נוהל גילוי מרצון 2025 יצא סוף־סוף לדרך, לאחר חודשים ארוכים של דיונים בין רשות המסים לפרקליטות. למרות שמדובר כבר בגלגול הרביעי של ההליך, רבים בציבור רואים בו עוד "מבצע חנינה" שחוזר מדי כמה שנים, כמעט באופן קבוע. התחושה הזו עלולה לפתות נישומים להמתין לגל הבא, אך במציאות של אמצעי אכיפה מתקדמים והידוק שיתופי פעולה בינלאומיים, ההימור הזה עלול להיות מסוכן מתמיד.
סוף לעידן האנונימיות
האפשרות להליך אנונימי, זו שהפכה בעבר את ההסדר לפופולרי כל כך, נעלמה. בסבבים הקודמים יכלו נישומים לבדוק את הקרקע מבלי לחשוף את שמם, לקבל תשובה ראשונית ורק אחר כך להיחשף. הפעם, בעקבות עמדת הפרקליטות, הדלת הזו נסגרה. המשמעות ברורה: כבר בצעד הראשון צריך להיחשף במלואו, וזה גורם לרבים להירתע.
עבור משקיעי הקריפטו מדובר במכה כפולה. לא רק שהם חוששים מחשיפה, אלא שגם אם ירצו להסדיר את ענייניהם - קשה להם לשלם. רוב הבנקים בישראל עדיין מקשים על המרת מטבעות דיגיטליים לשקלים, והדבר הופך את תשלום המס לתנאי כמעט בלתי אפשרי. נוצר כאן פרדוקס: מצד אחד המדינה קוראת להסדיר את תחום הקריפטו ולהביא הון לא מדווח אל השוק החוקי; מצד שני, המערכת הבנקאית חוסמת בפועל את הדרך לשם.
ומעבר לפן הטכני, יש כאן גם עניין פסיכולוגי: האפשרות "לבדוק את השטח" מבלי להיחשף נתנה בעבר ביטחון לרבים. עכשיו, כשהחשיפה היא מיידית, נדרש אומץ לא קטן ממי שהתרגל במשך שנים לנהל נכסים והכנסות מתחת לרדאר.
פחות הקלות, יותר מגבלות
גם מי שמוכן להתמודד עם החשיפה מגלה שהפעם הכללים מחמירים בהרבה. אין ויתורים בריבית או בהצמדה, כמעט לא ניתן לקזז הפסדים או מסי חוץ, ואפילו ההכרה בשכר הטרחה של המייצגים מוגבלת. המסר ברור: מי שבוחר להסתיר הכנסות לא יקבל עוד "פרס" כשהוא מתוודה.
הנוהל מחלק את הפניות לשני מסלולים עיקריים. המסלול הירוק מיועד למקרים פשוטים יחסית: חשבונות בנק בחו"ל עם יתרות לא גבוהות במיוחד, דירות שמכניסות שכר דירה שנתי מתון, או החזקות קריפטו בסכומים מוגבלים. זהו הליך מקוצר המבוסס בעיקר על הצהרה עצמית, ולרוב לא יגיע לדיוני שומות מעמיקים. מי שנכנס לקטגוריה הזו נהנה מתהליך קצר וברור יותר, אבל גם כאן אין הקלות בריבית או בקנסות, ואין הרבה מקום למיקוח.
המסלול הרגיל, לעומת זאת, נועד לנישומים עם היקפים משמעותיים יותר או עם מבנה הכנסות מורכב. כאן מתקיימים דיוני שומות מול פקיד השומה, ולעיתים גם מול מחלקת גילוי הון ברשות המסים. זהו הליך שיכול להסתיים בהסכם מסודר, אך מי שלא ישלם את מלוא המס שייקבע עלול לאבד את החסינות, ואז כל מה שנמסר יהפוך לחומר ראיה נגדו.
האחריות מתרחבת גם למייצגים
אחד השינויים המסקרנים בנוהל הנוכחי נוגע למעמדם של המייצגים, רואי החשבון ועורכי הדין. בעבר בעלי מקצוע אלו נשאו לא פעם באחריות פלילית על דיווחים חסרים או טעויות, בעיקר סביב משיכות בעלים. כעת, ההסדר החדש מבקש להעניק להם חסינות מסוימת, גם אם הניסוח אינו חד וברור דיו. המשמעות רחבה יותר מהגנה אישית בלבד: מדובר בשינוי תרבותי. רשות המסים מאותתת כי האחריות להסדרה אינה רובצת עוד רק על כתפי הנישום, אלא נפרשת גם על אנשי המקצוע שמלווים אותו. במובן זה, נוצרת מערכת יחסים אחרת - פחות ענישה נקודתית ויותר הכרה בצורך לשתף פעולה בין הרשויות, הנישומים והיועצים.
ההכרעה: שקט נפשי או המתנה מסוכנת
השורה התחתונה היא שהנוהל הנוכחי מציע פחות גזר ויותר מקל, אבל ייתכן שזו ההזדמנות האחרונה להסדיר הכנסות ונכסים שלא דווחו. רשות המסים מחזיקה היום בכלים מתקדמים, החל במערכות AI לאיתור חריגות, דרך שיתופי פעולה בינלאומיים ועד מאגרי מידע מקיפים, שהופכים את הסיכוי להמשיך "מתחת לרדאר" לנמוך במיוחד. מי שבוחר להמר על המשך ההסתרה מסתכן לא רק בחיובי מס כבדים, אלא גם בחשיפה להליך פלילי שיכול לשנות את חייו מן הקצה אל הקצה.
ולכן, על אף המגבלות, עבור רבים עצם קבלת החסינות והאפשרות לפתוח דף חדש מול הרשויות שווים את המחיר. מדובר לא רק בשיקול כלכלי של עלות מול תועלת, אלא בהחלטה פסיכולוגית עמוקה: להמשיך לחיות בחשש מתמיד, או לבחור ביציאה לאור.
המסר ברור: עידן ההעלמות הפשוטות חלף. האפשרות להסדיר את העניינים קיימת כאן ועכשיו, אבל מי שיבחר להתעלם ממנה עלול לגלות שבפעם הבאה - כבר לא תהיה חנינה. במציאות הזו, ליווי מקצועי הוא לא מותרות אלא תנאי בסיסי: תכנון נכון, בחירת המסלול המתאים והבנה מקדימה של כל הסיכונים יכולים להפוך הליך מאיים להזדמנות אמיתית לסגירת מעגל ופתיחת דף חדש.
אייל סנדו, רו״ח (משפטן) הוא מומחה במיסוי ישראלי ובינלאומי ושותף בפירמת הייעוץ אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ
אין לחברת ידיעות תקשורת בע״מ, לאתר ynet או לחברת המברקה פתרונות תקשורת בע״מ זיקה כלשהי לתוכן במובן של ניגוד עניינים או של עניין מיוחד. הכתוב אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין לראות במידע בסקירה זו כעובדתי או כמכלול כל המידע הידוע, ולכן אין להסתמך על הכתוב בה ככזה.
