בשנים האחרונות, על רקע הריבית הגבוהה שהובילה לעלייה בתשואות, הפכו הקרנות הכספיות לאלטרנטיבה בטוחה ונוחה להפקדה של כסף פנוי, כתחליף לפיקדונות בבנקים או לחשבון העו"ש. רבים מהישראלים, במיוחד על רקע הריבית הגבוהה והחשש מתנודתיות בשווקים, החליטו להפקיד את חסכונותיהם באפיק שנחשב לבטוח ביותר: קרנות כספיות. מוצר ההשקעה הזה, שאמור להיות נזיל וסולידי, מושך כספים בהיקפים עצומים, והפך לכלי המרכזי של הציבור לשמירת ערך הכסף.
אבל האם יש משהו שאיננו יודעים על הבונקר הפיננסי הזה? מה אם הסיכון אינו אפסי כפי שנדמה? בכתבה זו, נצלול לעומק עולם הקרנות הכספיות, נבין את הרעיון שמאחורי המוצר, נבחן את הרכיבים השונים שמרכיבים אותו, ונגלה מדוע הסיכון, במיוחד בימים אלו, עלול להיות גבוה יותר ממה שחשבנו.
קרן כספית: בטוח, נזיל... ומה עוד?
קרן כספית היא סוג של קרן נאמנות קצרת טווח, שנועדה לתת תחליף אטרקטיבי לפיקדון בנקאי. היא מנהלת כסף עבור הציבור הרחב, ועל פי התקנות, יכולה להשקיע רק באפיקים סולידיים וקצרי טווח:
● פיקדונות בבנקים (פק"מ): אלו הם למעשה כספים שהקרן מפקידה בבנקים לתקופה קצובה מראש, במטרה לקבל ריבית קבועה. ככל שהפיקדון קצר יותר, כך הנזילות גבוהה יותר. ההשקעה בפק"מ נחשבת לבטוחה מאוד, שכן היא מגובה על ידי הבנק עצמו.
● אגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר: אלו ניירות ערך שהממשלה מנפיקה לתקופות קצרות (בדרך כלל עד שנה) כדי לממן את פעילותה השוטפת. הקרן הכספית רוכשת אותן ומקבלת את התמורה המובטחת בתאריך הפירעון. הן נחשבות לאפיק ההשקעה הבטוח ביותר, מאחר שהן מגובות על ידי ממשלת ישראל, שנחשבת לגוף בעל סיכון פירעון נמוך במיוחד.
● מלווה קצר מועד (מק"מ): זהו נייר ערך קצר טווח, שהנפקתו מתבצעת באופן בלעדי על ידי בנק ישראל. מטרתו העיקרית של הבנק המרכזי באמצעות המק"מ היא לווסת את הריבית במשק ולשלוט על היצע הכסף. הקרנות הכספיות רוכשות את המק"מ בהנחה קלה ממחירו הנקוב. ביום הפדיון, בנק ישראל מחזיר את מלוא הערך הנקוב, והרווח נובע מההפרש. המק"מ נחשב לאפיק השקעה עם רמת הסיכון הנמוכה ביותר האפשרית, כמעט אפסית.
בנוסף, קרנות כספיות יכולות להשקיע גם בניירות ערך מסחריים (נע"ם), עליהם נרחיב בהמשך.
הייעוד המקורי של הקרן הכספית הוא להעניק לציבור תשואה נאותה, תוך שמירה על נזילות גבוהה שתאפשר למשוך את הכסף בכל רגע נתון. העניין הוא שהקרנות הכספיות, על אף היותן "מכונה משומנת" של הון ונזילות, צברו תאוצה אדירה בשנים האחרונות.
על פי נתונים שהתפרסמו לאחרונה, תעשיית הקרנות הכספיות ממשיכה בקצב גיוסים מסחרר, וגייסה מתחילת השנה כ-17.5 מיליארד שקל. סך נכסי התעשייה נמצא בשיא של כל הזמנים ועומד על כ-169.1 מיליארד שקל. העובדה שהציבור מפנה כספים בקצב כה מהיר מהבנקים אל הקרנות הכספיות, יוצרת אתגרים לא פשוטים עבור מנהלי ההשקעות. הם נדרשים למצוא במהירות אפיקי השקעה רבים עבור כל הכסף שזורם פנימה.
הנע"ם והסיכון הנסתר: "המירוץ לתחתית"
הצורך למצוא אפיקי השקעה מיידיים כדי לא לצבור מזומן שמוריד את התשואה, לצד המגבלות הרגולטוריות, דוחף את מנהלי הקרנות להשקיע יותר ויותר בניירות ערך מסחריים (נע"מים) – מוצר שמוגדר כסחיר לבורסה אבל בפועל כמעט ואינו. הנע"מ הוא למעשה חוב קצר טווח שהחברה מנפיקה לציבור, בדרך כלל לתקופה של עד שנה, במטרה לגייס הון זול למימון פעילותה.
"נכון, מצווה גדולה להיות אופטימי כמנהל השקעות, אבל גם לנהל את הסיכונים", אומר אנליסט בכיר שמכיר את התחום. "יש היום תחרות אדירה בין הקרנות, מנהלי הקרנות נכנסו למירוץ לתחתית, וזה מירוץ מסוכן. כולם נלחמים על כל עשירית אחוז תשואה, והתוצאה היא גידול הסיכון על חשבון הרווחים".
מנפיקי הנע"מים מודעים היטב למצב. נציג בחברה שמנפיקה ניירות אלה סיפר כי "התחרות הזו בין הקרנות הכספיות היא לטובת החברות. עכשיו החברות יכולות להנפיק נע"מים סחירים בריביות שהן לא יכלו להשיג לפני כן". הוא הוסיף בחיוך, "זה שיש לנע"מים סחירות מוגבלת זה לא חדש, אנחנו מכירים את זה".
כאן טמון לב הבעיה: כשהכול רגוע בשווקים, הנע"מ נחשב לנכס יציב ומספק תשואה. אבל במצב של משבר, כלכלנים מכנים זאת "ריצה לכסף". משקיעים נבהלים ורצים לפדות את ההחזקה שלהם בקרן, מה שמאלץ את מנהלי הקרן לממש את הנכסים כדי לפרוע את בקשות הפדיון. הבעיה היא שבניגוד לפיקדונות בנקאיים או אג"ח ממשלתיות, את הנע"מים קשה עד בלתי אפשרי למכור במהירות. הנע"מים כמעט ולא סחירים, וזאת הסיבה שמנהלי הקרנות יתקשו לממש אותם בעת משבר.
הדוגמה של אלדן: מה קורה כשהשוק נכנס ללחץ?
כדי להמחיש את הסיכון שבהשקעה בנע"מ, נחזור לדוגמה היסטורית מהירה. במרץ 2020, עם פרוץ משבר הקורונה, שווקי ההון העולמיים נכנסו לבהלה. משקיעים בקרנות כספיות רצו למשוך את כספם במהירות (״ריצה לכסף״). חברת אלדן, שהייתה באותה תקופה יציבה לחלוטין, הנפיקה נע"מ שהוחזק על ידי קרנות כספיות רבות. למרות שחברת הדירוג לא הורידה את הדירוג של אלדן בזמן אמת, השוק, שהיה נתון בהיסטריה, "תימחר" ירידת דירוג עתידית. כתוצאה מכך, לא היו קונים לנע"מים של אלדן. כדי לפדות את יחידות הקרן, מנהלי הקרנות נאלצו למכור את הנע"מ בחצי מחיר. החברה עצמה, אלדן, זיהתה את ההזדמנות ורכשה בחזרה את החוב של עצמה בחצי מחיר, ורשמה רווח הון אדיר. הקרנות הכספיות, לעומת זאת, ספגו הפסד משמעותי.
הדוגמה של אלדן ממחישה כי גם כאשר חברה יציבה, חוסר סחירות עלול להפוך לנשק של מנהלי קרנות כספיות בעת משבר. היא מוכיחה כי חוסך שחושב שהשקעתו בקרן כספית היא סולידית לחלוטין, עלול לגלות כי היא הפסידה.
אז מה עושים?
הסיכון בקרנות כספיות הוא אמיתי, אך לא מדובר ב"נבואת זעם". מדובר בהרחבת הידע של הציבור. חוסכים שמעוניינים להימנע לחלוטין מסיכון, יכולים לבחור בקרנות כספיות שאינן משקיעות באג"ח קונצרניות או בנע"מים. קרנות אלה יציגו לעיתים תשואה מעט נמוכה יותר, אך מאידך, הן נחשבות לבטוחות ביותר ומגנות על המשקיע מהסיכון של אי-סחירות בעת משבר.
היכולת שלנו, כמשקיעים, להבין את הנתונים והדקויות הללו, ולא להסתכל רק על התשואה היומית של הקרן, היא המפתח לקבלת החלטות פיננסיות מושכלות יותר. הבנת מבנה הקרן, ומה קורה מאחורי הקלעים, יכולה למנוע הפתעות לא נעימות בעת משבר.
דוגמה לקרנות כספיות ללא אג"ח קונצרני או נע"ם:
● קרן מיטב כספית (5137690): נחשבת לקרן מובילה בקטגוריה, מחזיקה בעיקר באג"ח ממשלתיות, מק"מ ופקדונות, ודמי הניהול שלה נמוכים במיוחד.
● אלטשולר שחם כספית (5105820): בדומה לקרן מיטב, היא אינה משקיעה באג"ח קונצרני, ושומרת על פרופיל סיכון נמוך מאוד.
● מגדל כספית שקלית ללא קונצרני (5140785): קרן חדשה יחסית, שהוקמה רק לפני כחודשיים (24 ביוני 2025), ומטרתה לספק מענה למשקיעים שמחפשים ביטחון מוחלט.
כמו שניתן לראות בתמונה למטה, היקף נכסי הקרן של מיטב כספית (5137690) עומד על כ-1.7 מיליארד שקלים. עלייה זו מונעת על ידי מגמה כוללת של גיוסים חיוביים, גם אם תנודתיים, לאורך כל התקופה.
השורה התחתונה היא שההבנה מאיפה מגיעה התשואה, ובעיקר, האם יש סיכון נסתר באותה קרן, היא קריטית. בעוד חלק מהקרנות בוחרות בגישה זהירה ושמרנית כדי לשמור על בטחון מוחלט עבור ציבור החוסכים, מנהלי קרנות אחרים, הנתונים לתחרות העזה ולרצון להציג ביצועים עדיפים, נאלצים לחפש אפיקי השקעה עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר, גם אם הדבר כרוך בנטילת סיכון נוסף. כך, מנהלי הקרנות עלולים לחשוף את הציבור לסיכונים שהוא כלל לא מודע אליהם, ומפקיד את מיטב כספו באמונה שמדובר בחוף מבטחים. רק כאשר הציבור מבין את התהליכים הללו, הוא יכול להבטיח שהכסף שהשקיע במוצר שנחשב לבטוח, באמת יישאר בטוח.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
