במשך שנים, שוק ההון הישראלי היה מחולק בצורה מאוד ברורה לשני עולמות נפרדים. בעולם אחד חי הציבור הרחב, שקונה בבנק קרנות נאמנות רגילות, קרנות סל או סתם סוגר כסף בפיקדון וקרנות כספיות. בעולם השני, הסגור והיוקרתי, חיים "המשקיעים הכשירים", אלו אנשים עם הון נזיל של מיליוני שקלים, שמקבלים גישה למוצרים מיוחדים שיודעים לעשות כסף גם כשהבורסה נופלת: קרנות הגידור.
ההגדרה של הרשות לניירות ערך למשקיע כשיר, מציבה רף גבוה מאוד לכניסה למועדון הזה. כדי להיחשב כשיר עליכם לעמוד באחד מהתנאים הבאים:
1. להחזיק נכסים נזילים (מזומן, פיקדונות, ניירות ערך) בשווי כולל של כ-9.4 מיליון שקל לפחות.
2. להיות בעל הכנסה שנתית אישית של כ-1.41 מיליון שקל (או 2.1 מיליון שקל לתא משפחתי).
3. שילוב בין השניים - נכסים נזילים בשווי של כ-5.8 מיליון ש"ח + הכנסה שנתית אישית של כ-705,000 ש"ח (או לתא משפחתי של כ-1.05 מיליון ש"ח) בשנתיים האחרונות.
אבל במאי 2023 התרחש אירוע ששינה את התמונה. הרשות לניירות ערך השיקה מוצר חדש שנקרא קרנות גידור בנאמנות. הרעיון היה פשוט. לקחת את אסטרטגיות ההשקעה המתוחכמות, להכניס אותן למסגרת שמפוקחת על ידי הרשות, ולתת לכל אחד אפשרות להשקיע בזה, גם אם יש לו רק כמה מאות שקלים בחשבון.
מאז אותה החלטה, הכסף זורם פנימה בכמויות אדירות. נכון להיום, פועלות בישראל 46 קרנות גידור בנאמנות, המנהלות יחד סכום שיא של כ-3.5 מיליארד שקל.
התחום הזה הפך לאחד הדברים הכי חמים בבורסה בתל אביב. אבל האם זה באמת מתאים לכל אחד? בואו נעשה סדר.
כדי להבין את המוצר, חייבים להבין במה הוא שונה ממה שהכרתם עד היום.
● קרן נאמנות רגילה: פועלת בשיטת "לונג" בלבד, מנהל הקרן רוכש ניירות ערך (מניות, איגרות חוב וכדומה) וממתין שמחירם יעלה. היתרון הוא נזילות יומית (אפשר למכור בכל יום) ועלויות נמוכות: דמי הניהול הממוצעים נעים לרוב בין 0% ל-0.8%.
● קרן גידור בנאמנות: המטרה שלה היא להרוויח בכל מצב שוק, היא משתמשת בכלים כמו "שורט" (רווח מירידות שערים) ומינוף (שימוש באופציות וחוזים להגדלת החשיפה). החיסרון: הכסף פחות נזיל (מכירה לרוב פעם בחודש) והעלויות גבוהות משמעותית: דמי ניהול של כ-2% מהצבירה בתוספת 20% דמי הצלחה מהרווחים.
קרן גידור בנאמנות מול קרן גידור פרטית
● קרן גידור פרטית: דורשת מינימום השקעה, בהתאם להחלטת מנהל הקרן. היא פועלת בחוסר שקיפות ("קופסה שחורה") והמשקיע משלם מס של 25% בכל סוף שנה, גם אם לא משך את הכסף.
● קרן גידור בנאמנות: פתוחה לכולם בהשקעה של מאות שקלים. היא מחויבת בשקיפות מלאה ודיווח לציבור, והיתרון הגדול ביותר שלה הוא דחיית המס. משמע משלמים מס רק כשמוכרים את הקרן, מה שמאפשר לכסף לצבור ריבית דריבית לאורך שנים.
לפני שאנו צוללים לביצועים, חשוב להבין נקודה חשובה לגבי התשואות.
המספרים שאתם רואים בפרסומים (למשל 50% תשואה) הם תשואות נומינליות, זהו הרווח שעשתה הקרן לפני שמנהל הקרן גזר את הקופון שלו.
בניגוד לקרנות רגילות, כאן יש מנגנון שנקרא דמי הצלחה. מנהל הקרן לוקח לעצמו כ-20% מהרווחים שהשיג. כלומר, אם הקרן עשתה 50%, מנהל הקרן ייקח כ-10% (חמישית מהרווח) אליו, והמשקיע יישאר עם כ-40% (לפני דמי ניהול קבועים ומס).
זה עדיין רווח פנטסטי בהשוואה למדדים, אבל חשוב להבין שלא כל הנוצץ זהב, וחלק משמעותי מהרווח הולך למנהל ההשקעות.
לאור העניין הרב, בחרתי לסקר עבורכם שלוש קרנות נבחרות שהציגו את הביצועים הבולטים ביותר בשנה החולפת, ולנתח במה כל אחת מהן משקיעה בפועל:
1. הראל מולטי סטרטג'י - רשמה את התשואה הגבוהה ביותר של כ-68.41% באמצעות אסטרטגיה של חשיפה ישירה וגבוהה למניות העוגן בבורסת תל אביב.
18% מנכסי הקרן מרוכזים בשני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי. בנוסף, הקרן מחזיקה פוזיציות משמעותיות בסקטור האנרגיה והתשתיות (דוראל, פז, ישראמקו).
בניגוד לקרנות אחרות המשלבות נכסים מורכבים בחו"ל, הראל נוקטת בגישה של בחירת מניות מתוך מדד ת"א 35.
2. מיטב לונג שורט מניות - הציגה תשואה של כ-56.41% מציגה פיזור סקטוריאלי רחב יותר. לצד אחזקות בחברות מקומיות מובילות כמו אלביט מערכות וקבוצת דלק, הקרן מחזיקה חשיפה רחבה לסקטור הביטוח והפיננסים (הפניקס, הראל, כלל ומנורה). לצד נישות ספציפיות בארה"ב, כמו חברות קריפטו (Coinbase)
וכריית ביטקוין, לצד חברות אנרגיה זרות.
3. ילין לפידות מולטי סטרטג'י - רשמה תשואה של כ-44.58% מציגה את השוני המהותי ביותר באפיק ההשקעה מבין השלוש. האחזקה הגדולה ביותר בתיק (כ-21.8%) היא בחוזים עתידיים על אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח ארוך, זוהי פוזיציה המבטאת צפי לשינוי בתוואי הריבית בארה"ב. בנוסף, הקרן חשופה למדדי המניות המרכזיים בוול סטריט (נאסד"ק ו-S&P 500) באמצעות חוזים עתידיים. הקרן מתמקדת פחות בבחירת מניות ספציפיות בישראל ויותר במגמות גלובליות.
כמו שציינתי, קרנות גידור בנאמנות הן עסק יקר.
אם התרגלתם לשלם עמלות אפסיות בקרנות סל (מחקות מדד), כאן תפגשו מודל תשלום שונה לגמרי.
התשלום מתחלק לשניים:
● דמי ניהול קבועים - בדרך כלל בין 1.5%-2.5% מהכסף שלכם בכל שנה. זה בסיס גבוה יחסית.
● דמי הצלחה - זה המנוע האמיתי של התעשייה. מנהל הקרן לוקח לעצמו לרוב כ-20% מהרווחים שהוא השיג עבורכם.
למרות זאת קרנות הגידור בנאמנות, קיבלו הטבה ענקית.
משלמים מס רק כשמוכרים את הקרן ופדיון שלה. כל עוד לא מכרת, לא שילמת.
בואו נראה את זה במספרים:
ניקח שני אנשים שהשקיעו מיליון שקל והרוויחו 30% בשנה הראשונה
● בקרן הפרטית - המשקיע ישלם למס הכנסה כ-75 אלף שקל בסוף השנה. את השנה הבאה הוא מתחיל עם פחות כסף לעבוד איתו (1.225 מיליון).
● בקרן גידור בנאמנות - המשקיע לא משלם כלום בינתיים. הוא מתחיל את השנה השנייה עם כל הסכום 1.3 מיליון שקל. המשמעות? הכסף שלא שילמתם למס הכנסה ממשיך לעבוד בשבילכם ומייצר עוד רווחים בשנה הבאה. לאורך 10 או 15 שנה, הפער הזה מצטבר להמון כסף שנשאר בכיס שלכם.
סיכונים שחובה להכיר
● הכסף לא נזיל: ברוב הקרנות ניתן למשוך את הכסף רק פעם בחודש, ולעיתים פעם ברבעון. זה לא כסף שאפשר "להנזיל" בלחיצת כפתור כשצריכים מזומן דחוף.
● מבחן השוק היורד: רוב הזמן שהקרנות האלה קיימות, הבורסה הייתה בעליות. המבחן האמיתי יהיה כשיגיע משבר. האם מנגנוני הגידור באמת יעבדו? ותיקים בשוק מזהירים שכשהכסף מגיע מהציבור הרחב, יש נטייה לפאניקה בירידות, מה שעלול ליצור לחץ על קרנות שהכסף בהן סגור.
● בנק ישראל נגד החגיגה: לא כולם מרוצים מהצמיחה המהירה. נציג בנק ישראל בוועדת הכספים הגדיר לאחרונה את הטרנד כ"איום על היציבות" של המערכת הבנקאית. בבנק המרכזי מביעים חשש מקצב הגיוסים המסחרר ומהעובדה שהציבור הרחב נחשף לסיכונים שהוא אולי לא מבין עד הסוף. מנגד, בכירים בשוק ההון מבטלים את הטענות ורואים בהן ניסיון לחסום תחרות.
בשורה התחתונה
קרנות הגידור בנאמנות הן ללא ספק המהפכה הכי מעניינת בשוק ההון בשנים האחרונות. הן נותנות למשקיע הקטן אפשרות לגוון את התיק עם כלים שפעם היו שמורים רק לאלפיון העליון, ובעיקר נותנות יתרון מס ענק למי שמשקיע לטווח ארוך.
מצד שני, זה לא מוצר זול, והוא דורש הבנה וסבלנות. דמי הניהול ודמי ההצלחה לוקחים חלק גדול מהרווח, והעובדה שאי אפשר למשוך את הכסף מתי שרוצים היא חיסרון שצריך לקחת בחשבון. אם אתם בונים תיק השקעות לעשר שנים קדימה ומחפשים משהו קצת יותר מתוחכם מהמדדים הרגילים, זה פתרון מעניין.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כותב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
