ילדים לא הופכים הורים למאושרים

חשבתם שילדים תורמים לאושר שלנו כהורים? כנראה טעיתם. כדאי לחפש מקורות אחרים לאושר ולדאוג לעצמכם ההורים

 

 

כל מי שטס בטיסה מסחרית מכיר את הרגע הזה לפני שהטיסה ממריאה שבו הנוסעים מקבלים הדרכה למקרה שמסכות החמצן ירדו. ההנחיות אומרות שאם יושב לידך ילד שים על עצמך קודם את מסכת החמצן ורק אחר כך לילד. למרות שההנחיה הזו נוגדות את האינטואיציה ההורית שלנו שגורמת לנו להגן קודם כל על הילדים, יש בה הגיון רב. כי הרי אם נשים על הילד את מסכת החמצן אנו עלולים בינתיים לאבד את ההכרה ואז הילד יישאר לבד ועלול להיפגע.

 

ההנחיות בטיסות מסחריות צריכות להיות גם ההנחיות לחיים לנו כהורים. בשנים האחרונות עשינו לא מעט מחקרים שעסקו באושר של ישראלים. בין היתר מצאנו כי ילדים אינם מייצרים שביעות רצון מהחיים או במילים אחרות אינם תורמים באופן ישיר לאושר לנו. הם לא פוגעים באושר שלנו אבל לא מוסיפים לו. הם כן מייצרים משמעות לחיים והיא באופן עקיף מוסיפה לנו לאושר.

 

הנתון הזה מצטרף לנתונים אחרים ממחקרים בעולם ובארץ שמראים כי בין גיל 30 לגיל 40 (ובשנים האחרונות רואים מגמה של עלייה בטווח לגיל 35 עד 45) אנו נמצאים ברמות השפל באושר שלנו. למעשה הקשר בין אושר לגיל נראה כמו האות U (עם הגיל האושר יורד ומגיע לשפל בסביבות גיל 40 ומשם הוא מתחיל לעלות חזרה).

 

למה אנחנו לא מאושרים בעשור הרביעי לחיים?

ההסברים לירידה באושר בעשור הרביעי לחיים קשורה גם לגידול הילדים. לצד המשמעות שהילדים מייצרים עבורנו הם גורמים לנו לחרדות ופחדים הקשורים לבריאות הילדים, להצלחתם ולהשתלבותם החברתית. בנוסף, גידול ילדים מעצים את החרדות הכלכליות (כי גידול ילדים עולה הרבה כסף בישראל ועל פי הערכות עד גיל 18 ילד יעלה יותר ממיליון ש"ח) ואת אי הודאות. כל אלו גורמים הפוגעים לנו באושר אבל לא תמיד בשליטתנו. מהצד השני כשאנו הורים לילדים קטנים יש לנו נטייה להשקיע פחות ב"מכונות האושר" שלנו ו"להקריב" את עצמנו עבור הילדים.

 

בין היתר ישנם הורים המעדיפים לוותר על עבודה וקריירה למען הילדים. צעד זה לא תמיד נכון. המחקרים מראים כי לעבודה יש השפעה משמעותית על האושר שלנו ואנשים עובדים (ללא קשר לסוג העבודה) יהיו יותר מאושרים מאלו שאינם עובדים. לצד ההכנסה שחשובה לאיכות החיים שלנו, העבודה מגדילה את הערך העצמי שלנו, עוזרת לנו להתפתח, גורמת לנו לצאת מהבית ולהרחיב את מעגל החברים.

 

בנוסף, להורים (בעיקר לילדים קטנים) יש נטייה לוותר על הפנאי הפעיל שלהם. פחות פעילות גופנית, פחות חוגים ואפילו פחות מפגשי חברים. כל אלו "מכונות" שוויתור עליהן פוגע באושר. כשמגדלים ילדים קטנים אנחנו גם נוטים לישון פחות דבר שבפני עצמו פוגע באושר שלנו ובבריאות הנפשית שלנו.

 

 

 

האושר של ההורים לפני האושר של הילדים

ככלכלני אושר אנו מנסים למפות את הגורמים השונים המשפיעים על האושר ולמצוא את הנוסחה האופטימלית לאושר. כשאנו מגדלים ילדים אנחנו לא תמיד מחלקים את הזמן שלנו בצורה אופטימלית על מנת שהאושר של הילדים ושלנו יהיו ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. האינטואיציה ההורית שלנו מנחה אותנו לשים את הילדים במרכז ולוותר על חלק "ממכונות האושר". אבל זו לא בהכרח חשיבה רציונלית ולא בהכרח הפתרון האופטימלי, כי כמו במטוס אם לא נשים לעצמנו מסיכת חמצן גם הילד יסבול. וילדים שגדלים בבית עם הורים מאושרים מן הסתם יהיו מאושרים יותר גם בילדות וגם בבגרותם.

 

אז מה עושים?

התשובה פשוטה, מנהלים את האושר בצורה אופטימלית!

• מצאו את שלשת ה"מכונות" המשמעותיות ביותר לייצור האושר האישי שלכם ודאגו להמשיך להפעיל אותן גם כשיש ילדים. עבודה, פעילות גופנית, נגינה עם חברים או כל דבר אחר משמעותי בחיים שלכם. אם זה לא יהיה בלו"ז שלכם זה לא יקרה.

 

• דאגו לישון מספיק!

 

• נהלו את תקציב ההכנסות וההוצאות שלכם נכון (במיוחד כשיש ילדים) כי חרדות כלכליות הן גורם שמשפיע לרעה על אושרנו.

 

• ייצרו זיכרונות לבד ועם הילדים כי זיכרונות מייצרים אושר לטווח הארוך.

 

וזכרו תמיד את מודל הטיסה המסחרית ואת מסכות החמצן. אם לא תנשמו גם הילדים שלכם יסבלו. אז כשהאינטואיציה שלכם מנחה אתכם לשים את הילדים במרכז ולוותר על עצמכם זכרו כי אתם עלולים דווקא לפגוע באושרם של הילדים ולא לשפרו.

 

פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלה התנהגותית ולכלכלת אושר, המכללה למנהל.