האירו ממשיך לאבד גובה ונופל לשפל של 18 שנה מול השקל. המטבע האירופי נחלש היום (ג') ב-0.4% בשוק המט"ח המקומי ונסחר תמורת 3.72 שקלים - שפל מאז תחילת 2002. הדולר נסוג ב-0.1% לרמה של 3.406 שקלים, רמתו הנמוכה ביותר מאז ראשית 2018. בשווקים הבינלאומיים נסחר הצמד אירו-דולר ביציבות ובשער של 1.091 דולר לאירו.
בין אופטימיות זהירה לחשש מאסון: הבורסות עדיין אדישות לקורונה
לאחר 4 חודשים: הביטקוין שב לרמה של 10,000 דולר
דו"חות קרן אייפקס: מקס סטוק שווה 200 מיליון דולר
2020 הייתה אמורה להיות השנה בה אירופה תחזור לרשום שיעורי צמיחה מרשימים. לאחר שעניין הברקזיט עבר, היה לאיחוד האירופי סיכוי להתקדם לעבר עתיד טוב יותר. גם הקלה במלחמת הסחר בארה"ב וסין הייתה אמורה לסייע להתאוששות גוש האירו ולעלייה בשער האירו. עם זאת, המציאות לא התחברה עם התחזיות ל-2020. לאחר יום מסחר סוער יחסית בשני, נפל האירו לשפל של ארבעה חודשים מול הדולר, מתחת לרמה של 1.1 דולרים. ייתכן שהסיבה לחולשת האירו קשורה לבעיות הפוליטיות בתוך אירופה בין המדינות עצמן, ואולי הסיבה קשורה לדולר ולמצב הטוב של המשק האמריקני. רק ביום שישי האחרון פורסם כי שוק העבודה שם שמר על עוצמות יוצאות דופן.
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, אמר כי "המצב הטוב של שוק העבודה של ארה"ב הוביל אותנו להעלות את תחזית הצמיחה של המשק האמריקני ב-2020 ל-1.5%-2.0%. בהתאם לכך, הפד ימשיך להחזיק במדיניות של ישיבה על הגדר ויפחית את הריבית רק מטעמי ביטחון במידה וירשם שיהוק רגעי בנתונים".
לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, המשך התחזקות השקל והאפשרות שהצמיחה העולמית תיפגע כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה בסין מעלים את הסיכויים שבנק ישראל יפחית את הריבית. "למרות מאמצי בנק ישראל, השקל התחזק השבוע לשיא חדש מול סל המטבעות", ציין.
קליין כתב בסקירתו השבועית כי "התחזקות המטבע איננה תופעה שלילית בהכרח - היא תופעה המאפיינת כלכלות חזקות בעולם ויש ממנה מרוויחים: היבואנים והצרכנים שכוח הקנייה שלהם גדל ומנגד יש נפגעים - היצואנים". הוא ציין כי הגורמים הבסיסיים - עודף בחשבון השוטף, מכירות חברות ישראליות לזרים, יצוא הגז לצד דירוג גבוה - עדיין תומכים במגמת ההתחזקות של המטבע הישראלי.
"למרות שהייצוא הישראלי (במיוחד יצוא השירותים) מפגין חוזקה על אף התחזקות המטבע, אנו מאמינים שהבנק ימשיך וירכוש מט"ח", כתב קליין. עוד הוסיף כי סיכומי הדיונים של החלטת הריבית הראו שמרבית חברי הבנק תומכים בהמשך הרכישות כדי למתן את התחזקות השקל שמהווה גורם משמעותי באי עמידת הבנק ביעד האינפלציה. לדבריו, "גם ההסתברות שבנק ישראל יבחר להוריד את הריבית עולה, במיוחד על רקע האפשרות שהצמיחה העולמית תיפגע כתוצאה מהתפרצות הנגיף בסין".