איפה עדיף לפתוח תיק גירושין, בבית הדין הרבני או בבית משפט למשפחה?
"הסמכות לדון בגירושין של יהודים במדינת ישראל, היא של ביה"ד הרבני בלבד. בעניינים אחרים הקשורים לגירושין (כמו: משמורת ילדים/הסדרי שהות/מזונות אישה/ענייני רכוש וחלוקתו) קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולביהמ"ש למשפחה. הצד שמגיש ראשון את התביעה, הוא זה שקובע איזו ערכאה שיפוטית תדון בתביעתו. בנושא מזונות ילדים, לשם הקניית סמכות לבית הדין הרבני לדון בכך יש צורך בהסכמת 2 הצדדים, וככל שאין הסכמה, הסמכות תינתן לבית המשפט לענייני משפחה".
מה המשמעות כשהורה מקבל משמורת בלעדית על הילדים? האם יש להורה משמורן יותר זכויות/חובות מההורה השני בכל הקשור לגידול הילדים?
"חשוב להסביר כי להורה משמורן אין זכויות יתר אל מול זכויות ההורה שאינו משמורן בכל הנושאים הקשורים בגידול וטיפול בילדיהם הקטינים. ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, ועל כן לכל החלטה בעניין הקטינים יש צורך בקבלת הסכמת ההורה השני; המשמורת למעשה מעניקה זכויות כספיות שונות (כמו הנחה ארנונה, מענק לימודים/קצבת ילדים) אך אין היא פוגעת בזכויות ההורה השני כלפי הקטינים, לרבות בכל ענייני החינוך, קביעת מקום מגוריהם וענייני בריאות".
לאחרונה חל שינוי בנושא תשלום מזונות ילדים. מה אנחנו צריכים לדעת עליו?
"בחודש יולי שנת 2017, ניתן פסק דין (בתיק בע"מ: 919/15), בו למעשה קבע לראשונה ביהמ"ש העליון בהרכב מורחב של 7 שופטים תקדים מחייב, כי מזונות ילדים מעל לגיל 6, ייקבעו בין היתר בהתאם לחלוקת זמני השהות של הקטינים עם כל הורה וכן עפ"י הפער בהכנסות ההורים. עד לפס"ד זה החובה האבסולוטית לשלם מזונות הכרחיים לילדים עד לגיל 15, הייתה מוטלת על האב בלבד".
באילו מקרים בית הדין הרבני מחייב את הבעל לשלם לאשתו את כתובתה?
"במועד הנישואין, הבעל חותם על שטר כתובה בו מפורטים בין היתר חובותיו כלפי אשתו (כגון: לזון, לפרנס, לדאוג לביגוד, לקיום יחסי אישות). בכתובה מצוין הסכום אותו הבעל מתחייב לתת לאשתו במקרה של גירושין או מוות. הכתובה היא מסמך משפטי מחייב, וככל שלא נשללה מהאישה הזכות לקבל את כתובתה (למשל במקרה בו הוכח כי בגדה בבעלה) היא תהיה רשאית לפנות לבית הדין הרבני ולהגיש תביעה כנגד הבעל לתשלום סכום הכתובה אותו התחייב לשלם.
אם בני זוג יהודים נישאו בנשואים אזרחיים בחו"ל, היכן הם מתגרשים?
"חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי כל ענייני הנישואין והגירושין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. על כן, גם בני זוג יהודים, שנישאו בחו"ל בנישואים אזרחיים, יאלצו להתגרש בבית הדין הרבני. הליך הגירושין במקרה זה יהיה פשוט ומהיר יותר".
מה ניתן לעשות במידה והורה אחד מונע קיום הסדרי שהות בין הקטין להורה השני?
"ככל שקיים פסק דין (או החלטה) שניתנו ע"י בית משפט למשפחה/ביה"ד הרבני, ההחלטה מחייבת את 2 הצדדים. במידה וצד אחד בוחר לבזות את פסק הדין בו נקבעו הסדרי השהות עם הצד האחר, הצד הנפגע רשאי להגיש תלונה במשטרה בגין הפרת ההסדרים שנקבעו בפסק הדין. כמו כן הוא רשאי לפנות לביהמ"ש למשפחה/ביה"ד רבני, ולבקש להטיל סנקציה כספית (קנס) על הצד אשר מבזה את פסק הדין ומונע ממנו את קיום המפגשים עם ילדו הקטין".
האם לידועים בציבור קיימת זכות לרשת את בן/בת הזוג שנפטר/ה?
"חוק הירושה מסדיר גם את זכויות הירושה של ידועים בציבור. המחוקק מגדיר זאת בשם 'מעין צוואה', ולמעשה קובע כי במקרים מסוימים, הידועים בציבור זכאים לרשת את בן/בת הזוג שנפטר, כאילו הם היו נשואים זה לזו".
באילו מקרים רשאי ביהמ"ש לבטל צוואתו של אדם?
"הוראות החוק והפסיקה קובעות באילו מקרים ביהמ"ש רשאי לבטל צוואה. כך למשל, במידה ויוכח שהצוואה נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת, או תחת אונס, איום או תרמית, ביהמ"ש יורה על ביטול הצוואה. גם במקרה בו קיימת מעורבות של הנהנה על פי הצוואה בעריכתה, או במקרה של תלות המנוח בנהנה, וכן במקרה בו המנוח נעדר כשירות לערוך צוואה, ביהמ"ש יורה על ביטולה".
מה הם מזונות משקמים ומי זכאי לקבל אותם?
"בישראל בתי המשפט הכירו בזכותם של ידועים בציבור לתבוע מזונות משקמים לתקופת זמן קצובה מבן הזוג, זאת מתוך ההכרה בצורך להסדיר את חייו לאחר הפירוד. ניתן לפסוק את המזונות המשקמים בסכום חד פעמי או בתשלומים עיתיים. יש לשים לב כי הזכות לתבוע מזונות משקמים היא לא רק של האישה אלא גם של הגבר, אך ברוב המקרים התביעות מתקבלות כאשר מדובר בתביעת המוגשות ע"י נשים.
לאחר שאדם הולך לעולמו, מי רשאי לתבוע מזונות ו/או כתובה מן העיזבון?
"עפ"י חוק הירושה, בטרם יחולק העיזבון, זכאים, יורשי המנוח, לתבוע תשלום מזונות מתוך העיזבון. בנוסף החוק מסדיר את זכותה של האלמנה לתבוע את כתובתה מהעיזבון, וחוב זה שווה במעמדו ליתר חובות העיזבון, אולם נקבע כי חוב הכתובה מוגבל ל'סכום סביר'".
צחי זיסמן, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשר
טלפון: 054-5659559
אתר: www.law-zisman.com
מייל: zisman.adv@gmail.com
