מתי לכל הרוחות האמריקנים האלה ילמדו להכין קפה?
לא, כי אני העברתי בחודש שעבר שבוע שלם בעיר ניו יורק אשר במדינת ניו יורק, וגיליתי שהאומה ששמה אנשים על הירח עוד לפני שבישראל שמו אנשים בתוך הרמזורים של ההולכי רגל עדיין לא מסוגלת לייצר ולו כוס קפה אחת כמו שצריך. ושתבינו, הם ממש-ממש משתדלים.
בשנים האחרונות צצו ברחבי ארה"ב איזה 759 טריליון בתי קלייה עצמאיים לקפה. אני מדבר על בתי עסק האלה המנוהלים על ידי היפסטרים, למען היפסטרים, תחת מסכת עדינה של העמדת פנים כאילו לשלוק שלקחתי עכשיו אין טעם של מים המטפטפים לרחוב מאיזה מזגן בקומה שלישית. אני חושב שרק בברוקלין דגמתי איזה חמישה שונים כאלה (כאילו, שונים מבחינת השם שלהם, בפועל כולם נראים אותו הדבר), ובכל פעם מחדש גיליתי שלא נגמרו להם הדרכים לבאס.
אתה נכנס פנימה, מתרשם מהעיצוב הקבוע של לבנים חשופות בקירות, מתיישב על איזו מחבת וינטג' ומתחיל לקלל את הראשון שאמר "היי, לא צריך שולחנות, פשוט נשתמש בשקים ענקיים עם פולי קפה בפנים". אחר כך, כשאתה מבין שהמלצר פה לא ייגש אליך כי הוא עסוק בלהתמוגג מהג'אז הפיליפיני שבדיוק בוקע מהפטיפון רטרו פה, אתה קם בעצמך להזמין מהבריסטה.
5 צפייה בגלריה
בריסטה היפסטר מכין קפה
בריסטה היפסטר מכין קפה
אין כמו קפה דלוח עם מוזיקת אינדי-ג'אז ברקע
(Shutterstock)
כעבור הרצאה של לא יותר מ-140 דקות על האופן שבו הם מייבאים פולים מערוגה ספציפית בניקרגואה, אתה מבקש פשוט קפוצ'ינו או לאטה, או איך שלא קוראים פה לקפה עם קצת חלב, ומיד מקבל מבט של "תגיד, אתה מסתלבט עליי עכשיו?". בדרך כלל כשאני מבהיר שלא, הבריסטה המזועזע ינסה לברר אם אני מתכוון לקפה חם עם חלב רגיל, וכשאני אומר שכן, אני ממש יכול לראות את כובע הברט שלו רועד קצת על קצה הראש שלו, ואת הקעקועים הכל-כך רנדומליים על הידיים שלו מתפדחים בשבילי - כמו שאמור לקרות כשאתה מתנהל מול לקוח שלא קיבל את המזכר על זה שכבר לא שותים באמריקה קפה חם עם חלב שיצא מפרה.
כלומר, לא במובן שאתה מבקש קפה חם ומקבל אותו פושר. זה תמיד היה. במובן ששותים כאן רק קפה בדרגות משתנות של קפוא עם חלב שיצא מדברים שלא נהוג לינוק מהם. למעשה, אמריקנולוגים מדופלמים (נודניקים מההיי-טק) בדיוק מוסרים לי באוזנייה שזה ככה כבר איזה עשור לפחות. מסתבר שבשלב מסוים האמריקנים אמרו לעצמם שאין טעם להמשיך לשאוף לייצר ספל קפה חם אחד נורמלי בכל צפון היבשת, וכדאי להתרכז בכזה שמגיע עם חצי קילו קוביות קרח בתוך כוס בגודל של צידנית, כמו שהם כל כך אוהבים ורגילים. עדיף קפה קר עם חלב פטריות או חלב דלעת, ואני נשבע לכם במקינטה הביתית שלי שלא המצאתי עכשיו את הקטע של חלב פטריות או חלב דלעת. או את הדבר הזה שניסיתי פה ונקרא אשכרה Rocket Fuel, שזה קפה קר עם עוד כמה דברים שאמור להיות מדהים. הוא לא מדהים אגב, אבל הוא ממש בסדר בשביל קפה לא חם. למעשה, בשביל משהו שנראה כמו שוקולית עם קרח הוא אפילו ממש סבבה. בשביל משהו שהייתי בטוח שקיבל את שמו כי הוא משגר אותך לשירותים אחרי שני שלוקים, כי אנשים בוגרים לא אמורים להיות מסוגלים לעכל משקאות חלביים כאלה, הוא ממש-ממש סבבה.
אז ביומיים האחרונים שלי כאן פשוט הפסקתי להזמין קפה חם, והתחלתי להזמין את דלק המטוסים הזה. אני לא אוהב את זה יותר מקפה חם, ואני לא מת על הקטע של להסתובב עם הכוס הענקית הזאת ולשמוע את הקרח מקרקש בפנים, אבל אני בנאדם שאוהב להשתלב ומשתדל לרצות. וזוכר שעוד יומיים אני כבר חזרה בארץ, היכן שיודעים לעשות קפה חם כמו שצריך. ולקחת עליו 15 שקל לכוס טו-גו.
5 צפייה בגלריה
תור לסטארבקס בארה"ב. יודע מה, עזוב, אנחנו ניקח תה
תור לסטארבקס בארה"ב. יודע מה, עזוב, אנחנו ניקח תה
תור לסטארבקס בארה"ב. יודע מה, עזוב, אנחנו ניקח תה
(צילום: Shutterstock)
איפה בדיוק הסיפור הזה של אופניים חשמליים הולך להיעצר?
זאת אומרת, מבחינת איך שהדברים האלה נראים בימינו. אני עוד זוכר איך עד לפני כמה שנים כל הכלים מהסוג הזה שבהם נתקלת עדיין נראו כמו הדגם התקני שיצא מהמפעל, אבל לאחרונה נראה שמדובר במוטציה שלא מפסיקה להתפתח ולהשתנות, או סתם כמו משהו שנלקח מהסט של "מקס הזועם".
כל מיני קונסטרוקציות המבוססות על שלדה מולחמת ומושחרת, צמיג של שופל מקדימה וגלגל של בינבה מאחורה + ניטים על הכידון ופיצוצים במקום פעמון. לפעמים, כשאחד מיצורי הכלאיים האלה עוקף אותי על 200 קמ"ש בעיר, כשעל גבו רכוב נער עם הכנה לפלומת שפם, אני ממש מוצא את עצמי מתאכזב שלא קלטתי להבות פורצות לו מהאגזוז.
5 צפייה בגלריה
גבר היפסטר אופניים חשמליים
גבר היפסטר אופניים חשמליים
חייב להספיק למשמרת בסטארבקס
(Shutterstock)
עכשיו, זה לא באמת שאני מצפה שיהיה תקן אחיד לכלים האלה מבחינת עיצוב. לא כשאני חי במדינה שבה דיברו לעשר דקות על תקן של מהירות מקסימום לאופניים חשמליים, ואולי אפילו החליטו על משהו כזה, אבל בדיוק הגיע ממזנון הכנסת המגש של הקרואסון שקדים וכולם כבר שכחו מזה. אבל אני כן מצפה למינימום של אחריות אישית מהרוכבים של המוטציות האלה. בחיאת, איך קרה שעברתם מפנטזיות על רכבים משופרים מגרמניה ב-600 אלף שקל, לא כולל רמקולים, למציאות של רכיבה על אטב משרדי עם בטרייה וגלגלים תוצרת סין ב-2,000 שקל, כולל מעמד מתכוונן לטלפון? איפה החזון?! איפה הסטייל?! ובחיאת אבוק, איפה הקסדה?!
למי אני אמור לדווח אם נתקלתי באדם ששוטף ידיים בצורה סוטה?
אני מתכוון אבל ממש סוטה. הוא אשכרה יצק לעצמו סבון נוזלי על היד היבשה שלו, לפני שהרטיב אותה עם המים של הברז. כן, אני יודע, איזה מגעיל. אני לא אתפלא אם הוא מהאנשים האלה שיוצקים את משחת השיניים על המברשת לפני שהם מרטיבים אותה. או אלו שאוכלים את כל הארוחה שלהם, ורק בסופה מתחילים ללגום מהשתייה שחיכתה להם בצד.
5 צפייה בגלריה
ילד בלונדיני רוחץ ידיים
ילד בלונדיני רוחץ ידיים
אילוסטרציה של ילד בן שנתיים שרוחץ ידיים כמו שצריך. גם אתה יכול
(Shutterstock)
יודעים מה, אני אפילו מוכן להתערב שהוא מהאנשים האלה שהולכים עם כובע מצחייה ומשקפי שמש, ולפעמים מניחים את משקפי השמש על כובע המצחיה למעלה. אתם יודעים, כאילו שהם מנסים לסדר לעצמם קולטי שמש למוח. לא יכול להיות שהאנשים האלה יסתובבו בינינו ככה כמו כלום. צריך לעשות עם זה משהו.
איך זה יכול להיות שאני עדיין מקבל לטלפון פרסומות ב-sms, כאילו שהשנה היא 2004 ובדיוק סיימתי סשן הטענה של 11 שעות לנוקיה 3100 שלי?
ברצינות עכשיו, מה זה הדבר הזה. אחת לשלוש דקות אני מקבל הצעה לקבל הלוואה בתנאים מדהימים וללא ערבים. ההודעות האלה לרוב לא מנוקדות, אבל אני מניח שהם התכוונו לאנשים שיערבו לך, ולא לאנשים שמכירים שירים של אום כולתום. אני חושב שאם היה לי שקל אחד על כל הודעה כזאת שקיבלתי רק בחודש האחרון, יכולתי אני בעצמי להציע הלוואות לאנשים, כן כולל ערבים, כי אני לא גזען.
5 צפייה בגלריה
בית המכירות הפומביות מציג את הודעת ה SMS הראשונה בהיסטוריה
בית המכירות הפומביות מציג את הודעת ה SMS הראשונה בהיסטוריה
הודעת ה-SMS הראשונה בהיסטוריה. אפשר להתקדם?
(צילום: EPA)
ויש גם את ההודעות האלה שמנסות למכור לך קנביס. הן לרוב מגיעות עם מסר מכירתי קצר ואפקטיבי ("חומר של חממה" או "זה פרימיום, נשבע באבא"), ועם קישור לאיזה חשבון בטלגרם. כאילו, אני בנאדם שמעריך קדמה והכול, אבל אם הגענו למצב שסוחרי סמים הם אנשים עם רוח יזמית, זה עושה לי קצת עצוב בפנים.
אני מקבל גם הודעות שמזמינות אותי לאתר "כספים אבודים", ואני לא חושב שהם מתכוונים לכסף ששילמתי בין 2014 ל-2018 על מנוי לחדר כושר על אף שהלכתי פעמיים. אני מקבל הודעות מחברת הביטוח שלי, מקופת החולים שלי, ומהמספרה שלי כדי לאשר את התור שקבעתי למחר בבוקר. אני מוחק כל יום 400 הודעות מהבנק, מהסופרמרקט הקבוע שלי ומכל אפליקציה שהבן הקטן שלי הוריד לי אי פעם לטלפון.
כל הזמן הזה, יש רק הודעה אחת שאני מקבל, מסתכל ולא מקלל. להיפך - שאני מקבל, מסתכל ומחייך בהנאה גדולה: זאת שמעדכנת אותך שפקח חניה בחן את החניה שלך ומצא שהפעלת אפליקציית חניה, אז אתה ניצלת והוא התבאס. אחחח, איזה תענוג. אני חושב שהייתי נרשם לשירות ששולח לך הודעות כאלה אחת לחצי שעה גם אם האוטו שלך בכלל בחניה הפרטית בבית, או אם אין לך אוטו בכלל. או סתם כשאתה יושב בפקק. קיבינימט, כבר אמצע 2022, למה אי אפשר לקבל לטלפון את ההודעות שאתה באמת רוצה לקבל?!
פורסם לראשונה: 10:41, 08.06.22