• וול סטריט ובורסות חו"ל: שבוע של מימוש רווחים לאחר מספר שבועות של עליות שערים, אשר קיבל תאוצה בעקבות הורדת הדירוג של ארה"ב על ידי סוכנות הדרוג פיץ.
  • שוק המניות התל אביבי: ירידות שערים קלות תוך "הזדהות" עם וול סטריט. המשך הפגנת עוצמה במניות הבנקים לעומת חולשה מתמשכת במניות הדרג השני ובמיוחד מניות הנדל"ן.
  • שוק איגרות החוב: עלייה בתשואות וירידות שערים לכל אורך הקו כתוצאה ישירה של הורדת הדירוג של ארה"ב.
  • שוק מטבע החוץ: שבוע של תנודתיות בדולר/אירו שהסתיים ללא שינוי מהותי. השקל מתחזק לעומת הדולר כתגובת נגד לפיחות המואץ בשבוע שעבר.
  • שוק הסחורות העולמי: המשך ההתחזקות בשער הנפט בעקבות ההקטנה בצד ההיצע ולמרות המימושים בשוקי המניות. הזהב ממשיך לדשדש.
  • מטבעות הקריפטו: הביטקוין מתייצב בשער של 29,000 דולר לביטקוין המשמש כרגע כקו תמיכה חזק

מימוש רווחים בוול סטריט ובורסות חו״ל:

לאחר מספר שבועות של עליות שערים - רשם שוק המניות האמריקאי ירידות שערים רצופות אשר בסיומם נחלש מדד s&p500 בשיעור של 2.1%. מדד הנאסד"ק התנודתי יותר רשם ירידה שבועית של 2.6%. סביר להניח כי מדובר במימוש רווחים טבעי לאחר מספר שבועות של עליות שערים רצופות, אשר קיבל "רוח גבית" מהורדת דירוג האשראי של ארה"ב במהלך השבוע, על ידי סוכנות הדירוג פיץ׳.
למרות ירידות השערים, מרבית האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי המשך הדרך בשוק המניות האמריקאי. ההערכות הן כי מימוש הרווחים, גם אם ימשך עוד מספר ימים, רק יחזק את השוק ויקרוץ לעוד מעגל של משקיעים אשר הרגישו כי פיספסו את הרכבת - להצטרף לצד הקונים. אופטימיות זהירה זו נובעת הן מתוך הניתוח הטכני של שוק המניות והן מתוך העובדה כי הנתונים המתפרסמים תומכים במגמה החיובית.
מצד אחד האינפלציה מראה סימני ירידה, ומצד שני - המשק עדיין חזק. גם רווחי החברות כמו הדוח הכספי של אמזון, שהתפרסם ביום חמישי לאחר המסחר וגרר עלייה של 8% בשער המניה, מצביע על כיוון עלייה.
בזוית הטכנית ניתן ללמוד כי המגמה המאפיינת את וול סטריט מתחילת השנה היא של עליות שערים, כאשר כל מימוש רווחים נתקל בקונים חדשים ברמות הולכות ועולות. רמת 4200 במדד s&p500 אשר שימשה כרמת התנגדות חזקה - נפרצה בצורה נחרצת לפני מספר שבועות והפכה לרמת תמיכה. בהינתן כי רמת ההתנגדות החזקה הבאה היא בסביבות 4800, כלומר, רמת השיא של כל הזמנים, מימוש הרווחים השבוע "קילף" כ100- נקודות ממדד s&p500 וקרב אותו לאזור התמיכה.
לא לשכוח את הפסימיסטים: כמו תמיד - ישנם לא מעט רואי שחורות אשר מנסים לקלקל את המסיבה. בלטה במיוחד התחזית על צניחה קרובה של 60% במדד s&p500. בין אם התחזית תתממש ובין אם לאו - יש לנקוט במשנה זהירות בהשקעה. כמו העבד שלחש על אוזנו של יוליוס קיסר בתהלוכת הניצחון: "זכור - שאתה רק בן תמותה". אבל גם אם נשים בצד את נביאי הזעם הרי יש לא מעט אנליסטים ומשקיעים מובילים בשוק אשר צופים המשך המימושים והירידות בכמה אחוזים נוספים - לפני הפריצה לשיאים חדשים.
בורסות העולם הפגינו כצפוי הזדהות עם וול סטריט ועברו שבוע מימושים וירידות שערים. מדד המניות האירופי, יורוסטוקס 50, ירד בשיעור של למעלה מ-2% וגם בורסות אסיה לא היו יוצא מן הכלל. ראוי לציין את העובדה כי בורסות אירופה ואסייה "מגרדות" את רמת השיא של כל הזמנים. מה שמוסיף לאופטימיות הזהירה על אף המימושים.

תנודתיות בשוק המניות בתל אביב:

שבוע תנודתי שהסתיים במגמה של מימוש רווחים. אם מתבוננים במדד 125 נדמה כי לכאורה לא קרה השבוע כלום בשוק המניות הישראלי. בפועל - האמת קצת שונה. שבוע המסחר במניות נפתח אומנם בעליות שערים יפות לכל אורך הקו כהמשך להתאוששות שנרשמה בסוף השבוע שעבר. אך המשך השבוע אופיין, בדומה לעולם, בכמה ימים של מימוש רווחים עם ירידות שערים מתונות. גם הדו"ח השלילי של סיטי בנק על הכלכלה הישראלית ניכר שלא גרם להתרגשות מיוחדת, שכן הוא היה די צפוי ולא היה בו שום חדש לעומת הדו"חות השליליים שכבר התפרסמו בשבוע המסחר הקודם.
בסך הכל השבועי נרשמה אומנם מגמה של יציבות במדדים, אך תוך שונות גבוהה. כך לדוגמה, מניות הבנקים הנהנים מהריבית הגבוהה המשיכו לגלות, בדומה להתנהגותן לכל אורך התקופה האחרונה, עוצמה. לעומתן, המניות של חברות הנדל"ן שרווחיותן נפגעת קשה מהריבית הגבוהה גילו חולשה מתמשכת וגם זאת בהמשך די שיטתי להתנהגותן מתחילת השנה.

עלייה בתשואות וירידות שערים בשוק איגרות החוב:

המשך הטיפוס בתשואות לרמות שלא נראו מזה זמן רב, ומגמת העלייה בתשואות אשר החלה להסתמן כבר בשבוע המסחר הקודם קיבל השבוע תאוצה נוספת. תשואת האג"ח לטווח פדיון של 10 שנים שברה לאחר תקופה של קרוב לשנה את רמת 4% כאשר בשלב מסויים אף נגעה ברמה של 4.2%. בסוף השבוע נסוגה קלות ונסגרה על רמה של 4.042%.
הגורם העיקרי להתפרצות התשואות הוא ללא ספק הורדת דירוג האשראי של ארה"ב, מרמה של AAA לרמה של AA+ כאשר ברקע גם נתוני מאקרו חזקים שהתפרסמו במהלך השבועיים האחרונים ואשר גרמו למרבית האנליסטים להגביה את "היעד הסופי" של הריבית בארה"ב. האנליסטים הרחיקו את המועד המשוער בו יתחיל הפד להוריד את הריבית.
כדאי לציין את העובדה, כי אירוע הורדת דירוג האשראי של ארה"ב, אשר נחשב בעבר לפצצת אטום פיננסית, עבר ללא זעזועים מיוחדים. לא מעט, ניכר, בזכות העובדה שלמרות הכל ארה"ב נחשבת ל"סמן הימני" הפיננסי בעולם, ולאי של יציבות פיננסית, עם כל הכבוד - לחברת דירוג האשראי פיץ׳.
שוק האג"ח בארץ: עלייה נוספת בתשואות. גם בארץ נמשך השבוע תהליך העלייה בתשואות, הן כ"הזדהות" עם המגמה בוול סטריט מבחינת חוק הכלים השלובים, והן כהמשך למגמה שהסתמנה לאחר פיצוץ השיחות לפשרה בנושא החוק לביטול עילת הסבירות. סימני החולשה שהסתמנו, בעקבות זאת, בשער השקל גרמו לכך שבסיום שבוע המסחר נרשמה תשואה של 3.922% באג"ח הממשלתי ל- 10 שנים. כאשר גם האיגרות הקונצרניות רשמו ירידות שערים שבועיות.
הגורם העיקרי המשפיע כרגע על התנהגותו של שוק איגרות החוב בארץ, מעבר לקורלציה עם מה שקורה בשוק האג"ח האמריקאי, הוא ללא ספק הציפיות להמשך ההתפתחויות בכל מה שקשור למהפכה המשפטית. ניכר כי המשך התקדמות החקיקה ללא הסכמה רחבה, או חלילה משבר חוקתי אפשרי (נושא שעלה השבוע לכותרות) יגרום ל: (1) לעלייה בסיכויים להורדת דירוג האשראי של ישראל, על ידי סוכנויות הדרוג העולמיות (2) לקפיצה מחודשת בשער הדולר אשר תיצור לחצים אינפלציוניים ותרחיק שוב את המועד לסיום התהליך של העלת הריבית על ידי בנק ישראל.
אם, לעומת זאת, יסתמן פתרון מוסכם לנושא, הרי סביר להניח שהדבר יוביל להתחזקות חדה בשער השקל מצד אחד, ולירידה חדה בתשואות האג"ח (קרי: עליות שערים נאות), מאידך. ומה יהיה? למרות הכל, ההערכה היא ש"ציידי המציאות" ימשיכו ברכישת איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, שכן למרות הכל - תהליך העלאת הריבית די קרוב למיצוי. ניכר כי מרבית ההעלאה כבר מאחורינו, והיות ושוק האג"ח "רואה קדימה" - אזי סביר להניח שבארץ, כמו שקרה בארה"ב, תהליך הירידה בתשואות, יקדים בכמה חודשים טובים את הורדת הריבית בפועל. כל זאת, בהנחה שהמשך החקיקה בנושא המהפכה המשפטית יגנז - או לפחות יעשה בהסכמה רחבה.

שוק המט״ח: התחזקות השקל ויציבות בדולר ובאירו:

דולר/אירו: שבוע של תנודות מתונות בשער הדולר/אירו - הסתיים די ביציבות ובשער של 1.101 אירו כאשר על הדולר פועלים שני כוחות סותרים אשר די קיזזו זה את זה במהלך שבוע המסחר האחרון.
מצד אחד נתונים המעידים על ירידה באינפלציה וסיום קרוב של תהליך הורדת הריבית) דוחפים להחלשת הדולר, כאשר הנוסחה היא: ריבית נמוכה = דולר חלש. מצד שני העלייה בתשואות האג"חים ונתוני מקרו המצביעים על משק חזק דוחפים להתחזקות הדולר, מאותה סיבה עצמה. היינו: העלאת יעד המטרה של של הריבית והרחקת המועד להתחלת התהליך של הורדת הריבית. כאמור, במהלך שבוע המסחר האחרון נפגשו שני כוחות אלו ודי קיזזו זה את זה.
דולר/שקל: שבוע המסחר האחרון התאפיין בהתחזקות השקל לעומת הדולר והאירו והתייצבותו בסוף השבוע על רמה של 3.687 דולר. התחזקות זו מוסברת כתגובת נגד לפיחות החזק אשר שנרשם בשערו של השקל במהלך שבוע המסחר הקודם. השבוע חזרו השחקנים ל"פוזיציה" של תקווה או של ציפיה כי הסאגה של המהפכה המשפטית תסתיים (אם לא תיגנז) בפשרה ובהסכמה רחבה.
השקל והמהפכה המשפטית: בניגוד לקורה באירופה ובעוד הרבה מדינות בעולם פה נרשמה מתחילת השנה דווקא מגמה עקבית של החלשות השקל לעומת הדולר. מגמה זו נמשכה עד להתייצבות במהלך השבועות האחרונים ברמה של בין 3.55 ל- 3.75 שקל לדולר. הגורם העיקרי העומד מאחורי מגמה זו הוא אותו גורם אשר אחראי גם לפיגור של שוק המניות התל אביבי מתחילת השנה אחרי וול סטריט והעולם: המהפכה המשפטית והחשש ממנה.
ומה הלאה? כמו במקרה של שוק המניות קל לראות במהלך החודשים האחרונים (ועוד יותר - במהלך השבועיים האחרונים) קורלציה חזקה וחד משמעית בין התנודות בשער השקל, ובין ההתפתחויות/תקוות והערכות בנושא המהפכה המשפטית. זה אומר דבר פשוט: אם באמת הולכים להרגעת הרוחות ולגניזת המשך החקיקה (או לחילופין - להשגת פשרה והסכמה רחבה בנושא), צפוי השקל לשוב ולהתחזק לעומת הדולר. הקונסנזוס בשוק הוא, שאלמלא אי וודאות זו היה צריך הדולר להיסחר בסביבות 3.3-3.4 שקל לדולר. אם לעומת זאת לא נלך לפשרה, ייתכן והדולר יגיע לשער של 4 שקלים ומעלה.

שוק הסחורות העולמי״ המשך העליות במחיר הנפט ודשדוש בזהב

נפט: שבוע המסחר בנפט המשיך את מגמת עליות השערים המאפיינת אותו במהלך החודשיים האחרונים. מחיר חבית מסוג ברנט טיפס השבוע בעוד 2%, ועומד כבר על 86.24 דולר לחבית. בסך הכל,השלים הנפט התחזקות של כ-15% במהלך החודשיים האחרונים. השבוע היו אלו שני ארועים שהמשיכו לדחוף את מחיר הנפט כלפי מעלה. הראשון, הגדלת צד ההיצע (מצד סעודיה ורוסיה) והשני, פרסום נתון על רמת שפל במלאי האסטרטגי של עתודות הנפט בארה"ב.
באופן כללי ניתן להגיד כי מחירו של הנפט מושפע על ידי שני כוחות מנוגדים. מצד אחד החששות מהאטה/מיתון עולמי (ובעיקר בארה"ב ובסין) יוצרות לחץ על המחירים כלפי מטה וזאת בגלל חשש מהאטה בביקושים לנפט. ומצד שני החלטות מדינות אופק (וסעודיה במיוחד) על צמצום התפוקה אשר יוצרות לחץ לעלייה במחיר הנפט. וכך גם כל פרסום על צמצום ברמת המלאים של רזרבות הנפט בארה"ב.
כרגע נראה, כאמור, כי ידן של הכוחות הדוחפים למעלה הן על העליונה. עם זאת מעריכים בשוק כי שינוי משמעותי יקרה אם וכאשר יסתמן סיום למלחמה באוקראינה (מה שלא נראה כרגע באופק).
זהב: מחיר המתכת היקרה המשיך השבוע לדשדש ברמות של בין 1950 ל- 2000 דולר לאונקייה, ונסגר בסוף השבוע במחיר של 1978.2 דולר לאונקיה. הדישדוש הנוכחי במחיר הזהב מסתמן לאחר ירידה של כ- 5% במחירו במהלך שלושת החודשים האחרונים. הסיבה העקרית למגמת החלשות זו היא הירידה המסתמנת בקצב האינפלציה (כאשר ההשקעה בזהב - משמשת להגנה בפני האינפלציה). וההערכה היא כי אם נראה סימנים להמשך הירידה בקצב אינפלציה תימשך גם מגמת ההחלשות של המתכת היקרה.

התייצבות במחיר הביטקוין:

המשך הדישדוש. מחירו של הביטקוין המשיך השבוע להישחק ונסגר במחיר של 29,050 דולר לביטקוין. בכך הוא ממשיך את מגמת הדישדוש אשר מאפיינת אותו מזה למעלה מחודש, לאחר התאוששות מרשימה בשערו (כמו גם בשערם של שאר מטבעות הקריפטו) במהלך 8 החודשים האחרונים (מרמת תחתית של כ-17 אלף דולר לביטקוין).
התאוששות מרשימה - והמתנה לאישורים רגולטוריים: ההתאוששות בשער מטבעות הקריפטו, אשר החלה כתיקון טכני לנפילות שלפני כן (נפילות - אשר דורבנו על ידי שורה של קריסות בבורסות קריפטו גדולות), קיבלה תאוצה בעקבות שורה של בקשות מצד חברות השקעה גדולות (ובראש וראשונה - בלקרוק) לקבלת אישור הקמה של תעודות סל על הביטקוין.
כמו כן, גם בפסיקת בית המשפט (בניגוד לעמדת ה- sec) כי המטבע הדיגיטלי ריפל אינו נייר ערך, הובילה לההתאוששות הביאה את הביטקוין עד לשער של בסביבות 31 אלף דולר, רמה אשר בולמת את המשך העליות בביטקויין כבר למעלה מחודש ומבססת את עצמה כרמת התנגדות חזקה.
אופטימיסטים מול רואי השחורות: כמו תמיד המשקיעים חלוקים בין האופטימיסטים המנבאים ביטקוין שערים "אסטרונומיים" של מאות אלפי דולרים, ובין הפסימיסטים (כמו וורן באפט) הטוענים כי מדובר בהונאת פונזי וכי המטבעות הוירטואלים שווים אפס. מי יצדק - קשה לשפוט. בכל מקרה - האופטימיסטים קיבלו לאחרונה זריקת עידוד משורה של בתי השקעות גדולים אשר חלקם הודיעו על כניסה להשקעה במטבעות הקריפטו. חלקם (כמו בלקרוק) מסתערים על נושא הקמת תעודות סל המשקיעות בביטקוין (כולל בקשות לאישור הקמה מרשות ני"ע האמריקאית).
בזוית הטכנית: רמת מחירים של 30-31 אלף דולר לביטקוין נחשבת לרמת התנגדות חזקה כאשר רמת התמיכה היא בסביבות 29 אלף דולר. למרות האווירה החיובית לאחרונה הביטקוין מתקשה לפרוץ את רמת ההתנגדות. בשבוע המסחר הקודם נכשל שוב הנסיון לפרוץ את קו ההתנגדות, מה שהוביל לירידה (והתייצבות) באזור התמיכה של כ- 29,000 דולר לביטקוין. שבירת רמת תמיכה זו (אם תקרה) תוביל לירידה לאזור קו התמיכה הבא (בסביבות 27 אלף דולר לביטקוין).
אם גם רמת תמיכה זו תישבר, מחכה לביטקוין תמיכה חזקה מאד בסביבות 25 אלף דולר לביטקוין. אם, לעומת זאת תיפרץ רמת ההתנגדות (באזור 31 אלף דולר לביטקוין) תהיה הדרך "סלולה" לרמת ההתנגדות הבאה (באזור 40 אלף דולר). ולאחר מכן אולי אפילו הסתערות על השיא ההיסטורי (בסביבות 65 אלף דולר לביטקוין).

אלי גולדברג הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה (תואר שני - בהצטיינות). בעל עשרות שנים של נסיון בפעילות בשוק ההון (כמו גם בכתיבה עיתונאית - בנושא שוק ההון והבנקאות). כרגע משמש כמנהל ההשקעות, של קרן הגידור "דלתא 100״

אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
פורסם לראשונה: 12:33, 06.08.23