שוק האנרגיה העולמי ניצב היום מול שני אתגרים מרכזיים שמניעים שינוי חסר תקדים. מצד אחד, קיימת דחיפות מוחלטת לעבור למקורות אנרגיה נקיים כדי להתמודד עם ההתחממות הגלובלית, שהולכת וצוברת תאוצה. מצד שני, העולם כולו חווה עלייה דרמטית בביקוש לחשמל, גם בשל התפתחות וצמיחה מואצת במדינות עולם שלישי אשר צומחות בקצב מהיר ונהנות מתהליכי הגלובליזציה העולמית, וגם בשל התפתחויות טכנולוגיות מהירות כמו בינה מלאכותית (AI), פתרונות ענן, ומרכזי דאטה ענקיים. תעשיית הקריפטו לבדה צורכת כבר היום כמויות אדירות של חשמל, כ 1.5% מכלל הצריכה, ומוסיפה עוד נדבך על הביקוש הכללי. מרכזי נתונים לבדם יכולים לצרוך עד 9% מכלל הביקוש לחשמל בעולם עד שנת 2050.
צריך להגיד שהאתגר העומד בפנינו כפול, עלינו לא רק להפחית את פליטות הפחמן במהירות כדי למנוע את ההשפעות הגרועות ביותר של שינויי האקלים, אלא גם להגדיל את אספקת החשמל באופן דרמטי כדי לעמוד בביקושים החדשים, זאת מבלי לפגוע ביציבות מערכת האנרגיה העולמית. למעשה, במקום שהפליטות יירדו כצפוי, הן צפויות להמשיך לעלות עד שנת 2035, לפני שיתחילו לרדת, ועדיין להישאר גבוהות מהיעדים הנדרשים. זהו מירוץ נגד השעון, והשאלה היחידה שנותרה היא, מי יהיו השחקנים שיצליחו לפתור את המשוואה המורכבת הזו ויתנו מענה הולם לביקוש החדש.
3 צפייה בגלריה
גידול בצריכת החשמל לפי מדינה - מדינות מתפתחות צפויות לגידול רחב יותר מהעולם המערבי.
( מקור: מקנזי)
הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לגדול בכ-11% עד 18% עד שנת 2050. צמיחה זו נובעת בעיקר ממדינות מתפתחות כמו הודו, מדינות דרום מזרח אסיה (ASEAN) והמזרח התיכון, שבהן האוכלוסייה גדלה וההתפתחות הכלכלית מואצת. כדי להבין את תמונת האנרגיה העתידית, חשוב להבחין בין כלל הביקוש האנרגטי (שכולל דלקים לתחבורה ותעשייה) לבין ייצור החשמל בלבד. למעשה, דלקים פוסיליים (דלקי מאובנים) עדיין יספקו בין 40% ל-60% מכלל האנרגיה שהעולם יצרוך ב-2050. במקביל, הנתח של אנרגיה מתחדשת בתמהיל ייצור החשמל הגלובלי צפוי לגדול מ-32% כיום לכ-65% עד 80% עד שנת 2050. הסיבה לכך היא שבעוד העולם עובר לשימוש נרחב יותר בחשמל, תחומים כמו תעופה או תעשייה כבדה עדיין תלויים בדלקים מזהמים.
בנוסף, למען הסר ספק, ״אנרגיה נקיה״ היא אינה מילה נרדפת ל ״אנרגיה ירוקה״.
אנרגיה ירוקה מתייחסת למקורות המגיעים ממשאבים טבעיים ומתחדשים, כמו שמש, רוח, מים (הידרו) או אנרגיה גיאותרמית. לעומת זאת, אנרגיה נקייה מתארת כל מקור אנרגיה שלא פולט מזהמים לאוויר בתהליך הייצור, כמו גזי חממה. אנרגיה גרעינית, לדוגמה, נחשבת אנרגיה נקייה מכיוון שהיא לא פולטת גזי חממה, אך היא אינה אנרגיה ירוקה במובן הקלאסי כי היא אינה מתחדשת ויוצרת פסולת רדיואקטיבית מסוכנת.
3 צפייה בגלריה
אנרגיה מתחדשת צפויה לתפוס את רוב ייצור החשמל עד שנת 2050, בניגוד למגמה הרווחת היום.
( מקור: מקנזי)
אנרגיה גרעינית: רנסנס של כוח נקי יציב
נכון להיום, האנרגיה הגרעינית מהווה רק כ-8.5% מכלל ייצור החשמל העולמי, אולם היא יכולה לשחק תפקיד גדול בהרבה.
בנוסף, בניגוד לאנרגיית השמש או הרוח, שתלויות בתנאי מזג האוויר והשעות ביממה, אנרגיה גרעינית היא מקור אנרגיה נקי ויציב לחלוטין. זהו יתרון עצום, במיוחד עבור צרכנים שדורשים חשמל באופן קבוע, כמו מרכזי נתונים ובינה מלאכותית, שזקוקים לאספקה רציפה ללא הפרעות. פרויקטים גרעיניים מהדור הבא, כמו כורים מודולריים קטנים (SMRs), נחשבים לבטוחים מאוד, יעילים ומסוגלים לייצר יותר חשמל בהשוואה למקורות דלי פחמן אחרים עבור אותה רמת השקעה כספית, וזו מילת המפתח.
למרות היתרונות, התחום הגרעיני מתמודד עם אתגרים לא פשוטים, בראשם תפיסה ציבורית שלילית וחששות בטיחותיים. אנשים חוששים מאסונות גרעיניים כמו בצ'רנוביל (אף על פי שזו הייתה טעות אנוש), מהטיפול בפסולת רדיואקטיבית ומההשפעות הבריאותיות של קרינה. בנוסף, הקמת כורים חדשים איטית ויקרה, וכל פרויקט נתקל בקשיים רבים, כולל מחסור בכוח אדם מיומן ושרשרת אספקה שרובה ברוסיה וסין, מה שמציב מכשול נוסף מבחינה גיאופוליטית. למרות זאת, ישנה התעוררות מחודשת בתחום, וצמיחתו יכולה להאיץ את המעבר לאנרגיה נקייה. חברות כמו קונסטליישן אנרגיה (CEG), שמפעילה צי נרחב של כורים בארצות הברית, נחשבת לשם דבר בתחום, וגם ניו-סקייל אנרגיה (SMR), שמובילה את פיתוח הכורים המודולריים הקטנים של הדור הבא.
אנרגיה סולארית: מהירות ופוטנציאל
הפקת אנרגיה מהשמש באמצעות פאנלים סולאריים (פנלים שממירים את אור השמש ישירות לחשמל) היא טכנולוגיה שהפכה זולה ויעילה יותר באופן דרמטי בשנים האחרונות. בסוף 2024, אנרגיה סולארית היוותה כ-7% מתמהיל ייצור החשמל העולמי. היקף זה הולך וגדל במהירות.
על אף ההשקעה הראשונית העצומה בפרויקטים ובמתקנים, העלות התפעולית עבורו פרויקטים אלו לאחר מכן היא נמוכה, מה שהופך את התחום לאטרקטיבי. עם זאת, לוקח זמן רב עד שהפרויקט מתחיל להיות רווחי, וההשקעה הראשונית עלולה לחזור רק לאחר שנים רבות. על פי נתונים, פריסת פאנלים סולאריים באירופה נמצאת במסלול הנכון להשגת היעדים שהוגדרו לשנת 2030 , וסין הוסיפה בשנה האחרונה יותר יכולות סולאריות מאשר שאר העולם יחד. התחום עדיין מתמודד עם אתגרים כמו תלות בתנאי מזג האוויר והצורך באחסון אנרגיה, וכן תחרות עזה וסיכונים רגולטוריים.
הדוגמה העדכנית ביותר לכך היא מדיניות ממשל טראמפ בארצות הברית, המבטלת חלק מהתמריצים שנתן ממשל ביידן לחברות בתחום האנרגיה הירוקה (כדוגמת "Big Beautiful Bill"), ובכך פוגעת בכדאיות ההשקעה בפרויקטים חדשים ומעכבת את קצב הצמיחה של כלל התחום.
חברות כמו פירסט סולאר (FSLR), שהיא חברה מובילה בתחום, מתמחה בפיתוח והתקנת פאנלים סולאריים וגם אנפייז (ENPH), המתמקדת בממירי כוח זעירים ובמערכות אחסון אנרגיה לבתים ועסקים, נמצאות בחזית התחום ומפתחות פתרונות טכנולוגיים כדי להתגבר על האתגרים הללו.
שם מעניין נוסף היא חברת טסלה (TSLA) המהווה שחקן משמעותי מאוד בתחום אגירת האנרגיה הסולארית, עם מוצרים כמו Powerwall ו-Megapack, שמספקים מענה הן לשוק הביתי והן לשוק התעשייתי.
רוח והידרו: הכוח של הטבע
נכון להיום, אנרגיית הרוח מהווה כ-10% מכלל ייצור החשמל העולמי, לצד אנרגיה הידרואלקטרית התורמת כ-14%.
אנרגיית רוח מופקת מטורבינות ענק שמנצלות את כוח הרוח, ואילו אנרגיה הידרואלקטרית רותמת את זרימת המים של נהרות וסכרים. שני המקורות הללו נחשבים למקורות נקיים המסוגלים לספק חשמל בהיקפים גדולים. בדומה לאנרגיה סולארית, גם כאן ההשקעות הראשוניות הן עצומות ונדרש הון גדול על מנת להקים את הפרויקטים הללו, כמו גם שנים רבות עד להחזר ההשקעה. למרות זאת, פרויקטים אלו עשויים לעמוד בפני התנגדות ציבורית או רגולטורית, בין היתר עקב חשש מפגיעה בבעלי חיים, נוף וסביבה טבעית. למשל, חוות רוח עלולות לפגוע בציפורים ובבעלי חיים אחרים, וסכרים הידרואלקטריים משנים לחלוטין את האקו- סיסטם של הנהר. דוגמה עדכנית להתנגדות כזו בישראל היא המקרה של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס, שבמהלך החודש האחרון דיווחה על קשיים בפרויקט שלה בגולן בשל התנגדות מצד הקהילה הדרוזית המקומית (והביא את החברה להפסד של 36 מיליון ש״ח בדוח האחרון).
חברות כמו נקסט- ארה אנרגיה (NEE), שהיא מהגדולות בארה"ב בתחום האנרגיה המתחדשת ומחזיקה בתיק נרחב של חוות רוח, וברוקפילד אנרגיה מתחדשת (BEP), שהיא חברה ציבורית המנהלת תיק עולמי של נכסי אנרגיה מתחדשת (ברוקפילד (BN) היא חברת האם המנהלת פורטפוליו של טריליון דולר), מספקות למשקיעים דרך להיחשף לתחום מגוון זה.
חדשנות בגיאותרמיה ומימן ירוק
מעבר לטכנולוגיות המוכרות, ישנם שני פתרונות נוספים שצוברים תאוצה. אנרגיה גיאותרמית מופקת מהחום הטבעי שבבטן האדמה, ומספקת חשמל יציב ללא הפסקה. נכון להיום, נתח השוק של אנרגיה גיאותרמית הוא קטן מאוד, וכך גם של מימן ירוק, 0.5% וקצת פחות מ 1% בהתאמה.
מימן ירוק נחשב ל"דלק העתיד" עבור תעשיות שקשה לצרוך חשמל באופן יעיל (תעשיות כמו ייצור פלדה, מלט וכימיקלים, שצריכות חום גבוה או דלקים ספציפיים לתהליכים שכרגע אין להם תחליפים חשמליים יעילים ומשתלמים). מימן הוא חומר קל במיוחד ויעיל מאוד לאגירת אנרגיה, וזו הסיבה שמנסים להפוך אותו לתחליף דלק עבור תעופה ושינוע כבד. המימן הירוק, שמופק ממים באמצעות חשמל נקי מתחדש בתהליך שנקרא אלקטרוליזה, הוא פתרון חשוב כי הוא מאפשר לאחסן עודפי חשמל שנוצרו על ידי שמש או רוח ולשחרר אותם במקומות ובזמנים בהם הם נדרשים, וכך מהווה פתרון לאתגר האגירה.
שני התחומים הללו נהנים מתמיכה רגולטורית והשקעות גדולות, אבל הם עדיין יקרים ולא תמיד זמינים לכל מדינה. הביקוש למימן צפוי לגדול פי שניים עד ארבעה עד 2050. חברת אורמת טכנולוגיות (ORA) היא חברה ישראלית דואלית ופורצת דרך עולמית בגיאותרמיה, בעוד פלאג (PLUG), חברה אמריקאית, מובילה את התחום של מימן ירוק ופתרונות מבוססי תאי דלק, אך בעקבות הבעיות שנוצרו בטכנולוגיות מורכבות אלו, המניה צנחה ועומדת כיום על שווי שוק של 2 מיליארד דולר.
אגירה ארוכת טווח: הלב הפועם של הרשת הירוקה
ככל שיותר אנרגיה ירוקה נכנסת לרשת החשמל, כך עולה הצורך בפתרונות אגירה ארוכת טווח, שיאפשרו לאגור את האנרגיה שנוצרת כשיש שמש ורוח, ולהשתמש בה בזמנים שבהם אין. זהו תחום קריטי לאיזון הרשת. השקעות הון בתשתיות אלו יצטרכו לגדול פי שלושה עד שנת 2050 כדי להתמודד עם הביקושים. השחקנית המרכזית בתחום, עליה כבר דיברתי לעומק בערוץ הכלכלה היא Eos אנרגיה (EOSE), שמפתחת מערכות סוללות מתקדמות עבור שעות רבות של אגירה.
השוואה, סיכונים והזדמנויות: מה הכי מוביל היום?
נכון להיום, התחומים המובילים מבחינת פריסה והיקף הם אנרגיה סולארית ורוח. סולארית, בפרט, זוכה לצמיחה חסרת תקדים בשל ירידת העלויות הדרמטית של הטכנולוגיה. סין היא כיום המובילה העולמית בתחום, והיא פיתחה יכולות סולאריות וייצור חשמל גדולות יותר משאר העולם יחד.
כשמסתכלים על הסיכונים וההזדמנויות השקעתיות, כל תחום מציג תמונה שונה:
● אנרגיה סולארית ורוח: אלו הן ההשקעות המרכזיות כיום. היתרונות שלהן הם העלויות הנמוכות לייצור חשמל לאחר ההקמה, אך הסיכון העיקרי הוא הצורך בהשקעה עצומה בתשתיות (רשת חשמל, אגירה) כדי להתגבר על חוסר היציבות שלהן. העובדה שהן תלויות במזג אוויר ובתנאי סביבה יכולה להפוך את ההכנסות לפחות ודאיות.
● אנרגיה גרעינית: כאן היתרון הוא היציבות והאמינות של הייצור. אנרגיה גרעינית היא היחידה כמעט מבין האנרגיות הנקיות שאינה תלויה במשאבי טבע כמו שמש או רוח, ולכן היא מספקת פתרון אמין במיוחד עבור צרכנים הדורשים חשמל קבוע. הסיכונים הם בעיקר בעלויות הגבוהות, רגולציה מחמירה, והתנגדות ציבורית שמאטה את הקמת הפרויקטים. למרות זאת, יש לה פוטנציאל השקעתי גדול לטווח ארוך, במיוחד עם התפתחות של כורים מודולריים קטנים שיכולים להפחית חלק מהסיכונים הללו.
● מימן ירוק: זהו תחום שנחשב עדיין בחיתוליו. ייצור המימן יקר ורוב הפרויקטים נמצאים רק בשלב של הכרזה ולא של החלטת השקעה סופית (FID). הסיכון כאן גבוה מאוד, אך הפוטנציאל עבור תעשיות כמו תעופה או פלדה, שקשה לחשמל, הוא עצום.
בסופו של דבר, אין תשובה אחת לשאלה באיזה תחום כדאי להשקיע. הדבר תלוי ברמת הסיכון של המשקיע ובטווח הזמן שלו. בעוד שאנרגיה סולארית ורוח הן השקעות קיימות ומובילות, אנרגיה גרעינית ומימן ירוק הן השקעות עם פוטנציאל גדול יותר לטווח ארוך, ומהוות פתרונות קריטיים שעדיין מחכים להתבגר.
העתיד כבר כאן
שוק האנרגיה הירוקה הוא הרבה יותר מטרנד. הוא מנוע צמיחה כלכלי עצום, המשלב בין הצורך הבוער של העולם לשמור על הסביבה לבין חדשנות טכנולוגית שמשנה את הכללים. הצורך הגובר באנרגיה, במיוחד זה שמונע על ידי טכנולוגיות חדשות כמו AI ומרכזי נתונים, הופך את המעבר לאנרגיה נקייה לבלתי נמנע. עם זאת, חשוב להבין שהמעבר הוא מורכב וייקח זמן, ודלקים פוסיליים עדיין ישחקו תפקיד משמעותי בעשורים הקרובים. המשקיעים שידעו לזהות את הטרנדים הנכונים יוכלו למצוא כאן הזדמנויות נדירות.
גיא נתן חי את עולם המאקרו כלכלה, הפיננסים, ושוק ההון למעלה מחמש שנים. בנוסף, הוא הבעלים של חברת גיא נתן בע''מ העוסקת בליווי פיננסי ובהכשרת משקיעי ערך. בעל הפודקאסט המצליח ''מפת החום'' שבו מתארחים מדי שבוע בכירי המשק הישראלי, המתעסקים בתחומי הכלכלה. ניתן לעקוב אחריו בערוץ האינסטגרם ובאתר האינטרנט שלו.
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
