למה לחץ יכול לעזור לילדיכם דווקא עכשיו

משבר הקורונה איפשר למשפחות רבות זמן רגיעה משותף שכולל שעות נטפליקס ובטלה מבורכת. אלו מנות מצוינות בתפריט, אבל ללא איזון הן עלולות להפוך לסיוט משפחתי

עבור הרבה משפחות הפך משבר הקורונה לזמן רגיעה וקירבה משפחתיים, לזמן סרטים וסדרות ולזמן של בטלה מבורכת. זה נפלא כמובן, אבל גם יכול להיות מסוכן. מתי? בעיקר כששוכחים את המתנה של יצירת חוסר נוחות - את החשיבות של הלחץ. דווקא בזמן הזה חשוב להורים לזכור שכמעט כל מחקר על צמיחה, פיזית, נוירולוגית או רגשית, מראה את אותו הדבר - הצורך באיזון בין מנוחה ללחץ.

 

מלכודת דבש

בלי לחץ - אין צמיחה. לחץ על השרירים בספורט מביא לחיזוקם. לחץ מבחנים מביא לזיכרון ולארגון עצמי טובים יותר. לחץ של רצון בקריירה - יכול להוביל אותנו לבחור בלימודים או ביוזמות אחרות. לא כל לחץ מביא לצמיחה, אבל כל צמיחה נובעת מלחץ. רגיעה ומנוחה חיוניות לנו מאוד, אבל רק כשהן מלוות בזמנים של לחץ. אל תבינו את הדברים לא נכון - רגיעה היא מעולה וזמנים של בטלה חשובים לגוף ולנפש, העניין הוא האיזון. הזמן הזה של עוצר הקורונה כשרובנו בבית יכול בקלות להפוך למלכודת דבש. נטפליקס, הקראת ספרים וצפייה בסרטים יכולים בקלות להפוך לתפריט המשפחתי היומי. אלו מנות מצוינות בתפריט, אבל כשהן מאוזנות במנות אחרות. אם שוכחים זאת ההזדמנות שקיבלנו לצמיחה בזמן המיוחד הזה יכולה בקלות להפוך לקיבעון, שעמום וריקנות.

 

אז כיצד יוצרים חוסר נוחות? לדוגמה, קובעים עם אנשים זמנים של ספורט מאומץ, ואם בני המשפחה לא משתפים פעולה, תעשו את זה בזום עם מי שכן רוצה לצמוח אתכם. קובעים זמנים לפרויקטים משפחתיים, קובעים זמני למידה משותפת עם הילדים ומתעמקים בדברים שהם בוחרים, כשצריך לזכור שהעמקה אינה נעימה תמיד ובטח שבזמנים של קושי ותסכול.

 

קראו עוד:

ה"שקט" בבית שעוזר לילדים לפרוח

מתוך השעמום - אמא ובת בפרויקט יצירתי

המדריך להורה הלא יצירתי בימי קורונה

 

אצלי בבית למשל, הגברנו מאוד את התדירות והעוצמה של שיעורי קרב המגע המשפחתיים. אחת ליומיים אנו עובדים על הגנה ממקל, סכין, חניקות, אחיזות, קרבות קרקע וכו'. בכל אימון אנחנו לובשים כפפות ומגנים ועושים סדרת קרבות. אנחנו גם קוראים כמעט מדי יום לאחר העבודה פרקים בתנ"ך. כן, אמנם אנו חילוניים למהדרין, אבל זו התרבות והמורשת שלנו, או קוראים טקסטים אחרים שדורשים העמקה וחשיבה.

 

אנחנו גם עושים הרבה כיף ויש המון מנוחה, אבל הם מאוזנים בזמנים של עומס ולחץ. הפעילויות הטובות ביותר הן פעילויות שבוחרים יחד עם הילדים, בהתאם למה שמרתק אותם. אבל גם אז הורים רבים חוששים מהצורך להניע ילדים להתמודד עם לחץ וחוסר נוחות, ולכן הם מוותרים על כל מצב שיוצר אותם, במקום להבין שמדובר במתנה.

 

מצבים אלו הם חלק חשוב מהלמידה של כל ילד ונער, כיצד להתמודד איתם ולצמוח מהם. בלי לתת לילדינו את הכלים להתמודדות אנחנו אולי חוסכים את הצורך להתמודד בהווה, אבל מקשים עליהם לצמוח בעתיד.

הכנה לעולם האמיתי

הורים רבים שואלים ומה אם הילד מסרב לקחת חלק בפעילות? או לחילופין - מתעניין כל העת בציפייה לזמן מסך? הרי שכאן חיוני לדבר על הצבת גבולות לילדים ולבני נוער. ניתן להסביר, לשכנע ולתת מידע, אבל בסוף זכויות (נטפליקס, טלפון וזמני מחשב) חייבות להגיע לצד חובות.

 

כהורים, חובתנו לבדוק שקיים איזון מידתי בין חובות וזכויות, אחרת אנחנו לא מכינים את הילד לעולם האמיתי, ומלמדים אותו להיות עצלן ואגואיסט. משבר הקורונה הוא זמן מעולה לתרגל את הסמכות ההורית שלנו שמאפשרת לנו להניע את הילד לפעולה מעשית. נכון, זה מורכב וקשה, ולא נולד האדם שיפקפק בעובדה שהורות הוא המקצוע המורכב והמסובך בעולם, אך לקחנו משימה ומחובתנו לעמוד בה למעננו, למען ילדינו.

 

הכותב הוא ראש חטיבת משאבי אנוש באקדמית גליל מערבי, מרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן ומנהל קבוצת הפייסבוק "מר מחר"