אנחנו רגילים לחשוב שכוח פירושו תנועה. שמנהיגות נמדדת בנוכחות, שהשפעה מחייבת שליטה ישירה ושככל שהאתגר גדול יותר כך נדרש המנהיג להיות בכל מקום, לקבל כל החלטה ולהיות מעורב בכל פרט.
אלא שאחת התובנות המפתיעות ביותר על מנהיגות מופיעה דווקא בפרשת בלק, ובאופן מפתיע מאוד – באמצעות שור.
כאשר זקני מואב מביטים בעם ישראל הם אומרים: “עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה.” הדימוי הזה איננו מובן מאליו. השור איננו חיית טרף. הוא אינו רודף אחר אויביו ואינו מסתער למרחקים. מדוע דווקא הוא נבחר כדי לתאר את כוחו של עם ישראל?
רבי יצחק עראמה, בעל עקדת יצחק, מתעכב על השאלה הזאת ומציע פירוש מקורי ועמוק במיוחד. לדבריו, במשך שנים התקשה להבין את משמעות המשל, עד שהתבונן בפרות רועות בשדה. אז הבחין בתופעה מעניינת: השור כמעט ואינו מזיז את גופו. הוא עומד במקומו, אך לשונו הארוכה נשלחת לצדדים, מתעקלת כמגל, אוספת את העשב שמסביבו ומביאה אותו אליו. הגוף נשאר יציב, אך ההשפעה מגיעה למרחק.
זהו לכאורה תיאור ביולוגי, אך למעשה מדובר באחת מתפיסות המנהיגות העמוקות ביותר.
אנחנו נוטים לחשוב שהשפעה דורשת תנועה מתמדת. ככל שהארגון גדול יותר, ככל שהשוק מורכב יותר וככל שהאתגרים גדלים, כך נדמה שהמנהל חייב להיות בכל ישיבה, בכל החלטה ובכל מוקד פעילות. אולם רבי יצחק עראמה מציע הסתכלות הפוכה: עוצמה איננה היכולת להגיע לכל מקום, אלא היכולת להשפיע גם במקומות שבהם אינך נמצא.
זו אולי אחת ההבחנות החשובות ביותר בעולם הניהול המודרני. מנהלים חלשים רצים מאירוע לאירוע. הם מגיבים לכל משבר, עונים לכל הודעה, משתתפים בכל דיון ומנסים להיות נוכחים בכל זירה. מרכז הכובד שלהם נמצא תמיד מחוץ להם.
לעומתם, מנהיגים חזקים בונים מערכות. הם מפתחים שפה משותפת, תרבות ארגונית, ערכים, תהליכים ומנגנוני קבלת החלטות שממשיכים לפעול גם כאשר הם אינם נמצאים בחדר. הם אינם צריכים להיות בכל מקום, משום שההשפעה שלהם כבר נמצאת שם.
במובן הזה, הלשון של השור הופכת למטאפורה יוצאת דופן למנהיגות. לא הקרניים מסמלות את הכוח, אלא דווקא הלשון.
הפילוסוף Hans-Georg Gadamer כתב כי האדם חי בתוך השפה לא פחות משהוא חי בתוך המציאות. השפה שבה אנחנו משתמשים מעצבת את האופן שבו אנחנו חושבים, פועלים ומבינים את העולם. מנהיגות, במובן הזה, מתחילה הרבה לפני קבלת ההחלטות. היא מתחילה במילים, בערכים, בסיפור ובשפה הארגונית.
חזון, תרבות, אמון ושפה משותפת הם אותם כלים בלתי נראים שבעזרתם מנהיגים משפיעים גם למרחקים.
כמנכ”ל נדרשתי לאורך השנים לעבוד במקביל עם צוותים בקוריאה, לונדון, ניו יורק, סן פרנסיסקו, גרמניה, סין וישראל. ההנהלה לא ישבה במקום אחד, העובדים פעלו באזורי זמן שונים והתרבות הארגונית נדרשה להישאר אחידה למרות המרחקים.
האתגר המרכזי לא היה רק לנהל את הפגישות או לעמוד ביעדי ההכנסות. האתגר היה לייצר שפה משותפת. לקבוע מנגנונים, מפגשים קבועים, ערכים ודרכי עבודה שיאפשרו לאנשים לקבל החלטות גם כאשר המנכ”ל נמצא בצד השני של העולם.
בדיעבד, הבנתי שמנהיגות גלובלית איננה היכולת להיות בכל מקום. היא היכולת לגרום לכך שהארגון יפעל נכון גם כשאינך שם. הדבר דורש משמעת, הנהלה חזקה, אמון ובעיקר השקעה מתמשכת בתרבות הארגונית.
גם השווקים הפיננסיים מלמדים אותנו את אותו עיקרון. די בהחלטה אחת של הבנק המרכזי האמריקאי, או אפילו בציפייה להעלאת ריבית, כדי להשפיע על שווקים ברחבי העולם. התחזקות הדולר בתקופה האחרונה, על רקע ההערכות להמשך העלאות ריבית בארצות הברית, משפיעה על חברות, משקיעים, מדינות ומטבעות בכל העולם.
הריבית עצמה איננה נעה ממדינה למדינה, אך ההשפעה שלה מגיעה למרחקים. במובן מסוים, גם זו אותה “לשון” שעליה מדבר רבי יצחק עראמה – כוח שפועל הרבה מעבר למקום שבו הוא נמצא.
ייתכן שזו הייתה גם חרדתם האמיתית של מואב. הם לא חששו רק מצבא ישראל. מול צבא אפשר להציב גבול. הם חששו מעם שמסוגל להשפיע הרבה מעבר למיקומו הפיזי. מעם שהרעיון שלו, הערכים שלו והתרבות שלו כבר פועלים במרחב.
באחד השירים שכתבתי, “שורשים עם כנפיים”, מופיעות השורות:
“יש בי שורשים עמוק באדמה,
ויש בי כנפיים מול הרוח הגדולה.
מה שנשאר אחריי איננו רק הדרך,
אלא הזרעים שנשארו לצמוח.”
ייתכן שזהו בדיוק האתגר של מנהיגות. לא רק להגיע ליעד הבא, לא רק להיות נוכח בכל דיון או לקבל כל החלטה, אלא לבנות שורשים עמוקים מספיק וכנפיים רחבות מספיק כדי שהארגון ימשיך לנוע גם כאשר המנהיג איננו נמצא בכל מקום.
הלקח הניהולי של רבי יצחק עראמה פשוט אך עמוק: אל תשאל כמה רחוק אתה מסוגל ללכת. שאל כמה רחוק מגיעה ההשפעה שלך גם כאשר אתה נשאר במקומך.
כי מנהיגות אמיתית איננה נמדדת במספר הפגישות, הטיסות או ההחלטות שמנהיג מקבל בעצמו. היא נמדדת ביכולת שלו לבנות רעיון, שפה ותרבות שממשיכים לפעול גם כשהוא איננו בחדר. בסופו של דבר, המנהיגים הגדולים אינם אלה שנמצאים בכל מקום – אלא אלה שההשפעה שלהם נמצאת בכל מקום.
זיו אלול הוא שותף בקרן הון סיכון BGV, משקיע וחבר דירקטוריון במספר סטארטאפים וקרנות. יזם סדרתי, ייסד וניהל את חברת אינראקטיב והוביל אותה לרכישה על ידי חברה גרמנית בשם פייבר שגם בה הוא מונה למנכ"ל והוביל את החברה לרכישה נוספת וגבוהה יותר על ידי חברה ציבורית אמריקאית. זיו חיבר ספר שמכר אלפי עותקים בישראל ״אבות הניהול״ הוצאת ״ידיעות ספרים״ ובאנגלית הספר הפך לרב מכר באמזון בתוך חודשיים.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
