הבנה מעמיקה של מושגי יסוד פיננסיים היא תנאי הכרחי להתנהלות כלכלית נבונה. אחד המושגים הקריטיים שכל צרכן חייב להכיר, ולהיזהר מהשלכותיו, הוא "אשראי מתגלגל". מאחורי שמות שיווק מפתים כמו "חיוב קבוע" או "תשלום גמיש", מסתתר אחד ממכשירי האשראי הצרכני היקרים והמסוכנים בשוק. היקף החובות של הציבור הישראלי בגין מוצר זה עומד, נכון לסוף שנת 2024, על סכום עצום של 6.2 מיליארד שקלים. נתונים אלו, שנחשפו בביקורת מקיפה של בנק ישראל, מדגישים כיצד מנגנון זה מאפשר צבירת חוב מהירה בתנאים בעייתיים, והופך אותו להחלטה פיננסית שגויה עבור רוב מוחלט של הצרכנים.
מהו אשראי מתגלגל וכיצד הוא פועל?
ראשית, יש להבדיל בין מסגרת אשראי סטנדרטית לאשראי מתגלגל. מסגרת אשראי היא הסכום המקסימלי שחברת האשראי מאפשרת ללקוח להוציא. בכרטיס רגיל, כל עוד החיוב החודשי המלא משולם במועדו, לא נגבית ריבית על השימוש במסגרת. האשראי המתגלגל, לעומת זאת, הוא המנגנון שבו החוב אינו נפרע במלואו. במקום זאת, הלקוח מחויב בסכום מינימלי קבוע בלבד, בעוד יתרת החוב "מתגלגלת" לחודש הבא. על יתרה זו נגבית ריבית גבוהה, והיא מצטרפת להוצאות החדשות של החודש הבא, וכך נוצר חוב תמידי ויקר.
המחיר האמיתי של הגמישות: ריביות גבוהות בעשרות אחוזים
הגמישות של האשראי המתגלגל מגיעה עם תג מחיר גבוה במיוחד. נתוני בנק ישראל חושפים כי הריבית הממוצעת על אשראי מתגלגל עומדת על כ-15.8%. לשם השוואה, הריבית הממוצעת על מינוס בחשבון הבנק (מסגרת עו"ש) עומדת על 13.6%, והריבית על הלוואות צרכניות רגילות נמוכה משמעותית ועומדת על כ-9.3% בלבד. המשמעות היא שהריבית על אשראי מתגלגל יקרה בכ-70% מריבית על הלוואה רגילה. בסביבת ריבית גבוהה כמו זו שאנו חווים כיום, חוב בריבית כה גבוהה הופך למשקולת כבדה עוד יותר על משק הבית. בניגוד להלוואה, שהיא סכום חד פעמי עם לוח סילוקין ברור, האשראי המתגלגל הוא חוב "פתוח" ללא תאריך סיום, והסיכון הגלום בו עבור המלווה מתומחר בריבית חריגה זו.
היקף התופעה בישראל ובעולם: שוק של מיליארדים
האשראי המתגלגל אינו תופעה שולית. אותם 6.2 מיליארד שקלים של חוב מהווים כ-4.6% מסך האשראי הצרכני בישראל (שאינו לדיור) שכפי שאפשר לראות בגרף, רק הולך ועולה. חשוב לציין כי מעל 90% מהאשראי הזה מגיע משלוש חברות כרטיסי האשראי ״לאומיכארד״ (היום ״מקס״), ״כאל״ ו״ישראכארט״. פחות מ- 10% מהאשראי מגיע מהבנקים. כדי לספק פרספקטיבה, היקף מסגרות העו"ש (המינוס) מהווה נתח גדול יותר של כ-8.4% מהאשראי הצרכני. עם זאת, בהשוואה בינלאומית, השוק הישראלי עדיין קטן יחסית. בארצות הברית, האשראי המתגלגל מהווה נתח עצום של כ-24% מהאשראי הצרכני, ובבריטניה הוא עומד על כ-17%. נתונים אלו מצביעים על פוטנציאל הצמיחה המסוכן של השוק הזה בישראל.
הסכנה המרכזית: אשליית הנוחות שמובילה לחוב פסיבי
הסכנה הגדולה ביותר באשראי המתגלגל היא האופי הפסיבי של צבירת החוב. ביקורת שערך הפיקוח על הבנקים מצאה ממצא מדאיג: למעלה מ-80% מהלקוחות נותרים פסיביים ואינם משנים את סכום הפירעון החודשי שנקבע להם. המנגנון יוצר אשליה של הוצאה נמוכה, אך בפועל החוב תופח.
נבחן דוגמה מספרית - לקוח מנצל 7,000 שקלים מתוך מסגרת של 10,000 שקלים. במועד החיוב, הוא משלם את הסכום הקבוע, נניח 1,000 שקלים. יתרת החוב של 6,000 שקלים מתגלגלת לחודש הבא, ועליה מתווספת ריבית חודשית (כ-1.25%). בחודש הבא, יתרת המסגרת הפנויה היא 4,000 שקלים בלבד, אך החוב המקורי (6,000₪) ממשיך לצבור ריבית. הבעיה המרכזית היא ההרגל ההתנהגותי שהמוצר מעודד: דחיית התמודדות עם הוצאות ופריסתן לחוב ארוך טווח, במקום ניהול תקציבי אחראי.
חסרונות מול "יתרונות": מתי, אם בכלל, יש מקום לאשראי מתגלגל?
החסרונות של האשראי המתגלגל ברורים ומשמעותיים: ריבית גבוהה באופן חריג, צבירת חוב מהירה, עידוד הרגלי צריכה המבוססים על כסף שאינו קיים והיעדר לוח זמנים ברור לסיום החוב. אם כן, האם ישנם מצבים בהם השימוש בו מוצדק? התשובה היא כמעט ולא. ניתן לטעון שבמצב חירום קיצוני ובלתי צפוי, הוצאה רפואית דחופה או תיקון חיוני שאינו סובל דיחוי – הוא יכול לספק נזילות מיידית. עם זאת, גם במקרה נדיר כזה, יש להתייחס אליו כאל פלסטר זמני ויקר מאין כמותו. התנאי לשימוש כזה הוא קיום תוכנית קונקרטית לסגירת מלוא החוב בחודש העוקב או חודשיים לכל היותר, כדי למנוע את כניסה לסחרור הריביות. לכל צורך אחר, הלוואה צרכנית רגילה תהיה תמיד הפתרון העדיף והזול משמעותית.
התערבות בנק ישראל בעקבות שיווק אגרסיבי ומטעה
בעקבות הממצאים החמורים והיקף השוק של 6.2 מיליארד שקלים, הפיקוח על הבנקים דרש מהחברות לבצע שינויים מהותיים. בין היתר, נאסר על החברות להשתמש בכינויים מטעים כמו "חיוב קבוע" ולהציג את השירות כאמצעי לשליטה בהוצאות. כמו כן, החברות חויבו להציג ללקוח את שיעור הריבית השנתית המלא בתחילת שיחת המכירה, ולא להסתפק בדוגמאות חלקיות. בנוסף, הפיקוח אסר על פרקטיקות המכונות "מלכודת דבש", במסגרתן מוצעת ללקוח ריבית נמוכה לתקופת היכרות קצרה, אשר מזנקת לאחר שהלקוח כבר צבר חוב משמעותי.
סיכום ותובנות
האשראי המתגלגל, למרות כינוייו המפתים, הוא למעשה מוצר פיננסי יקר שכל המודל שלו בנוי על היעדר משמעת כלכלית. השילוב הקטלני של ריבית גבוהה, העומדת על כ-15.8% והיקרה בעשרות אחוזים מכל חלופה אחרת, יחד עם הנטייה המוכחת של מעל 80% מהלקוחות להישאר פסיביים, יוצר מתכון כמעט ודאי להצטברות חובות שקשה מאוד להיחלץ מהם. המודל העסקי של מוצר זה מעודד באופן אקטיבי הוצאה של כסף שאין ברשותנו ודחיית ההתמודדות עם המציאות הכלכלית, תוך גביית מחיר כבד על כך. התערבותו של בנק ישראל היא אכן צעד מבורך, אך בסופו של דבר, האחריות לבחור בכלים פיננסיים התואמים ניהול כלכלי שקול ואחראי מוטלת כולה על הצרכן.
חובתו של כל צרכן היא להפסיק את ההכחשה ולהימנע מליפול למלכודת החובות, הנובעת מהבטחות שווא לנוחות מזויפת. האחריות על ניהול פיננסי נבון נמצאת בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו. התעלמות מהמספרים ודחיית ההתמודדות עם החוב רק מחריפה את המצב ומובילה למעגל קסמים שקשה לשבור. בשורה התחתונה, ניהול תקציב מודע, קבלת החלטות מושכלת והעדפה ברורה של פתרונות אשראי שקופים וזולים יותר – הם אלו המהווים את היסודות לחוסן כלכלי אמיתי.
גיא נתן, מנכ"ל ומייסד של גיא נתן בע"מ, מנהל קרן הגידור Valley, כתב פיננסי ב־Ynet Capital, עיתון "בשבע" ואתר ספונסר, מרצה ומנחה פודקאסט "מפת החום", פאנליסט כלכלה שבועי בערוץ הכלכלה (10) תוכנית "תל אביב – ניו יורק" ואורח קבוע בתוכנית "היום שהיה" בערוץ 13
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
