שני צוררים שהצליחו להשתחל ללוח השנה שלנו. אבל מה עם השאר?

אסונות של העם היהודי שלא היו מספיק נוראיים כדי לקבל חג

העם היהודי נדפק יותר מדי פעמים במהלך ההיסטוריה, ואם היינו צריכים לחגוג כל טרגדיה לא היה לנו זמן ללכת לבחירות. אז עם כל הכבוד לאנטיוכוס, פרעה והמן, החלטנו לתת במה לעוד כמה אסונות שלא זכו לתאריך בלוח השנה העברי

פורסם: 29.03.21 , 22:15
2 צפייה בגלריה
 שני צוררים שהצליחו להשתחל ללוח השנה שלנו. אבל מה עם השאר?
 שני צוררים שהצליחו להשתחל ללוח השנה שלנו. אבל מה עם השאר?
שני צוררים שהצליחו להשתחל ללוח השנה שלנו. אבל מה עם השאר?
“ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל". השורה המפורסמת הזו מסכמת יפה את כל חגי ישראל. מסוכות ועד פורים, מפסח ועד חנוכה, אין חג יהודי שלא צמח מטראומה והפך למסורת חביבה כמו שרק יהודים יודעים לעשות. אבל מה לגבי שאר הטראומות? הרי העם היהודי סבל כל כך במשך השנים, וחגים הרי יש כל כך מעט. אז לכבוד התקופה שבין פורים לפסח, כלומר בין המן לפרעה, הנה כמה נסיונות נוספים לרצח עם שפשוט לא היו טובים מספיק כדי לקבל חג משל עצמם.

פרעות קישינב

מזרח אירופה בתחילת המאה ה-20 הייתה מקום לא מדהים לחיות בו אם אתה יהודי. העיתון "בסרבי" שיצא ב- קבלו את זה - סרביה שבאימפריה הרוסית, קידם והפיץ עלילות דם במימון השלטונות, במה שניתן לתאר רק כזיהוי תהליכים. מכירים את העלילות על המצות מדם של ילדים נוצרים? שם זה התחיל. ביום ראשון של חג הפסחא הפוגרום התחיל ונעצר אחרי שלושה ימים שכללו מאות הרוגים ופצועים. סוף טוב אין פה ולכן אין חג שנושא את שם הפוגרום, אבל כן שתי פואמות ("על השחיטה" ו"בעיר ההרגה") של ביאליק ותגובת שרשרת שהובילה את הרעיון הציוני. כך שבמובן מסויים אפשר לומר שכל פעם שאתם משלמים מיסים אתם מציינים את פרעות קישינב

התריתל

"פרעות זה שלנו המרוקאים!" אוקיי אוקיי באמת שאין קהילה יהודית שלא סבלה מפרעות. התריתל ("הביזה") בפאז התרחשה לאחר מרידה של חיילים מצבא מרוקו במדריכים הצרפתים שלהם, ומשלא הצליחו לתקוף את שגרירות צרפת פנו להוציא עצבים על עשרות אלפי יהודים שבמקרה היו במקום, במשך כמה ימים שכללו מעשי אלימות וביזה ללא הפרעה. ועדיין, לא מספיק כדי לקבל אפילו חג קטן. קיפוח לשמו.
2 צפייה בגלריה
לא לריב, יש מספיק פרעות לכולם. התריתל
לא לריב, יש מספיק פרעות לכולם. התריתל
לא לריב, יש מספיק פרעות לכולם. התריתל
(צילום: פרופ' יוסף פנטון, אוסף פרטי)

הפרהוד

ואתם חשבתם ששבועות הוא חג חקלאי תמים נטול טראומות יחסיות. ובכן, בעיראק של שנת 1941 ציינו תושבי בגדאד את החג באמצעות אלימות, רצח וביזה שהשאירו עשרות אלפי יהודים חסרי-כל. אחרי כמעט עשור של חדירת תעמולה נאצית לסדר היום ובלי שום התערבות של הצבא הבריטי שחנה בסמוך. נשמע מוכר, הא? עשור אחר כך מבצע עזרא ונחמיה העלה לישראל את יהודי עיראק. מה לגבי חג? ובכן, כנסת ישראל ציינה רק בשנה שעברה לראשונה את האירוע בו נרצחו קרוב ל-200 יהודים, אז קחו את הזמן עם זה.

גירוש מוזע

בעלי בית מחורבנים, לכולנו היו כאלה. ב-1676 עלה לשלטון בתימן האימאם אלמהדי, שלא כל כך אהב נחשו את מי? נכון. אותנו. לאחר סגירת בתי כנסת ואיסור תפילה ושנייה לפני צו שהכריח את יהודי תימן להתאסלם או למות ריחם אלמהדי על יהודי תימן ובחר בפיתרון הרבה יותר פייסני - גלות לאזור תאהמה בסמוך לעיר מוזע שם הם נאלצו להתמודד עם חום, מחלות, חום, חיות בר, חום וטמפרטורות גבוהות. רק כשליש מהיהודים שרד את הגלות שארכה כשנה ונגמרה כי נוצר מחסור במשרות שאויישו על ידי יהודים. הכניסו בדיחה על בנקים וקמצנות של תימנים פה. חג לא יצא מזה אבל מי שמעוניין יכול לקרוא על הגלות בכתבי שלום שבזי, שדווקא שרד אותה.

פרעות "הפ-הפ"

קודם כל אחלה קופי. קליט, מוזיקלי, מפתיע שגרוב כזה הגיע מאזור בוואריה. מצד שני, בהתחשב בהיסטוריה של האנטישמיות אולי לא כ-זה מפתיע. דוגמא לחשיבות המיתוג - כי מדובר באירוע קטע יחסית לאירופה של המאה ה-19, שהתחיל דווקא בעקבות מתן זכויות אזרח "שוות" ליהודים, שהוביל למחאות מצד שכניהם הנוצרים שלא ראו בהם, אה, בני אדם שווים להם. אחרי אירועי אלימות (הדעות חלוקות לגבי פגיעות בנפש) ופגיעות ברכוש מלווים בקריאה הקלילה "הפ-הפ" התערב הצבא הגרמני. לא מתוך רחמים כמובן, אלא כדי להגן על הכסף שברשות משפחת רוטשילד ויהודים עשירים אחרים.

הטבח ביהודי יורק

טרגדיה פלוס זמן שווה קומדיה. טרגדיה פלוס זמן פלוס עיר בריטית שווה קומדיה בריטית, לא? לא אם תשאלו 150 מיהודי יורק שבשנת 1190 העדיפו למות על קידוש השם מלהתנצר. הסיבה הייתה שההמון תלה בהם את כל ההאשמות שהיו כלפי השלטון, שעזר לשלוט באמצעות כסף שהכניסה הקהילה היהודית (חלפנות כספים שישו לא אוהב, זוכרים?) הכנסייה כמובן שמחה ללבות את האש ולאחר התבצרות במבצר קליפורד, שזה מקום ביורק, הבינו היהודים הנצורים כי הבררה היחידה היא להפעיל "נוהל מצדה". שום חג לא מציין את זה, אבל בעקבות האירוע החלה מסורת שמצווה על יהודים לישון מחוץ לעיר, מה שגורם גם היום למשפחות ואנשי עסקים ממוצא יהודי ללון בפרוור של העיר. ואולי כי משעמם שם טילים, גם אופציה.

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.