מותשים מהילדים? כך תעלו את מדד האושר

שלום לך אבא יקר, החיים השתנו נכון? לפניי רגע היית על גג העולם, צעיר ורווק, ללא מחויבויות אדירות, בטח שלא משכנתא, חתונה וילדים. הלילות היו שקטים והשינה הייתה עמוקה, ולפתע התאהבת, התחתנת ומאז אתה כבר אבא, לא לאחד אלא לשניים, מתאמץ לשחזר מתי ישנת טוב לאחרונה מבלי שהעירו אותך בבכי או טיפסו עליך מתוך שינה. והזוגיות? רומנטיקה? זה נראה יותר כמו שותפות גורל

ובינתיים אצלך, את חוזרת מותשת מיום עבודה, עוד רגע מסתיים לו הגן, והדבר האחרון שמתחשק לך הוא לראות את הדקות היקרות האלו מפז חולפות. "רק עוד כמה דקות לעצמי", את מהרהרת בליבך. בזווית העין את קולטת את הכיור עמוס בכלים מלוכלכים, הסלון נראה כמו חדר מלחמה והלול של הקטנה עמוס בצעצועים. את מתכופפת לסדר את הצעצועים ומגלה שהקטנה פלטה על חצי מהם, ואז מתחילות המחשבות לחלוף - "רגע, זאת רק אני? בשביל זה הבאתי ילדים לעולם? האם אני מאושרת?"

הסוד הלא מדובר

אז כנראה שכן, זה לא רק אתם וזה לא רק אצלכם, למעשה הירידה בדרגות האושר היא גורפת, ועל פי מחקרים רבים קיימת אצל מרבית ההורים. נכון, זה לא פופולרי לדבר על זה, אבל חשוב שתדעו שמה שאולי מתרחש עמוק אי שם בתוך הלב הוא נורמלי ואף תקין.

הרי זה לא פשוט להתמיד בחיי היום יום השוחקים, במרתון האינסופי שבין להתחיל את הבוקר, בין אם זה להלביש את הקטנים שהחליטו עכשיו שהם דווקא רוצים ללכת לגן עם הפיג'מה של אלזה ובין אם זה אחרי מלחמת עולם עם המתבגר שלא רוצה לקום. או לחלופין כל כך חיכיתם לחופשה המשפחתית, וקצת אחרי שיצאתם לדרך מתגנבת תחושת אכזבה על כפיות הטובה כי ככל שניסתם לרצות ולפנק הם מתלוננים שמשעמם להם.

הורים נהנים פחות

ילדים זה שמחה? זהירות, עובדות מחקריות: כנראה שהמחקר המפורסם ביותר בתחום חקר ההורות הוא של זוכה פרס נובל לכלכלה, הפרופסור דניאל כהנמן. במחקרו המפורסם בו חקר מאות אימהות, הציג כהנמן כי גידול הילדים נמצא בתחתית הדברים שהעניקו להן אושר. למעשה האימהות דרגו את הסיפוק מגידול הילדים באותה רמת אושר המתקבלת מעבודות ניקיון הבית או עשיית כביסה.

ניפוץ הפנטזיה(צילום: shutterstock)

מחקר נוסף מציג את עקומת ה-U, כלומר העובדה כי גרף ההנאה אצל זוגות יורד כאשר נולד הילד הראשון וממשיך לרדת בכל לידה נוספת, וחוזר לעלות כאשר הילדים גדלים מתבגרים ועוזבים את הבית. מחקר נוסף שנערך בגרמניה, העלה כי ישנה פגיעה חמורה בתחושת הרווחה האישית אצל הורים בילודת הילד הראשון, השוות ערך לפגיעה של אבטלה או אף לגירושין.

המחקרים מדדו והתמקדו בתחושות של הנבדקים בזמן אמת, קרי בזמן הטיפול בילדים, והנתונים נאספו בדרך אמפירית של מדידה בסקאלה המורכבת ממספרים של אחד עד עשר. מחקרי אלו העלו הדים רבים שכן בתפיסה האינטואיטיבית והבסיסית ילדים מהווים מקור של הנאה עבור משפחותיהם. אולם לא כך הינם פני הדברים. יתרה מכך, ילדים, בעיקר בשנות התבגרותם, מהווים פגיעה אנושה לתחושת האושר והרווחה האישית אצל הוריהם, כך מסקנות המחקר. צרפו לכך את הלחץ הכלכלי, את הפגיעה בשעות השינה, את הפגיעה בזוגיות, והנה לכם הסבר לתמונה העגומה.

קראו עוד:

הגשמה והתפתחות - לא רק בזכות הקריירה

"לא חשבתי שתהיה לי משפחה כזו גדולה" 

האם צריך ללמוד להיות הורים?

אם כך הם פני הדברים, אז למה ממשיכים ללדת ילדים? ברור לכולנו שמנקודת מבט אבולוציונית קיימת הצדקה לילודה, וכן ברור לנו כי "טמונה הנאה גם בדרך עבור בני הזוג", אולם יחד עם זאת ככל שנעמיק בנקודת מבטו של האינדיבידואל נגלה סתירה בין הדברים. סתירה זו באה לידי ביטוי בצורה מגמתית ומובהקת בארצות אירופה וסקנדינביה, בהן עקומת הילודה הולכת ומתמעטת בצורה עקבית במהלך העשור האחרון ומגיעה למצבים בהם המדינה מעודדת ילודה בתמריצים כספיים אדירים, זאת בניגוד למדינות עולם שלישי בהן עקומת הילודה למשפחה נותרת גבוהה ויציבה.

אל תתבישו לבקש עזרה(צילום: shutterstock)

משמעות לחיים

האם בכל זאת ישנו סיכוי לאושר בתפקיד ההורות? התשובה מורכבת, אך התשובה טמונה בערך המוסף שילדים מכניסים לחיינו והוא נושא המשמעות. והמשמעות היא בהחלט נדבך משמעותי לבניית האושר האישי, ובכל זאת על מנת להיות יותר מאושרים ולחוש תחושות של רווחה נפשית במסעכם ההורי חשוב לתת דגשים מסוימים בהיבטים משמעותיים אלו:

• תמיכה חברתית/משפחתית: הדבר החשוב ביותר הוא סביבה חמה ותומכת. הוכח מחקרית כי בעת משבר או קושי משמעותי אצל האדם או בחיי המשפחה, הפרמטר המשמעותי ביותר שינבא יציאה מהירה וחזרה לתפקוד נפשי ורווחה הוא מקורות תמיכה רגשית. שמרו על אלו, ובמידה ואינם קיימים רכזו מאמצים על מנת ליצור לעצמכם רשת ביטחון רגשית חברתית.
  

• קבוצות הורים: כלי אפקטיבי ונגיש, נמצא היום בשכיחות נפוצה ונותן מענה אפקטיבי וחיוני בעיקר להורים בתחילת דרכם, המענה מתבטא הן בפן הפסיכו-חינוכי והן בפן הרגשי והנפשי.
  

• ניפוץ הפנטזיה: כגודל הצפייה כך גם עוצמת ניפוץ האשליה. ידע הוא כוח, ולכן היחשפו למקורות ידע בנושא גידול ילדים (יש לא מעט חומר בנושא) והן מניסיונם של זוגות אחרים שכבר מגדלים ילדים, שמעו על הקשיים שלהם ולימדו מהם על ההתמודדות הרגשית והאישית שלהם.
  

• מדיניות ממשלתית/מערכתית: נמצא כי מדיניות ממשלתית התומכת בילודה ומקצה לכך משאבים והתייחסות תקציבית ומערכתית (הידעתם כי בשוודיה חופשת הלידה אורכת 18 חודשים וניתן לנצלה מהרגע שהילד נולד ועד גיל שמונה?) מדיניות שכזאת מיטיבה את איכות חייהם ורווחתם הנפשית של אזרחיה.
  

• הביעו את תחושותיכם ותנו לזה לגיטימציה: חשוב ומשמעותי לשתף ולחלוק את הקשיים והמצוקה שבגידול הילדים, לצד ההנאה שבדבר, ולתת ביטוי לקושי, על מנת לא להישאר עם תחושות אלו לבדכם ועל מנת לא להרגיש תחושות של אשמה ובושה בשל הרגשתכם.
  

 הכותב הוא מומחה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (M.S.W) ומדריך מוסמך