דונלד טראמפ הכריז על אסטרטגיה כלכלית אגרסיבית בניסיון לאלץ את דנמרק למכור את גרינלנד לארצות הברית.
האולטימטום הכלכלי
טראמפ הודיע כי החל מה-1 בפברואר 2026, יוטל מכס של 10% על כל הסחורות המיובאות לארה"ב משמונה מדינות אירופיות: דנמרק, גרמניה, צרפת, בריטניה, הולנד, פינלנד, נורווגיה ושבדיה.
המכס צפוי לזנק ל-25% ב-1 ביוני 2026, אלא אם תושג עסקה ל"רכישה מלאה ומוחלטת של גרינלנד".
הרקע להסלמה
טראמפ טוען כי מעמדה הנוכחי של גרינלנד מהווה "איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב".
ההכרזה הגיעה לאחר שבעלות ברית בנאט"ו שלחו כוחות צבא לאי לאחרונה, צעד שנועד להרתיע ניסיונות אמריקאיים להשתלט על השטח בכוח. טראמפ כינה את תנועת הכוחות הזו כ"מסע למטרות לא ידועות".
2 צפייה בגלריה
הפגנה ב נואוק בירת גרינלנד נגד איומי נשיא ארה"ב טראמפ להשתלט על האי 17 בינואר
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka/Alex Brandon)
תגובות חריפות באירופה
דנמרק וגרינלנד: מנהיגי דנמרק הבהירו שהתשובה היא סופית: "לעולם לא נמסור את גרינלנד". הם קראו לבעלות בריתן לעמוד לצידם.
האיחוד האירופי: נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין, הביעה סולידריות מלאה עם דנמרק והזהירה מפני "סחרור מסוכן" ביחסים הטרנס-אטלנטיים.
צרפת ובריטניה: עמנואל מקרון השווה את האיומים של טראמפ לטקטיקות של פוטין באוקראינה. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, כינה את הצעד "שגוי לחלוטין".
גרמניה: בגרמניה הועלתה הצעה חריגה כמשקל נגד - להחרים את המונדיאל שאמור להיערך בארה"ב בקיץ 2026.
המצב בתוך ארה"ב
קיימת התנגדות גם מתוך הבית - סנאטורים רפובליקנים הזהירו שהמהלך מחליש את נאט"ו ומשרת את האינטרסים של רוסיה וסין.
סקרים מראים כי פחות מ-20% מהאמריקאים תומכים בניסיונות לרכוש את גרינלנד, ורק 4% תומכים בשימוש בכוח צבאי למטרה זו.
השלכות כלכליות
שיעור המכס הממוצע בארה"ב הגיע ל-16.8%, הגבוה ביותר מאז 1935. שווקי העולם נמצאים בחוסר יציבות בשל החשש ממלחמת סחר כוללת.
חוסר היציבות הזה הוא לא רק תיאורטי - מתחילת השנה אנו עדים לזינוק של כמעט 14% עם נפח מסחר גבוה בקרן הסל EUAD (העוקבת אחרי מגזר הביטחון באירופה). אירופה מבינה שהיא צריכה להתחיל לדאוג לעצמה ודואגת ליום שאחרי.
לסיכום ביניים, מדובר באחד המשברים הדיפלומטיים החמורים ביותר בעידן המודרני בין ארה"ב לאירופה, כאשר טראמפ משתמש בכוחה הכלכלי של ארה"ב ככלי לשינוי גבולות טריטוריאליים של בעלות ברית קרובות.
אז מה מכאן והלאה?
קשה להעריך מה יותר סביר שיקרה - מצד אחד, לארה''ב יש אינטרס משמעותי בגרינלנד. במקביל, כל פעם שטראמפ עושה שרירים וחוזר בו, הוא מאבד מהמילה שלו ומכוח ההרתעה שלו, איך שהוא נתפס בעולם.
מנגד, יתכן שיש פתרונות אחרים לבעיה. גם סכסוך בקנה מידה גדול בין ארה''ב ואירופה הוא לא באינטרסים של ארה''ב.
להערכתי, במקרה הזה יש צורך בפתרון ממשי ולא לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח.
אבל גרינלנד היא רק סימפטום. כשמסתכלים על התמונה הגדולה - מלחמת הסחר שהחלה לפני כמעט שנה, ונצואלה, מתחים מול סין - להערכתי, אם ארה''ב תמשיך ככה, היא תאבד את מעמדה כבעלת ברית של מדינות רבות בעולם - גם אלו שטראמפ מאיים עליהן, וגם אלו שלא - אשר מבינות שברגע שהוא ירצה משהו שהן לא מוכנות לתת, הן הבאות בתור.
בנקודה זו, חשוב להבחין בין ארה"ב כמוסד לבין המדיניות הספציפית של הממשל הנוכחי. הגישה שאין לבעלות הברית של ארה"ב לאן ללכת, היא אולי נכונה טקטית ל-2026, אבל הנקודה הקריטית היא התמריץ - בדיוק כפי שארה"ב פועלת להפחית את התלות שלה בסין כי היא מבינה שתלות היא חולשה, כך המהלכים הללו סוללים עבור שאר העולם את המסלול להפחתת התלות בארה"ב. בעולם הפיננסי, ברגע שנוצר צורך אסטרטגי, האלטרנטיבות (כמו מערכות תשלומים שעוקפות את הדולר, או גיוון רזרבות) מתחילות להיבנות. זהו תהליך שחיקה איטי, אך בטווח הארוך הוא עלול להיות הרסני למעמדה של ארה"ב כעוגן הכלכלי של העולם.
אנחנו כבר רואים בחודשים האחרונים ריצה לזהב, ואפילו ביטקוין עלה כבר כמעט 20% מהתחתית האם זו בדיוק הסיבה? קשה לומר בוודאות.
מה שאפשר לומר יותר בוודאות, הוא שאם ארה''ב תאבד את הדולר כמטבע רזרבה עולמי, מצבה יורע משמעותית.
דבר נוסף שזה מתחבר אליו - ריי דליו - the changing world order, והעניין של קונפליקט פנימי וחיצוני שעשוי להביא לשינויים מרחיקי לכת (7 באוקטובר למשל במקרה שלנו).
צפייה חובה בעיניי לכל החבר'ה שמשקיעים בריכוז גבוה בארה''ב לתקופה של כמה עשורים קדימה.
יש שיטענו כי מדובר בטקטיקת מו"מ קלאסית של טראמפ - שימוש באגרסיביות במטרה לייצר מנוף לחץ שיוביל את הצד השני להרכין את הראש ויציג את טראמפ לצד תמונת ניצחון. ייתכן שזה אכן המצב בטווח הקצר. עם זאת, טמון כאן סיכון אסטרטגי גדול יותר - גם אם יושג הסכם נקודתי כזה או אחר, כל מהלך כשזה גורם לנזק לאמון הבינלאומי. כשארה"ב משתמשת בכוחה הכלכלי כנשק נגד בעלות בריתה הקרובות, היא למעשה מאיצה תהליכים היסטוריים איטיים אך עוצמתיים. מצב כזה דוחף מדינות למלכוד שבו, בשלב מסוים, עליהן לייצר אלטרנטיבות - בין אם דרך חיזוק גושים כמו ה-BRICS, ובין אם דרך התקרבות לסין, פשוט כדי לא להיות תלויות באופן בלעדי בגחמותיו של הממשל בוושינגטון. בטווח הארוך, המחיר של אותה תמונת ניצחון טקטית עלול אובדן ההגמוניה והאמון בארצות הברית ובדולר.
לסיכום, אני נשמע פסימי מאוד, אבל קטונתי לגמרי. אם רון הקטן מישראל מבין נכון את הסיטואציה (ואולי הוא לא), אני מאמין שממשלת ארה''ב גם היא רואה את התמונה המלאה, ושכל החלטה שתתקבל לוקחת בחשבון את הפוטנציאל יחד עם הסיכון הטמון בה.
נצטרך להמשיך לעקוב. מה שכן, להערכתי, כל עוד מצב זה נמשך, הסיכון גבוה מהפוטנציאל בשוק האמריקאי.
ומה דעתכם? במבט קדימה, האם הגישה האגרסיבית של טראמפ (כמו במקרה גרינלנד או המכסים) תחזק את ארה''ב מבפנים, או שהיא מאיצה את תהליך הנטישה של בעלות בריתה ומסמנת את הדעיכה של הכלכלה הגדולה בעולם?
רון שפסר, מנכ"ל ובעלים של OwlStreet, אינו בעל רישיון לייעוץ השקעות. כל המידע המובא בכתבה אינו משמש ייעוץ להשקעה או תחליף לייעוץ. התוכן הוא לצורך לימודי בלבד.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
