של איסולה ביו, משקה שיבולת שועל של פרימוונה, משקה דוחן של יורו וג, משקה כוסמין של הרדוף.
טווח מחירים: 6-19.9 שקלים
יתרונות: כמויות דגן גבוהות (כ־12% שיבולת שועל, 15%-16% דוחן); סיבים תזונתיים וויטמינים.
חסרונות: משקאות האורז והדוחן הם הדלים ביותר בחלבון (בין 0.4 גרם ל־0.5 גרם ל־100 מ"ל במשקאות שבדקנו); במשקאות שיבולת שועל יש יותר סוכר מאשר בחלב פרה (כ־6 גרם ל־100 מ"ל במשקה הפרימוונה) וברובם יש שמן חמניות לתוספת שומן.
שורה תחתונה: משקאות אורז לא מומלצים. משקה שיבולת שועל מכיל הכי הרבה פחמימות אבל יש בו סיבים תזונתיים ושיבולת שועל עוזרת במניעת סוכרת.
הכי טוב: המשקה אורז של אלפרו סביר יחסית עם 12% אורז (בהתאם כמות הפחמימות גדולה: 9.5 גרם ל־100 מ"ל, מהם 3.3 גרם סוכר).
פחות מומלץ: אורז שקדים של איסולה ביו. מעט שקדים (3%), ויש ב־100 מ"ל יותר מ־80 קלוריות ו־5 גרם סוכר.
מוצרים שבדקנו: משקאות סויה בטעם וניל, שוקו ובננה של אלפרו, משקאות סויה וניל של תנובה ומשק צוריאל, משקה שוקו סויה של שופרסל גרין, משקאות שקדים בטעמים.
טווח מחירים: 7-19.9 שקלים
יתרונות: במשקאות הסויה יש חלבון בכמות מספקת, הם טעימים.
חסרונות: הרבה סוכר וחומרי טעם וריח. במשקה שופרסל שוקו סויה אין בכלל קקאו ברכיבים. במשקה סויה בננה של אלפרו יש 5.8% פולי סויה, סוכר לבן כרכיב שלישי, מיץ בננות שמיוצר מתרכיז 1.2%, חומרי טעם וריח, מלטודקסטרין (סוכר), סידן, מייצבים, מלח, מווסתי חומציות, וויטמינים.
שורה תחתונה: לא מומלצים כתחליף חלב משום שהם דלים בחלבון.
הכי טוב: אלמונד בריז שקדים וניל לא ממותק. יש בו 16 קלוריות בלבד ל־100 מ"ל ומעט פחמימות (אבל אין בו כלל חלבון).
פחות מומלץ: אלפרו סויה שוקולד עם 61 קלוריות ו־7.5 גרם סוכר ל־100 מ"ל.