יש טעויות שאפשר לתקן בהסבר אחד טוב. ויש טעויות שלא ייעלמו גם אחרי עשר מצגות מבריקות.
רבי יצחק עראמה מציע בפרשות אחרי מות קדושים הבחנה חדה שמנהלים חייבים להכיר: האדם נכשל משני מקורות שונים לחלוטין. יש כשל שנובע מ“שיבוש הדעת” טעות תפיסתית. ויש כשל שנובע מ“תשוקה” מבנה פנימי של רצון.
זו הבחנה שנשמעת תיאולוגית, אבל בפועל היא אחת התובנות הניהוליות העמוקות ביותר על אנשים וארגונים.
נתחיל בסוג הראשון. עובד שפועל לא נכון כי לא הבין את המטרה, קיבל מסר סותר או פירש לא נכון את המציאות. בשפה של רבי יצחק עראמה זה אדם שנפל ל“דמיונות”. כאן הפתרון יחסית פשוט: מבהירים, מתקנים, מחדדים. ברגע שהאדם מבין הוא משנה כיוון.
זו הסיבה שארגונים משקיעים בהסברה, במצגות, בהגדרת יעדים ובנהלים. ההנחה היא שאם נסביר טוב יותר הכל יסתדר.
אבל אז מגיעים למציאות ומגלים שיש בעיות שלא נפתרות.
כי יש סוג שני של כשל והוא מסוכן הרבה יותר. כשל שמגיע מתשוקה. לא מחוסר הבנה, אלא ממשיכה פנימית. עובד שיודע מה נכון ובוחר אחרת. מנהל שמכיר נהלים ומעקף אותם. תרבות שמקדשת תוצאה גם במחיר של פינות אפורות.
כאן, מלמד אותנו רבי יצחק עראמה, הסבר כבר לא מספיק. כי הבעיה אינה בראש אלא בלב.
במונחים ניהוליים: זה ההבדל בין בעיית ידע לבין בעיית אופי. בין פער הכשרה לבין פער ערכי. והטעות הגדולה של ארגונים היא שהם מטפלים בשתי הבעיות באותה שיטה.
כשיש שיבוש תפיסתי הסברה עובדת. כשיש בעיית תשוקה הסברה כמעט לא רלוונטית.
שם נדרשים כלים אחרים: גבולות ברורים, מנגנוני בקרה, ובעיקר תרבות שמעצבת רצונות לא רק ידע.
גם הפילוסופיה הקלאסית נוגעת בדיוק בנקודה הזו. אריסטו הבחין בין ידיעה לבין הרגל. לדבריו, האדם אינו פועל רק לפי מה שהוא יודע אלא לפי מה שהוא מתרגל. האופי נבנה מהרגלים, לא מהבנה חד פעמית. ולכן מנהיגות איננה רק העברת ידע אלא בניית מערכת של הרגלים נכונים.
זו בדיוק התובנה השנייה של רבי יצחק עראמה: התורה אינה מסתפקת בתיקון הדעות היא בונה מערכת של חיים. היא יוצרת הרגלים, מסגרות, משמעת. היא לא רק אומרת לאדם מה נכון לחשוב אלא מלמדת אותו איך לחיות.
וזו נקודה קריטית למנהלים. ארגון שלא מטפל בהרגלים, בתמריצים ובסביבה לא באמת משנה התנהגות. הוא רק מייצר אשליה של הבנה.
אפשר לראות זאת היטב בהבחנה שרבי יצחק עראמה עושה בין מצרים לכנען: מצרים מייצגת עולם של תפיסות שגויות; כנען עולם של התנהגויות מקולקלות. כלומר, יש בעיות של מחשבה ויש בעיות של אופי.
ובארגונים, ההבחנה הזו מתחדדת דווקא בזמני קצה: צמיחה מהירה, קיצוצים, מיזוגים או חילופי הנהלה. ברגעים הללו, הבעיה כבר לא רק מה אנשים מבינים אלא מה מניע אותם.
גם בשוק רואים את זה. סיפורה של LivePerson ממחיש כיצד ארגון יכול לאבד אמון באופן הדרגתי לא בגלל חוסר ידע אלא בגלל דפוסי פעולה. חברה שנסחרה בשיאה לפי שווי של מיליארדים, נשחקה עד למכירה בשווי נמוך משמעותית. לא תמיד מדובר בטעות אחת אלא בדפוס שלא תוקן בזמן.
מנהיגות אמיתית נבחנת ביכולת לזהות מול איזה סוג של כשל אתה עומד: אם הבעיה היא תפיסתית צריך להסביר טוב יותר, אבל אם הבעיה היא תשוקתית צריך לבנות נכון יותר.
ובעיקר צריך את הענווה להבין שלא כל בעיה נפתרת בעוד שקף.
כי בסופו של דבר, ארגונים לא קורסים בגלל מה שאנשים לא הבינו, הם קורסים בגלל מה שהם ידעו, ובכל זאת בחרו לעשות אחרת.
זיו אלול הוא שותף בקרן הון סיכון BGV, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי, ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
