רשות המסים פתחה בחקירה פלילית נגד האחים בשל חשד שמסרו לה דיווח כוזב שלפיו נכסים שרשומים על שמם בשווי של כ-670 מיליון שקל שייכים בעצם לנאמנות של חמיו לשעבר של אחד מהם. בעקבות ההצהרה השקרית לכאורה הם הצליחו למשוך בשנים 2018-2016 יותר מ-80 מיליון שקל בפטור מלא ממס.
לפני כשלושה חודשים נערך במסגרת החקירה חיפוש במשרדו של עו"ד לוי שהיה מופקד על ענייני הנאמנות וייצג אותה ואת הנאמן, ונתפסו בו קלסר, מחברות, מסמכים וטלפון נייד. בתחילה הוא טען שעל כל החומר חל חיסיון עורך דין-לקוח, אבל לאחר משא ומתן עם רשות המסים נותרה מחלוקת רק לגבי 40 מסמכים שנמצאו בקלסר, שלוי טען כי 24 מתוכם מוגנים בחיסיון. בעקבות זאת פנתה רשות המסים לבית המשפט וביקשה לאפשר לה לעיין בכל המסמכים.
עו"ד לוי טען שהחיסיון חל על כל מסמך שהגיע אליו מטעם הלקוח שלו – הנאמן, ובכלל זה מסמכים שהעבירו לו עו"ד מקפריסין, שני האחים ועורכי דין ורואי חשבון שפעלו בשמם.
רשות המסים טענה מנגד כי החיסיון חל רק על המידע והחומרים שהוחלפו בין עו"ד לוי לנאמן עצמו, ולא על חומרים שהגיעו ממקורות אחרים שאינם לקוחותיו.
השופט חגי ברנר קבע כי לפי פקודת מס הכנסה, היקף החיסיון שחל על יחסי עורך דין-לקוח בפקודת מס הכנסה מצומצם יותר מהחיסיון הרגיל. לעומת החיסיון המוחלט שקובעת פקודת הראיות שחל גם על מידע ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין לכל אדם אחר מטעמו של הלקוח, החיסיון בפקודת מס הכנסה חל רק על עורך הדין והלקוח עצמו ולבית המשפט יש שיקול דעת אם להסירו לצורך עשיית צדק.
מכאן, נקבע, כל מסמך שהגיע לעורך הדין באמצעות אדם אחר, שאינו הלקוח, ובמקרה הזה – שאינו הנאמן, לא מוגן בחיסיון. עוד הודגש כי גם החיסיון על המסמכים שקשורים ללקוח לא בהכרח מוגנים אם יתברר שנמסרו על רקע כוונה לעבור עבירה פלילית.
לגופו של עניין נקבע כי הרשות רשאית לעיין ברוב המסמכים למעט שלושה – אחד מהם נמסר לעו"ד לוי על ידי הנאמן (הלקוח), והשניים האחרים הם מסמכים שהכין לעצמו כתרשומת אישית שיש עליה חיסיון. עוד נקבע כי שני מסמכים נוספים יימסרו לרשות רק אחרי שיימחקו הערות אישיות שנרשמו על ידי עורך הדין.