המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר מעלה שאלות רבות באשר לעתידה הביטחוני של מדינת ישראל – וכיוצא מכך גם על אופקה הכלכלי שכעת מרחף מסביבו ערפל של חוסר ודאות. מחד, התקופה מזכירה את תקופת הקורונה, בה הייתה הוצאה של אנשים לחל"ת, שוק העבודה עבר לעבודה מהבית, יצאו לפועל תוכניות כלכליות מצד הממשלה ובנק ישראל נקט בצעדים מוניטריים – כל אלו כפי שקורה בעת מלחמה זו. מאידך, בשונה מתקופת הקורונה, כעת ישנו גיוס מילואים נרחב וחלק משמעותי מהמשק נרתם למאמץ המלחמתי.
גורמים אלו מובילים למסקנות שונות באשר לעתידה של הכלכלה הישראלית – הפסימיים אומרים שהמלחמה תאיץ את האינפלציה ויש המסתכלים על הצד החיובי, "הבייבי בום" שקרוב לוודאי יגיע לאחר המלחמה ויביא בסופו של דבר לצמיחה כלכלית. בנוסף, מאפיינים שונים של הכלכלה הישראלית מושכים את ההשערות בנוגע לעתיד לכיוונים מנוגדים – מצד אחד הרצון של הגופים הכלכליים לשמור על כלכלה יציבה אל מול מציאות החיים הישראלית שאינה יציבה. אלו מציבים בסימן שאלה את האטרקטיביות בהשקעה "כחול לבן". על כן, וכדי לקבוע בעצמכם את השקעותיכם הן הטווח הקצר הן בארוך, יש לתת משקל למספר נקודות מהותיות הנוגעות לשוק הישראלי.
ראשית, שאלת התפתחות הזירות: ככל שהאיומים הביטחוניים יישארו בסדר הגודל הקיים, קרי לא ייפתחו חזיתות מלחמה נוספות, סביר להניח כי התשואה בישראל לא תהסס להגיע. מנגד, אם אתם מאמינים כי תרחיש הפוך יתקיים – ייתכן והשקעה בשווקים זרים היא המתבקשת.
שנית, האם לדעתכם הגרוע מכל כבר מאחורינו? באופן אישי (א.ל), חומרת אירועי שבת 7 באוקטובר הותירה בלב של כולנו חור עצום, ועל כן רוצה אני להאמין כי הנורא מכל אכן מאחורינו ומכאן ניתן לעלות.
שלישית, יש להתחשב בעובדה כי השוק הישראלי מדשדש כבר תקופה מאחורי המדדים המובילים באירופה ובאמריקה, הנעים מתחילת השנה בתשואות של 5 עד 34 אחוזים. ישראל היא מובילת הטבלה מהצד האחורי והמדדים המקומיים מראים תשואות שליליות. גם עצם העובדה שהשקל בשנה חלשה (ודווקא התחזק מאוד בחודש האחרון, דוגמה לכך שדווקא בזמנים פחות טובים השוק עושה הפוך מההיגיון) יצרה פער תשואתי שייתכן והמלחמה נושאת עמה זרז כלכלי לצמצומו. כמו כן, הצעד המשמעותי של בנק ישראל של מכירת יתרות הדולרים שעומדות על כ-8,209 מעניק ביטחון מסוים לטווח הקצר.
כמובן, ציפיות הריבית הרווחות הן עניין שאין להתעלם ממנו בקביעת צעדי השקעה. אמנם כבר מתחילים להישמע קולות ברשת על הורדת ריבית בשל המלחמה, אך זהו לאו דווקא תרחיש סביר. באם תימשך מגמת התחזקות השקל אכן תהיה ציפייה מבנק ישראל להתחיל בהורדת ריבית, אך זאת סביר שיקרה בטווח הארוך ולאו דווקא הקצר. עם זאת, גם סביר שהריבית אינה תעלה בטווח הקצר ושחווינו את סופו של תהליך עליית הריבית האחרון – סיום שכמובן ייקבע על סמך מצפן האינפלציה.
לסיום, המלצה נוספת היא לעקוב אחר המדדים השונים, ולתת לכל אחד את השיקול הראוי לו. למשל, ביום רביעי האחרון פורסם כי מדד המחירים לצרכן עלה בחצי אחוז בהשוואה לחודש שעבר, אך ייתכן שיש לקחת בפרופורציות בהתחשב בכך שמדובר במדד שצופה פני עבר ולא עתיד והן נוכח העובדה שנתוני האינפלציה בארה"ב מצביעים כי היא קרובה ליעדה ונראה כי רוב המדדים הגדולים מתחילים "לדגדג" שיאים חדשים.
מדד נוסף שברצוני לציין הוא מדד הצמיחה – שכן הוא יכול לסמן עבורנו כמשקיעים האם התרחיש שצפינו (מלחמה כזרז כלכלי או המלחמה כעוגן לכלכלה) הוא אכן זה שמתממש. אמנם חשוב לציין כי קיימת בו רמת סיכון גדולה, אך שווה לעקוב אחריו כדי לברר האם התאוריה שלנו התבררה כנכונה.
אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, וכל העושה זאת – עושה כן על אחריותו הבלעדית. האמור אינו מחליף התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
