אנחנו נוטים לקרוא לפרשת יתרו בעיקר את הלקח המוכר: משה היה מוצף בעבודת-יתר, ויתרו מציע לו לבזר סמכויות באמצעות מינויים של אנשי משפט, ובכך להקל על עצמו. זו נקודה חשובה, אבל היא רק הקצה של העניין.
בהסתכלות מעמיקה יותר, כפי שעולה גם מפרשנותו של רבי יצחק עראמה, פילוסוף שחי בספרד טרם הגירוש הגדול. הוא מסביר שהאתגר של משה אינו רק להפסיק לעבוד ללא הפסקה, אלא קודם כל להעמיד מראש מערכת חוקים ודרך פיקוח שיטתית, כך שהדברים יוכלו להתנהל ביעילות עוד לפני הצורך בביזור סמכויות.
המסר כאן איננו רק “לתת לאחרים לנהל”. הוא עוסק בבניית מערכת דין והיגיון מוסדי מאורגן, שבו ההנהגה אינה רק הגיבוי והמילה האחרונה, אלא הבסיס להשפעה מוסרית, מקצועית ויציבה.
רבי יצחק עראמה מסביר שיתרו למעשה ראה שמערכת הדיון בשלביה המוקדמים של עם ישראל הייתה חסרת כללים ברורים; הוא לא רק אומר “פזר סמכויות”, אלא בעצם קורא לשים סדר לפני שמפזרים את האחריות.
זו הנקודה שהופכת את פרשת יתרו לרלוונטית ביותר למנהיגות של היום: לא די בכך שנדע לנהל אנשים, צריך קודם כל להגדיר איך דברים צריכים להתנהל. בפילוסופיה ניהולית קלאסית, זה המקור לכל מערכת יציבה: מערכת חוקים מוגדרת, תפיסת תפקידים ברורה, גבולות סמכות ברורים. רק אז אפשר לבנות צוותי מנהיגות ולא להעמיס על אדם אחד את כל התחומים.
כמו בפילוסופיה של אריסטו על הפוליס והמנהיג, בה המערכת עצמה היא זו שמביאה ליציבות ולמיטביות, ולא רק כישרונו של מנהיג יחיד, כך גם בפרשה זו. ניהול טוב איננו רק ביזור סמכויות; זה העמדת תרבות ניהולית שמייצרת סדר, ודאות וציפייה מוסרית. בפרשה, עוד לפני מעמד הר סיני, עומד יסוד של מערכת בהירות תחומי אחריות - ובזה טמון הלקח האמיתי.
וזו התובנה הניהולית המרכזית שאני שואב ממעשיו של יתרו, ומהארתו של רבי יצחק עראמה: לפני שאתה מחלק סמכויות — ודא שיש לך יסודות מוסדיים ברורים. מערכת שמוגדרת היטב מקדמת עבודת צוות, מונעת שחיקה של מנהיגים, ומייצרת העצמה אמיתית של כל השותפים.
כי בסופו של יום, מנהיגות איננה רק “לבקש עזרה”, אלא לדעת לבנות מסגרת שבה עזרה מתאפשרת ומתמשכת.
כמנכ״ל פייבר סמנכ״ל התפעול הבכיר יחד עם מחלקת התאגיד הציבורי הגדירו תהליך ארגוני שמאפשר הנחלה של יעדים באופן שיטתי שיהיה חוצה ארגון וסנכרון בין כל המחלקות השונות כך שלא תיווצר כפילות ותהיה עבודה משותפת להשגה מאחר וזה כלל גם את מודל התמריצים הארגוני וב״ה התוצאות לא אחרו להגיע.
מודי'ס נותנת להפניקס דירוג מעל מדינת ישראל, ומשדרגת גם את תחזית הדירוג לבנקים.
כך גם בארגונים: KPI אינם כלי מדידה בלבד, אלא כלי חירות. הם משחררים את ההנהלה מהצורך להיות מעורבת בכל פרט, ומאפשרים לעובדים לפעול מתוך ביטחון. כך גם פיקוח ובקרה. הם אינם חוסר אמון, הם תנאי לאמון. הם מגדירים את גבולות המשחק.
כי בסופו של יום ניהול טוב איננו לדעת הכול, אלא לדעת לבנות מערכת שעובדת גם כשאתה לא שם.
זיו אלול הוא שותף בקרן הון סיכון BGV, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי, ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
