דמיינו שמחר בבוקר OpenAI מתחילה להיסחר בוול סטריט, ובתוך כמה דקות המשקיעים צריכים להחליט כמה שווה החברה שהפכה את הבינה המלאכותית ממושג טכנולוגי מורכב למוצר שמאות מיליוני אנשים משתמשים בו כל יום.
מצד אחד, מדובר בחברה עם צמיחה יוצאת דופן, מותג עולמי ומנועי הכנסה שמתרחבים ממנויים פרטיים ועד ארגונים, מפתחים וסוכנים חכמים, מהצד אחר, זו חברה שעדיין לא מפרסמת דוחות כספיים מלאים כמו חברה ציבורית, צורכת כמויות עצומות של כוח מחשוב, זקוקה לגיוסי הון חריגים ומתחרה בחברות כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון ו-Anthropic.
זו הסיבה שהשאלה המעניינת היא לא רק כמה OpenAI הייתה שווה ביום ההנפקה, אלא באיזה עתיד המשקיעים היו צריכים להאמין כדי להצדיק את המחיר.
נקודת הפתיחה המתבקשת הייתה כנראה השווי שנקבע בגיוס ההון האחרון.
במרץ 2026 הודיעה OpenAI כי השלימה גיוס הכולל התחייבויות הון של 122 מיליארד דולר, לפי שווי של 852 מיליארד דולר לאחר ההשקעה.
מדובר בעוגן חשוב, אבל לא בתשובה סופית, בגלל שמשקיעים בבורסה היו רוצים לדעת מה עומד מאחורי השווי, כמה החברה מכניסה, כמה עולה לה לייצר את ההכנסות, ומתי הצמיחה תתחיל להפוך למזומנים.
במקרה של OpenAI, השאלה הזאת טריקית במיוחד, החברה נראית כמו עסק תוכנה שיכול ליהנות בעתיד מרווחיות גבוהה, אבל כדי לספק את המוצר היא זקוקה לשבבים, חשמל ומרכזי נתונים בהיקף שמזכיר חברת תשתיות.
עוד לפני שמחשבים כמה היא יכולה להרוויח, צריך להבין איזה עסק היא מנסה להיות.
ChatGPT הוא רק תחילת הסיפור
ChatGPT הוא המוצר המוכר ביותר של OpenAI, עם זאת העסק שנבנה סביבו רחב הרבה יותר.
החברה מייצרת הכנסות ממנויים של משתמשים פרטיים, מחבילות לעסקים, מגישה למודלים עבור מפתחים ומכלי עבודה בתחומים כמו כתיבת קוד, מחקר וניתוח מידע.
לכל אחד מהמנועים האלה יש יתרון אחר.
המנויים הפרטיים מעניקים ל-OpenAI קשר ישיר עם המשתמש ומותג שקשה לשחזר. הפעילות הארגונית יכולה לייצר חוזים גדולים ויציבים יותר. פלטפורמת המפתחים מאפשרת לחברות אחרות לבנות מוצרים על בסיס המודלים של OpenAI, גם כאשר המשתמש הסופי לא יודע מי מפעיל את המערכת מאחורי הקלעים.
היתרון הגדול מתחיל בהיקף השימוש. בפברואר 2026 דיווחה OpenAI על יותר מ-900 מיליון משתמשים שבועיים ועל יותר מ-50 מיליון מנויים צרכניים משלמים. מדובר בבסיס הפצה עצום, אבל הוא גם מראה שרוב המשתמשים עדיין לא משלמים ישירות עבור השירות.
אפשר לדמיין משתמש שמתחיל בגרסה החינמית כדי לנסח מייל או לסכם מאמר. עם הזמן הוא מעלה מסמכים, מבצע מחקר ומשתמש במערכת גם בעבודה. ככל שהמוצר נעשה שימושי יותר, גדלה הנכונות לשלם עבור גישה מהירה, יכולות מתקדמות ומגבלות שימוש רחבות יותר.
אבל כל משתמש כזה גם עולה כסף.
כשאדם נוסף מצטרף לרשת חברתית או משתמש בתוכנה רגילה, העלות הנוספת לחברה יכולה להיות נמוכה מאוד. ב-ChatGPT כל שאלה דורשת חישובים שמתבצעים על שבבים יקרים וצורכים חשמל ותשתיות.
גם סוג המשימה משנה. ניסוח הודעה קצרה לא דומה לניתוח עשרות מסמכים, יצירת תמונה או כתיבת תוכנה. ככל שהמשימה מורכבת יותר, כך היא דורשת בדרך כלל יותר כוח מחשוב.
לכן מספר המשתמשים לבדו לא אומר אם מדובר בעסק רווחי. מה שחשוב הוא כמה משתמשים משלמים, כמה הכנסה נוצרת מכל אחד מהם, וכמה נשאר לאחר עלות הפעלת השירות.
מנוע הרווח הגדול עשוי להימצא בתוך מקום העבודה
בעוד משתמש פרטי משלם סכום חודשי מוגבל, ארגון גדול יכול לשלם הרבה יותר אם המערכת חוסכת לעובדים זמן וכסף.
עבור אדם פרטי ChatGPT יכול לנסח מייל. עבור בנק, חברת ביטוח או משרד עורכי דין, אותה טכנולוגיה יכולה לעבור על אלפי מסמכים, לאתר מידע ולהכין טיוטה ראשונית. אם המערכת חוסכת לארגון מאות שעות עבודה, הערך שלה כבר לא נמדד רק במספר המשתמשים.
OpenAI דיווחה בנובמבר 2025 כי יותר ממיליון לקוחות עסקיים משתמשים ישירות במוצריה. הנתון מגיע מהחברה ולא מחליף דוח כספי מבוקר, אבל הוא מצביע על כך שהפעילות מתרחבת מעבר לקהל הצרכני.
החוזים הארגוניים יכולים להיות גדולים ויציבים יותר ממנוי פרטי. לאחר שהמערכת מתחברת למסמכים, לתוכנות ולתהליכי העבודה, גם המעבר למתחרה נעשה מסובך יותר.
השלב הבא הוא מעבר ממכירת תשובות למכירת עבודה.
במקום שהמשתמש יבקש רעיון וימשיך לבצע את המשימה בעצמו, סוכן חכם יכול לחפש מידע, לקרוא קבצים, להשוות אפשרויות ולהכין תוצר. בעל עסק שמבקש ניתוח מתחרים לא מקבל רק רשימת נקודות לבדיקה, אלא מסמך כמעט מוכן.
מבחינה כלכלית זה שינוי חשוב. המשתמש לא משלם רק על תשובה טובה, אלא על זמן עבודה שנחסך. כך OpenAI יכולה להגדיל את ההכנסה מכל לקוח ולגבות לפי השימוש, מורכבות המשימה או הערך שנוצר.
אבל סוכן שמבצע כמה פעולות ברצף גם דורש יותר חישובים, וטעות שלו עלולה להיות משמעותית יותר מטעות בתשובה רגילה. הפוטנציאל גבוה, וכך גם העלות והאחריות.
גם פלטפורמת המפתחים יכולה להפוך למנוע מרכזי. היא מאפשרת לחברת שירות לקוחות, בנק או חברת תוכנה להשתמש במודלים של OpenAI בתוך מוצר משלהם. במקום לפתח פתרון לכל תחום, OpenAI מספקת את שכבת הבינה שעליה עסקים אחרים בונים שירותים.
הסיכון הוא שלקוחות גדולים יכולים לעבוד עם כמה ספקים במקביל ולעבור ביניהם לפי המחיר והביצועים. ככל שהמודלים נעשים דומים יותר, קשה יותר לגבות מחיר גבוה רק בזכות הטכנולוגיה.
לכן OpenAI צריכה לבנות סביב המודלים מערכת של כלים, מידע, הרגלי שימוש וקשרים ארגוניים שיהיה קשה להחליף.
ההכנסות ממריאות, אבל החשבון גדל יחד איתן
המספרים הקיימים מצביעים על עסק שצומח בקצב חריג.
סמנכ"לית הכספים של OpenAI מסרה שקצב ההכנסות השנתי עבר 20 מיליארד דולר ב-2025, לעומת כ-6 מיליארד דולר ב-2024. קצב הכנסות שנתי הוא לא הסכום שכבר נרשם בשנה מלאה, אלא חישוב שמניח שההכנסה בתקופה האחרונה תימשך במשך 12 חודשים.
המעבר מקצב של 6 מיליארד דולר ליותר מ-20 מיליארד בתוך שנה הוא הישג נדיר. הוא מלמד שיש ביקוש אמיתי וש-OpenAI כבר לא רק מעבדת מחקר או מוצר ניסיוני.
הצמיחה של OpenAI מרשימה מאוד, אבל היא התרחשה לצד התרחבות חדה לא פחות בכוח המחשוב של החברה, הנתונים מראים כי בין 2023 ל־2025 קצב ההכנסות ויכולת המחשוב נעו במסלול דומה.
הנתונים מראים כי בין 2023 ל־2025 קצב ההכנסות ויכולת המחשוב נעו במסלול דומה
(מקור: OpenAI)
הדמיון בין הגרפים לא אומר שההכנסות והעלויות גדלו באותו יחס, בגלל שכוח מחשוב נמדד בג'יגהואט ולא בדולרים, עם זאת, הוא מראה את האתגר המרכזי של החברה.
כדי להרחיב את השימוש, החברה נדרשת להוסיף תשתית פיזית בהיקף עצום.
מבחינת המשקיע, השאלה היא אם בעתיד ההכנסות יוכלו לצמוח מהר יותר מהעלות להפעלת המודלים, ככל שכל יחידת מחשוב תייצר יותר הכנסה, כך יגדל הסיכוי לשיפור ברווחיות.
אבל צמיחה בהכנסות לא מבטיחה רווח.
החברה צריכה לשלם על מחקר, עובדים, הפעלת המוצרים ורכישת כוח מחשוב. היא עדיין לא מפרסמת דוחות מלאים שמאפשרים לראות בבירור כמה נשאר מכל דולר של הכנסה, ולכן זהו אחד הנתונים החשובים ביותר שהשוק היה דורש בהנפקה.
OpenAI עצמה דיווחה שיכולת המחשוב שלה עלתה מכ-0.6 ג'יגה-ואט ב-2024 לכ-1.9 ג'יגה-ואט ב-2025, במקביל לעלייה בהכנסות. מבחינת החברה, יותר מחשוב מאפשר לפתח מודלים טובים יותר, למשוך משתמשים ולהגדיל את ההכנסות. מבחינת המשקיע, אותו נתון מעלה שאלה אחרת, האם החברה נדרשת להוסיף כמויות עצומות של תשתית בכל פעם שהיא רוצה לצמוח.
ההשוואה הפשוטה היא בין תוכנה למפעל.
חברת תוכנה רגילה יכולה למכור עותק נוסף של המוצר בעלות נמוכה. מפעל שרוצה לייצר יותר צריך להוסיף מכונות וחומרי גלם.
החברה נמצאת באמצע, המוצר שלה דיגיטלי, אבל היכולת לספק יותר ממנו תלויה בתשתית פיזית יקרה.
פרויקט Stargate ממחיש את סדר הגודל OpenAI והשותפים הכריזו בינואר 2025 על תוכנית להשקיע עד 500 מיליארד דולר בתוך ארבע שנים בתשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית, עם כוונה להתחיל בפריסה של 100 מיליארד דולר.
התשתית יכולה להיות יתרון תחרותי אם הביקוש ימשיך לגדול ולמתחרים יחסר כוח מחשוב.
היא יכולה גם להפוך להתחייבות כבדה אם הצמיחה תיחלש, המחירים יירדו או הטכנולוגיה תדרוש פחות תשתית בעתיד.
זו הסיבה שיכולת גיוס ההון של OpenAI חשובה כל כך, הכסף מאפשר לה לרכוש שבבים, לגייס חוקרים, לפתח מוצרים ולגדול לפני המתחרים, במקביל, כל גיוס חדש מעלה את רף הציפיות ויכול לדלל את החלק של בעלי המניות הקיימים.
כשחברה שווה יותר מ-850 מיליארד דולר, לא מספיק שהיא תהיה מצליחה, היא צריכה להפוך לאחת החברות הגדולות והרווחיות בעולם.
המירוץ הטכנולוגי הוא רק חלק מהסיכון
גם אם OpenAI ממשיכה לשפר את המודלים שלה, היא לא פועלת לבד.
גוגל יכולה לשלב בינה מלאכותית בחיפוש, ב-Workspace ובענן.
מיקרוסופט יכולה לשלב אותה ב-Office וב-Azure.
אמזון מציעה תשתית וגישה למודלים שונים, ו-Anthropic מתחרה ישירות בשוק הארגוני ובכלי התכנות.
OpenAI לא חייבת להפסיק להשתפר כדי לאבד יתרון, מספיק שהמתחרים יציעו מוצר דומה במחיר נמוך יותר או בתוך חבילה שהלקוח כבר רוכש.
המותג ובסיס המשתמשים מעניקים לה יתרון משמעותי, עם זאת יתרון טכנולוגי במודל אחד לא מבטיח יתרון שהוא קבוע, המבחן יהיה אם ChatGPT יהפוך להרגל ולסביבת עבודה שקשה להחליף, ולא רק למוצר הטוב ביותר ברגע מסוים.
גם מבנה החברה לא רגיל, הפעילות המסחרית פועלת כחברה לתועלת הציבור, אבל השליטה נשארת בידי OpenAI Foundation, הגוף ללא מטרות רווח.
המשמעות היא שהחברה נדרשת לשקול גם את המשימה הציבורית שלה ולא רק את רווחי בעלי המניות.
זה יכול להיות יתרון אם המבנה מעודד חשיבה לטווח ארוך ופיתוח אחראי.
הוא גם עלול לגרום לשוק לדרוש הנחה, בגלל שבמצבים מסוימים בטיחות או נגישות עשויות לקבל עדיפות על רווחיות קצרת טווח.
בין 400 מיליארד דולר לטריליון, מה צריך לקרות בכל תרחיש
בהנחה שקצב ההכנסות עומד על יותר מ-20 מיליארד דולר, שווי של 852 מיליארד דולר משקף מכפיל הכנסות גבוה ביותר,לפי קצב הכנסות של יותר מ־20 מיליארד דולר, מדובר במכפיל של כ־43 על ההכנסות.
אם משתמשים בעדכון המאוחר יותר של כ־2 מיליארד דולר בחודש, כלומר קצב שנתי של כ־24 מיליארד דולר, המכפיל יורד לכ־35.5. OpenAI דיווחה במרץ 2026 על הכנסות של כ־2 מיליארד דולר בחודש ועל כך שהפעילות הארגונית כבר מייצרת יותר מ־40% מההכנסות.
בתרחיש ספקני, שבו התחרות מתחזקת ועלויות התשתית נשארות גבוהות, שווי באזור 400 מיליארד דולר עדיין משקף חברה גדולה וחשובה, אבל לא עסק ששולט לבדו בשוק.
באזור 850 מיליארד דולר, המשקיע צריך להאמין ש-OpenAI תשמור על מעמדה, תגדיל את מספר הלקוחות המשלמים, תתרחב בארגונים ותוריד בהדרגה את העלות של כל משימה.
שווי של יותר מטריליון דולר דורש תרחיש גדול הרבה יותר.
ChatGPT צריך להישאר מוצר ברירת המחדל, הסוכנים צריכים להפוך לכלי עבודה אמינים, הפעילות הארגונית צריכה לייצר הכנסה יציבה, ופלטפורמת המפתחים צריכה להפוך לתשתית מרכזית עבור חברות אחרות.
פרסום ומסחר יכולים להוסיף ערך, במיוחד בקרב משתמשים שהם חינמיים, משתמש ששואל על מחשב, חופשה או מוצר נמצא לעיתים קרובות קרוב לקנייה.
החברה יכולה להציג פרסום או לקבל עמלה על עסקה, ובאותה נשימה היא צריכה לעשות זאת בלי לפגוע באמון המשתמש ובלי ליצור תחושה שהתשובות מושפעות מהגורם שמשלם.
ככל שהשווי גבוה יותר, כך נשאר פחות מקום לטעויות.
חברה שיכולה לשנות את העולם עדיין יכולה להיות השקעה יקרה מדי
קל להאמין שהבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה אנשים עובדים, לומדים ומקבלים החלטות.
אבל טכנולוגיה שמשנה את העולם לא מבטיחה שכל חברה שמובילה אותה תהיה השקעה טובה בכל מחיר.
חלק מהערך יגיע ל-OpenAI, אבל חלק אחר יכול לעבור ליצרניות השבבים, לחברות הענן, לספקיות האנרגיה, לעסקים שמשתמשים בטכנולוגיה ולמתחרים שמורידים מחירים.
OpenAI כבר הוכיחה שהיא יכולה למשוך מאות מיליוני משתמשים, לבנות מותג עולמי ולייצר הכנסות בקצב יוצא דופן.
היא עדיין צריכה להוכיח שהיא יכולה להפוך את הצמיחה הזאת לתזרים מזומנים שמצדיק שווי המתקרב לטריליון דולר.
אם המניה הייתה מתחילה להיסחר מחר בבוקר, המשקיעים לא היו קונים רק את ChatGPT, אלא מהמרים ש־OpenAI תהפוך לתשתית שעליה יתבצע חלק הולך וגדל מהעבודה הדיגיטלית בעולם.
OpenAI כבר משנה את העולם, השאלה היא כמה מהערך שהיא יוצרת יישאר בסופו של דבר יישאר אצל בעלי המניות, והאם הוא באמת יצדיק שווי של טריליון דולר.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כותב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
